8,752
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
ב[[בית המקדש]] היתה לשכה מיוחדת עבור פיתוח המקדש והוצאותיו, מיקומה אינו ידוע | ב[[בית המקדש]] היתה לשכה מיוחדת עבור פיתוח המקדש והוצאותיו, מיקומה אינו ידוע | ||
בדק הבית בבנין המקדש - בדיקת הליקויים במבנה במקרה שנבעו בו סדקים, ותיקונם{{הערה|שם=הערה|שם=הערה1| ראה מלכים ב יב, א. שם נזכר בדק הבית. וראה רד"ק שם שפירש בדק מלשון סדק ובקיעה, וכן שאר המפרשים שם, אולם יש שפירשו בדק מלשון חיזוק, כלומר, פעולה לחיזוק המקדש. }}, בנין ה[[היכל]], ה[[מזבח העולה|מזבח]], ה[[עזרה|עזרות]] וה[[לשכות|לשכ]]<nowiki/>ות, וכן, שיפוץ הבית ותיקונו{{הערה|שם=הערה2| ירושלמי שקלים ד, ב. כתובות קו, ב. תמורה לא, ב. ועיין רמב"ם שקלים ד, ח. 2}}. בדיקת מבנה המקדש למקרה שנבעו בו סדקים ופרצות, היתה דבר שבשיגרה במקדש, כגון, סיוד הבית והמזבח{{הערה|שם=הערה3}}, כך גם בדיקה תקופתית לצורך התחזוקה{{הערה|שם=הערה4}}. בתקופת [[בית ראשון|בית-ראשון]] ידוע על פעולות אחדות שנעשו לבדק הבית, וכגון, בימי יהואש [[יהוידע הכהן|ויהוידע]] הכהן, שם אספו כסף בארון מיוחד לשיפוץ בית המקדש וחיזוק הכתלים{{הערה|שם=הערה5}}. כך גם בימי [[יאשיהו]], אשר ניגש לשיפוץ וחיזוק הבית לאחר תקופת הזנחה בימי מנשה ואמון אבותיו{{הערה|שם=הערה6}}. כן מצינו פעולה לבדק הבית וטיהורו מן הטומאה בימי [[חזקיהו]]{{הערה|שם=הערה7}}. כן עבר הבית שיפוץ ושינויים במהלך ימי [[בית שני]], כגון בימי [[חשמונאים|החשמונאים]], ובמיוחד בימי [[הורדוס]] אשר ערך שינויים יסודיים במקדש בהתייעצות עם חכמי ישראל{{הערה|שם=הערה8}}. | |||
== בדק הבית בהיכל ובקדש הקדשים == | |||
כלל הוא בדברי חז"ל באשר לאנשים העוסקים בבנין הבית ובשיפוצו, שלכתחילה ראוי להכשיר כהנים למקצועות הבנין, זאת, כדי שהנכנסים להיכל ולקדש הקדשים יהיו כהנים תמימים וטהורים. עם זאת, בהעדר כהנים מקצועיים מותרת הכניסה לאחרים, וכלשון התוספתא: 'הכל נכנסים להיכל לבנות ולתקן ולהוציא את הטומאה'{{הערה|שם=הערה9}}. עם זאת, לכתחילה יש סדר עדיפויות מי ראוי להכנס להיכל ולקדש הקדשים, וכלשון התוספתא: 'בשעה שנכנסין הבנאים לבנות ולתקן בהיכל או להוציא משם את הטומאה, מצוה שיהיו הנכנסין כהנים תמימים. לא מצאו תמימים - יכנסו בעלי מומין, ואם אין שם כהנים - יכנסו לויים. לא מצאו לויים - יכנסו ישראל. מצוה בטהורים, לא מצאו טהורים - יכנסו טמאים. טמא ובעל מום - יכנס בעל מום... וכל הנכנסין להיכל לתקן יכנסו בתיבות, אם אין שם תיבות, או אי אפשר להם שיעשו בתיבות יכנסו דרך פתחים'{{הערה|שם=הערה10}}. כן מבואר במשנה, שהיו אמצעים מיוחדים לצורך עושי המלאכה: 'ולולין היו פתוחין בעליה לבית קדש הקדשים, שבהן היו משלשלין את האומנים בתיבות כדי שלא יזונו עיניהן מבית קדשי הקדשים'{{הערה|שם=הערה11}}. עוד מצינו, שגם בהיכל מן הראוי להכנס בעת העבודה באופן דומה כדי שלא יזונו הבנאים את עיניהם מן ההיכל{{הערה|שם=הערה12}}. כן נקבעה הלכה בענין עליית המקדש: 'מקום היה ב[[עלייה]] מכוון על קדש הקדשים, אין נכנסין לו אלא פעם אחת בשבוע [בשבע שנים] לידע מה הוא צריך לחזק בדקו'{{הערה|שם=הערה13}}. באשר למקורות הכספיים הנדרשים לבדק הבית, ראו [[קדשי בדק הבית]]. | |||
==בדברי הרבי== | |||
{{פסקה חסרה}} | |||
==מקורות== | ==מקורות== | ||