הסורג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}")
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(13 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:לשכות.jpg|left|thumb|300px|בציור זה ניתן לראות את המחיצה הנקראת הסורג בין חומת הר הבית לעזרה.]]
{{להשלים|כל הערך=כן}}
בתוך הר הבית, היה סורג, שהיא מחיצה כמין סריגות המיטה שהן עשוים נקבים נקבים.{{הערה|1=הרא"ש.}} מחיצה זו היתה הולכת על פני כל המזרח מצפון לדרום. גובהו היה עשרה [[טפחים]].
[[קובץ:לשכות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|דגם בית המקדש, שיצר אלק ג'ררד. בדגם זה ניתן לראות את הסורג בין חומת הר הבית לעזרה]]
ה'''סורג''' הוא מחיצה בתוך שטח [[הר הבית]], שהקיף את חומת ה[[עזרה]] מכל צידיו. בעת מלכותם של מלכי יוון פרצו בו שלוש עשרה פרצות.{{הערה|1=מדות פ"ב.}} לטענת הרב ישראל ליפשיץ מחבר פירוש ה[[משנה]] תפארת ישראל, לאחרי ניצחון החשמונאים במלחמה גדרו שוב את הפרצות.{{הערה|1=תפארת ישראל{{מקור}}. לטענתו ציור הסורג עם הפרצות הינה טעות המדפיסים.}}
כנגדן תיקנו [[חז"ל]] "שלוש עשרה השתחויות".{{הערה|1=מדות פ"ב.}} ופירשו המפרשים, שהכוונה היא שתיקנו שכל העובר כנגד מקום הפרצות, עליו להשתחוות ולהודות לה' על נצחון מלחמת החשמונאים.


בפשטות אין מובן הצורך בסורג זו. אך הרא"ש כותב הטעם, מפני שמחיצת הר הבית לא היתה כשרה לערב את שטח הר הבית שיוכלו לטלטל שם מפני סיבות שונות, ולכן היה צורך במחיצה זו. ויש שערערו על דבריו.{{הערה|1=רבינו עובדיה מברטנורא שם.}}
הסורג הוא מחיצה כמין סריגות המיטה שהן עשוים נקבים נקבים.{{הערה|1=הרא"ש.}} וגובהו היה עשרה [[טפחים]].


בתוך הסורג פרצו מלכי יוון שלוש עשרה פרצות מלכי יון,{{הערה|1=מדות פ"ב.}} לאחרי נצחון המלחמה גדרו את הפרצות.{{הערה|1=תפארת ישראל. וכותב שטעות היא ביד המדפיסים שתציירו את צורת הסורג, '''עם''' הפרצות.}}
צורכה ושימושה של הסורג הוא נידון בין פרשני חז"ל. הרא"ש מבאר, כי מחיצה זו שימשה לצורך [[עירובי חצרות|עירוב]] המקום ולהכשירה לטלטול חפצים ב[[שבת]]. מכיוון שלשיטתו מחיצת הר הבית לא הועילה לכך מפני סיבות שונות,{{הבהרה|מה הם?!}} ויש שערערו על דבריו.{{הבהרה}}{{הערה|1=רבינו עובדיה מברטנורא שם.}}
יש המבארים, ששימושה היה להורות ולסמן על השטח המקודש שחל איסור על מי שאינו יהודי לכנס לשם. לפי הסבר זה יש מסבירים שאכן זו הייתה הסיבה שהיונים פרצו פרצות בסורג.{{מקור}}


ותיקנו כנגדן תיקנו שלוש עשרה השתחויות.{{הערה|1=מדות פ"ב.}} ופירשו המפרשים, שהכוונה היא שתיקנו שכל העובר כנגד מקום הפרצו, חישתחווה ויתן הודיה להשם על נצחוןמלחמת החשמונאים.
== קישורים חיצוניים ==


הסורג היה בין חומת [[הר הבית]], ו[[החיל]]. מהסורג והלאה החלה קדושת החיל, שאין עכו"ם יכולים ליכנס לשם. ויש אומרים שאכן לכן פרצו היוונים את הסורג דווקא, כדי להרוס את המחיצה הקיימת להפריד בין מקום עכו"ם לישראל.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44722 תמונות מהחוואי אלק ג'ררד] {{תמונה}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ימות המשיח, ט"ז תמוז תשפ"ג}}


== קישורים חיצונים ==
{{בית המקדש}}
{{הערות שוליים}}


תמונה זו, היא מתוך [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44722 סדרת התמונות מהחוואי אלק ג'ררד, חב"ד אינפו]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הר הבית]]
[[קטגוריה:הר הבית]]

גרסה אחרונה מ־20:17, 13 בדצמבר 2023

דגם בית המקדש, שיצר אלק ג'ררד. בדגם זה ניתן לראות את הסורג בין חומת הר הבית לעזרה

הסורג הוא מחיצה בתוך שטח הר הבית, שהקיף את חומת העזרה מכל צידיו. בעת מלכותם של מלכי יוון פרצו בו שלוש עשרה פרצות.[1] לטענת הרב ישראל ליפשיץ מחבר פירוש המשנה תפארת ישראל, לאחרי ניצחון החשמונאים במלחמה גדרו שוב את הפרצות.[2] כנגדן תיקנו חז"ל "שלוש עשרה השתחויות".[3] ופירשו המפרשים, שהכוונה היא שתיקנו שכל העובר כנגד מקום הפרצות, עליו להשתחוות ולהודות לה' על נצחון מלחמת החשמונאים.

הסורג הוא מחיצה כמין סריגות המיטה שהן עשוים נקבים נקבים.[4] וגובהו היה עשרה טפחים.

צורכה ושימושה של הסורג הוא נידון בין פרשני חז"ל. הרא"ש מבאר, כי מחיצה זו שימשה לצורך עירוב המקום ולהכשירה לטלטול חפצים בשבת. מכיוון שלשיטתו מחיצת הר הבית לא הועילה לכך מפני סיבות שונות,[דרושה הבהרה] ויש שערערו על דבריו.[דרושה הבהרה][5] יש המבארים, ששימושה היה להורות ולסמן על השטח המקודש שחל איסור על מי שאינו יהודי לכנס לשם. לפי הסבר זה יש מסבירים שאכן זו הייתה הסיבה שהיונים פרצו פרצות בסורג.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. מדות פ"ב.
  2. תפארת ישראל[דרוש מקור]. לטענתו ציור הסורג עם הפרצות הינה טעות המדפיסים.
  3. מדות פ"ב.
  4. הרא"ש.
  5. רבינו עובדיה מברטנורא שם.