לייבל זיסמן: הבדלים בין גרסאות בדף

ר' '''לייבל זיסמן''' ([[תרצ"א]] – [[תשע"ג]]), היה גביר [[חסיד]]י, ניצול [[שואה]] בברכת [[הרבי הריי"צ]].

[[קובץ:ביקאנומחנה.JPG|שמאל|ממוזער|200px|שער הכניסה למחנה ביקאנו]]

משטוטהוף הועבר עם אחיו למחנה "לנדסברג". כעבור שבועיים החליטה הנהלת המחנה כי יש אצלה יותר מידי ילדים, ולייבל הועבר עם עוד מאה וארבעים ילדים למחנה "דכאו", ומשם ל"בריקנאו" הסמוך ל"אושוויץ".

יחד איתו עברו המגפיים, כשבחירוף [[נפש]] וב[[נס]]ים גדולים הוא מצליח בכל פעם להחביא את המגפיים והתפילין מעיני הנאצים. בכניסה למחנה בריקנאו ציוו על הילדים להוריד את כל ה[[בגד]]ים ואת החפצים להניח בערימה. מחוסר ברירה הניח את התפילין בערימה, אך כשעמדו בתור להמשך משאם עורר יחד עם חבריו מהומה וכשהחיילים ניסו להשתלט חמק וגנב את התפילין בחזרה. רק באושוויץ נתפס עם התפילין בעת שהניח אותם, וכ"עונש" הוחרמו התפילין והוא הועבר למחנה מאטוהוזן ב[[אוסטריה]], דבר שלמעשה הציל את חייו.

ב[[חנוכה]] [[תש"ו]] הגיע יחד עם אחיו [[דובער זיסמן|דובער]] ל[[ארצות הברית]], ונכנסו ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי הריי"צ]]. באותה תקופה היה הרבי חולה, וליחידויות היה נכנס גם ה[[מזכיר]] כדי לעזור בהבנת הדברים. יחד איתם נכנס ר' [[משה לייב ראדשטיין]], ידידו של אביהם, אך הרבי הורה לו לצאת החוצה. לאחר שהרבי ווידא כי הוא סגר את הדלת עד הסוף, פנה אליהם הרבי ובמבט חודר תקע את מבטו עליהם, והחל לבכות. יחד איתו התחילו לבכות האחים. לאחר כמה דקות שאל הרבי לגורל הרב [[יהושע אייזיק ברוך]] והרב [[סנדר בלוי]], [[משפיע]]ים בקהילה בקובנה, וחסידים נוספים.

לייבל נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש 770]], ו[[סמיכה|הוסמך לרבנות]]. לאחר מכן החל בלימודים אקדמאיים, מתמטיקה ואדריכלות. ברבות השנים שלח ידו במסחר והתעשר. ב[[שנות המ"מים]] קיבל הצעה לפרוייקט נדלני גדול שהיה צריך להניב רווחים גדולים, הוא שאל את ברכתו של הרבי, אך הרבי ענה שהתוכנית נראית כ'פיזור הנפש'. הוא מיד ביטל את העיסקה, וכעבור זמן קצר התמוטט העסק כולו והמשקיעים איבדו את רכושם.