רבי יוסי (מחכמי הזוהר) – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ב. א. א. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{קשר חב"די}}
 
'''רבי יוסי''' היה חכם מחכמי הזוהר, על פי דברי ה[[אר"י]] הקדוש בשער הגלגולים לא מדובר ב[[רבי יוסי]] המוזכר ב[[משנה|משניות]].
'''רבי יוסי''' היה חכם מחכמי הזוהר, על פי דברי ה[[אר"י]] הקדוש בשער הגלגולים מדובר בחכם אחד (לא [[רבי יוסי]] מה[[משנה]]).


מוזכר לרוב יחד עם [[רבי חייא (מחכמי הזוהר)|רבי חייא]].
מוזכר לרוב יחד עם [[רבי חייא (מחכמי הזוהר)|רבי חייא]].
שורה 7: שורה 6:
==אמרותיו==
==אמרותיו==


בזוהר הקדוש בפרשת תרומה מובא{{הערה|על פי תרגום של בעל הסולם}}: פתח רבי יוסי ואמר ואכלת ושבעת וברבת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך, שואל הזוהר אם בארץ ישראל מברכים בחוץ לארץ מנין לו  
בזוהר הקדוש בפרשת תרומה מובא{{הערה|על פי תרגום של בעל הסולם}}: פתח רבי יוסי ואמר ואכלת ושבעת וברבת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך, שואל הזוהר אם בארץ ישראל מברכים בחוץ לארץ מנין לו  
שצריכים לברך? שהרי משמע שבאופן זה בחו"ל לא צריכים לברך. ומשיב אלא  
שצריכים לברך? שהרי משמע שבאופן זה בחו"ל לא צריכים לברך. ומשיב אלא  
הקב"ה כשברא העולם חלק העולם מקום הישוב לצד אחד ומקום החרב לצד האחר, וחלק את מקום הישוב וסיבב העולם מסביב נקודה אחת ומי היא היא ארץ הקדושה כי ארץ הקדושה היא אמצעית העולם ובאמצעה של ארץ הקדושה הים ירושלים ואמצעה של ירושלים הוא בית קדשי הקדשים וכל הטוב וכל המזון של הישוב כולו יורד שמה מלמעלה ואין לך מקום בכל הישוב שאינו ניזון משם ע"כ.
הקב"ה כשברא העולם חלק העולם מקום היישוב לצד אחד ומקום החרב לצד האחר, וחלק את מקום היישוב וסיבב העולם מסביב נקודה אחת ומי היא היא ארץ הקדושה כי ארץ הקדושה היא אמצעית העולם ובאמצעה של ארץ הקדושה הים ירושלים ואמצעה של ירושלים הוא בית קדשי הקדשים וכל הטוב וכל המזון של היישוב כולו יורד שמה מלמעלה ואין לך מקום בכל היישוב שאינו ניזון משם ע"כ.


מדבריו עולה טעם פנימי יותר לכך שיש להזהר ביותר בתפלת מנחה{{הערה|בפרשת בא לו ב}}: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על [[חמור]], אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של [[תפלת מנחה]], ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו בתפלה זו ביותר להמשיך רחמים  
מדבריו עולה טעם פנימי יותר לכך שיש להזהר ביותר בתפילת מנחה{{הערה|בפרשת בא לו ב}}: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על [[חמור]], אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של [[תפילת מנחה]], ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו בתפילה זו ביותר להמשיך רחמים  
ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל.
ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל.
{{הערות שוליים|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חכמי הזוהר|י]]
[[קטגוריה:חכמי הזוהר|י]]