שינויים

{{קשר חב"די}}רבי יום טוב בן אברהם אשבילי המכונה ריטב"א (או אלאשׂבילי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; 1250 ה' אלפים י' - 1330צ') היה מגדולי חכמי [[ישראל ]] בכל הדורות ובמיוחד מגדולי רבני ורבני [[ספרד הראשונים ]] ה[[ראשונים]]. היה תלמידם של הראה[[רא"ה והרשב]] וה[[רשב"א. ידוע ומפורסם כראשון חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד]].

למד תורה בברצלונה אצל הרא"רבי יום טוב נולד בשנת ה (ר' אהרון הלוי), רבו המובהק שאותו הרבה להזכיר בהערצה, וכן אצל הרשב"א (ר' שלמה בן אדרת). עוד בחיי רבותיו נודע כתלמיד חכם מובהק ומורה הוראה. ב-1280 שימש כדיין בקהילת סרגוסה. כשנתיים לפני היוולדו כבשו הנוצרים את העיר סיביליה מידי המוסלמים ובכל תקופת חייו הייתה ליהודים תקופה שקטה. בחיי רבותיו הרשב"א והרא"ה פנו אליו בני דורו בשאלותיהם הרבות, שכן מספר פעמים הוא מזכיר את הרשב"א והרא"ה. חלק מתשובותיו ענה לאחר פטירתםי בעיר סביליה לאביו רבי אברהם אשבילי.

מלבד אנשים פרטיים פנו אליו בשאלות גם בתי הדין של המחוזות והערים השונות. רבני דורו כינו את בית דינו "בית דין הגדול והיפה=== רבותיו, גדלותו, דרך לימודו והנהגתו === למד [[תורה]] ב[[ברצלונה]] אצל הרא" ה (שו"ת הריטבר' אהרון הלוי), רבו המובהק שאותו הרבה להזכיר בהערצה, וכן אצל [[הרשב"א ]] (ר' שלמה בן אדרת), למד גם אצל רבינו [[מאיר הלוי אבולעפיה|מאיר הלוי אבולעפיא]] מ[[טולידו]] שב[[ספרד]] המכונה בספרי הראשונים ה[[יד רמ"ג)ה]] וכן '''נשיא נשיאי הלוי'''{{הערה|פארלעס בתולדות הרשב"א עמ' 59 ברעסלוי 1868}}. עוד בחיי רבותיו נודע כ[[תלמיד חכם]] מובהק ומורה הוראה. ב-1280 שימש כ[[דיין]] בקהילת סרגוסה. כשנתיים לפני היוולדו כבשו הנוצרים את העיר סיביליה מידי המוסלמים ובכל תקופת חייו הייתה ל[[יהודים]] תקופה שקטה. הריטבבחיי רבותיו [[הרשב"א הקדיש מזמנו ללמודי פילוספיה בפרט ]] והרא"מורה נבוכיםה פנו אליו בני דורו בשאלותיהם הרבות, שכן מספר פעמים הוא מזכיר את [[הרשב" לרמבא]] והרא"ם והשווה את תרגומיו למקורו הערביה. נוסף למורה נבוכים עסק גם בספרי הגות של חכמי פרובנס- רבי שמואל אבן תבון, רבי גרשום בן שלמה, ורבי יעקב אנטוליחלק מתשובותיו ענה לאחר פטירתם.

בחידושיו על התלמוד ניכרת השפעתם מלבד אנשים פרטיים פנו אליו בשאלות גם [[בית דין|בתי הדין]] של הרמבהמחוזות והערים השונות. רבני דורו כינו את בית דינו "בית דין הגדול והיפה"{{הערה|שו"ן והרית הריטב"ף מחד, ומאידך גיסא דברי בעלי התוספות (לאו דווקא התוספות המודפסים כיום) כאשר הוא כותב תוספות סתם כוונתו בדרך כלל לתוספות רבינו פרץא מ"ג.}}. כמו כן מביא הרבה מפסיקות מורו ורבו הראהריטב"א הקדיש מזמנו ללמודי פילוספיה בפרט "ה ושיטות ראשונים תלמידי הרמב[[מורה נבוכים]]"ן כדוגמת הרשבל[[רמב"אם]] והשווה את תרגומיו למקורו הערבי. נוסף למורה נבוכים עסק גם בספרי הגות של חכמי פרובנס- רבי שמואל אבן תבון, רבי גרשום בן שלמה, ורבי יעקב אנטולי.

הריטב"א העריץ במידה שווה את הרמב"ם והרמב"ןידוע ומפורסם כ[[ראשונים|ראשון]] חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד, אך השתדל לא לטשטש את הגבולין בין "דרך האמת" שבה הלך הרמבבחידושיו על ה[[תלמוד]] ניכרת השפעתם של ה[[רמב"ן לבין דרך ]] וה[[רי"חכמת ההיגיון" של הרמב"םף]] מחד, ומאידך גיסא דברי [[בעלי התוספות]] (לאו דווקא התוספות המודפסים כיום) כאשר הוא כותב תוספות סתם כוונתו בדרך כלל ל[[תוספות רבינו פרץ]]. הוא מביע דעתו, שדרך רמב"ם "נכונה היא מאוד לפי דרכוכמו כן מביא הרבה מפסיקות מורו ורבו הרא" ודרך ה ושיטות ראשונים תלמידי [[הרמב"ן ]] כדוגמת הרשב"היא נכונה יותר לפי דרכו" כאשר את הרמב"ן הוא מכנה לעתים רבינו הגדולא.

הרבה פעמים ניתן לקרוא אותם החידושים גם ברמבהריטב"א העריץ במידה שווה את [[הרמב"ם]] והרמב"ן, רשבאך השתדל לא לטשטש את הגבולין בין "דרך האמת" שבה הלך [[הרמב"ן]] לבין דרך "אחכמת ההיגיון" של הרמב"ם. הוא מביע דעתו, נימוקי יוסף, רשדרך רמב"ם "נכונה היא מאוד לפי דרכו" ודרך [[הרמב"ן ובריטב]] "היא נכונה יותר לפי דרכו"א. חידושיו על התלמוד נחשבים לספר יסוד בישיבות והוא נחשב בעל סמכות הלכתית בדברי הבית יוסף. כמו כן מפורסם השוכאשר את [[הרמב"ת שלו שיצא לאור על ידי מוסד הרב קוק בעריכת הרב יוסף קאפחן]] הוא מכנה לעיתים רבינו הגדול.

הריטבהרבה פעמים ניתן לקרוא אותם החידושים גם ברמב"ן, רשב"א השתמש בעיקר בשפה העברית, אך לעתים גם בערבית ובספרדית[[נימוקי יוסף]], ר"ן ובריטב"א. חידושיו על התלמוד נחשבים לספר יסוד ב[[ישיבה|ישיבות]] והוא נחשב בעל סמכות הלכתית בדברי ה[[בית יוסף]]. כמו כן מפורסם ה[[שו"ת]] שלו שיצא לאור על ידי [[מוסד הרב קוק]] בעריכת הרב [[יוסף קאפח]].

יחד עם גדולתו והערצתו בפי הכלהריטב"א השתמש בעיקר בשפה העברית, יהודים ולא יהודים, נהג בענווה יתירה ובכל תשובה לשואליו כותב הוא בכבוד גדולאך לעיתים גם בערבית ובספרדית.

ספריו{{ראשונים}}*חידושי הריטב"א - הריטב"א חיבר פירוש על רוב מסכתות התלמוד, פורסמו בדפוס חידושיו לכ-20 מסכתות. רוב חיבוריו עוסקים בהלכות הנוגעות {{הערות שוליים}} *למעשה ולא על מסכתות מסדר זרעים, קדשים וטהרות. *פירוש על הלכות נדרים לרמב"ן *הלכות ברכות *שאלות ותשובות (ירושלים תשי"ט) *ספר הזיכרון - להגנת מורה נבוכים מפני השגות הרמב"ן *פירוש הגדה של פסח *פירוש על הלכות הרי"ף בכתב יד *ספר הדרשות- אבד[[קטגוריה:ראשונים]]