פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 5,507 בתים ,  03:32, 22 בנובמבר 2023
[[קובץ:מלא חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|במעמד חנוכת הבית לבניין הישיבה. נראים '''מימין לשמאל:''' הרב [[שלום בער בוטמן]] מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]] אחרי [[רצח יד החמישה#התייחסות הרבי לאירוע|הרצח בבית ספר למלאכה]], ראש העיר, הרב [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], הרב [[שמריה נח ששונקין]], '''נואם''' ר' [[יוסף שמוטקין]], הרב [[פייבל רימלר]], הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] (מוסתר בחלקו), ?, ר' [[יודל שמוטקין]] (?), הרב [[חיים אליעזר קרסיק]], מנהל ו[[משפיע]] הישיבה הרב [[חיים שאול ברוק]], רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]]]
[[קובץ:נוסח המכתב אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ההנהלות ששלחו ל{{ה|רבי}} עם ההצעה של איחוד הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים לוד|לוד]]]]
ישיבת '''אחי תמימים ראשון לציון''' היתה הייתה סניף [[ישיבה קטנה]] של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]], שנפתחה ב[[ראשון לציון]] בשנת [[תשי"ב]], ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.
מאוחר יותר הישיבה נסגרה בשנת [[תשמ"ג]] ונפתחה שוב ב[[אלול]] [[תשמ"ו]]. בשנת [[תש"נ]] היא עברה הישיבה לבניין ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם שהתה עד לסגירתה בשנת [[ה'תשס"ה]].
==הקמת וביסוס הישיבה==
[[קובץ:בניין הפנימיה אחי תמימים 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש]]
[[קובץ:האותיות על הבניין 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין{{ש}}{{יישור טקסט|מרכז|: '''ישיבת אחי תמימים חב"ד'''}}]]
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ב]] על ידי הרב [[חיים שאול ברוק]], שכיהן קודם לכן כ[[משפיע]] ומנהל רוחני של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר שהעביר את תפקידו לרב [[שלמה חיים קסלמן]] החל לעסוק בהוראת [[הרבי]] בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כ[[משפיע]], ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.
בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב [[יעקב פלס]] (שניהל אז את [[אגודת יוצאי קישינוב]] והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' [[יוסף שמוטקין]] ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.
 
הרבי היה מעורב בשלבי הקמת הישיבה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1655.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תרנה]}}, בנתינת השם לישיבה{{הערה|שם=א'תסה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1465.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך ה' אגרת א'תסה]}} ואף בנוסח השלטים שהיו בה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5365.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך טו אגרת ה'שסה]}}.
בשנת [[תשכ"ד]] מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב [[מרדכי גולדברג]].
בשנת [[תשכ"ה]] חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|הישיבה בכפר]] ו[[תומכי תמימים לוד|הישיבה בלוד]]. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה ב[[כפר חב"ד]] ו[[לוד]], וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף ב[[ר"ח אדר]].
ב[[ח' באדרא']] הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כש"בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם", דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרי הרבי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8949.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקמט].}}.
ב[[י"ב ניסן]] [[תשכ"ה]] נפטר הרב ברוק.
===לאחר פטירתו של הרב ברוק=== לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל הפועל, והרב [[יעקב יוסף רסקין]], והרב [[מנחם מענדל ברוק]] יהיו חברי הנהלת הישיבה. הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8977.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקעז].}}. בעקבות פטירתו של הרב ברוק הישיבה הפכה לישיבה ל[[בוכרה|בוכרים]] - עולי אוזבקיסטאן - דוברי רוסית וכמנהל הישיבה שגם דובר רוסית שימש הרב [[אליהו קוק]]. בשנת [[תשמ"א]] התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הגשמי הרב [[אברהם סלומון]] בנוסף להרב [[אליהו קוק]].
לאחר פטירתו של בעקבות פתיחת [[ישיבת הבוכרים]] בשנת [[תשמ"ג]], חלק מהבחורים עברו אליה והישיבה נסגרה.===פתיחת הישיבה מחדש===ב[[חודש תשרי]] [[תשמ"ו]] [[נסיעה לרבי|נסעו אל הרבי]] הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג אליהו קוק והרב אברהם סלומון והודיעו כי בכוונתם לפתוח את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשל"צ והנהלת שוב ואכן ב[[חודש אלול]] של אותה שנה נפתחה הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, מחדש בשיכון המזרח שבראשון לציון כשבראשה נעמד הרב גולדברג יישאר המנהל פועל, והרב [[יעקב יוסף רסקיןיהושע זליג פלדמן]], והרב [[מנחם מענדל ברוקאליהו קוק]] יהיו חברי הנהלת ראש הישיבה ומנהל הישיבה.
הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת בשנת [[תומכי תמימים לודתש"נ]] עברה הישיבה לכפר חב"ד עד לפירוקה בשנת [[תשס"ה]], אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות.
== מבנה הישיבה ==
המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות ל[[בית כנסתקובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|בית הכנסת]] ממוזער|250px|בניין גני חב"ד המקומי ב[[ראשון בראשון לציון]], וכ[[ראש ישיבה|ראש הישיבהבעבר שימש הבניין את ישיבת אחי תמימים]] מונה הרב [[יהושע זליג פלדמן]]. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.
כשרבו תלמידי המיקום הראשון של הישיבה והמקום צר מהכיל החלו בבניית בניין חדש (כיום נקרא הרחוב "רחוב היה בצריף שהוקם בסמיכות ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד"). המקומי ב[[חודש מנחם אבראשון לציון]] , וכ[[תשט"זראש ישיבה|ראש הישיבה]] הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל מונה הרב [[חנוכת הבית]]. כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב חיים שאול ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים, והושלמה רק לאחר פטירתו בשנת [[תשל"ז]] בערך{{הערה|שם=א'תסה}}. כיום משמש בניין כשהתרחבה הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעירנקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.
בשנת [[תשט"ו]], כאשר רבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל את התלמידים, החלו בבניית בניין חדש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3654.htm?q=פעילות הישיבה%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יא אגרת ג'תרנד], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4362.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'שסב]}} (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד") וב[[חודש מנחם אב]] [[תשט"ז]] הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל [[חנוכת הבית]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4653.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'תרנג]}}.
הישיבה לא היתה מיועדת לתלמידים חסידי חב"כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4039.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יב אגרת ד'לט], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4279.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'רעט]}}, אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדיהיא הושלמה רק לאחר פטירתו ב[[ט"ו כסלו]] [[תש"ל]] ונקראה על שמו 'בית חיים שאול'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9780.htm אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשפ].}}.
בישיבה פעלו חוגים מיוחדים ל[[שחיטה]]כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, סופרות סתומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"ם ועודדיות מהקהילה בעיר.
==ב[[כפר חב"ד]]פעילות הישיבה==
בשנת [[תשמ"א]] התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת בחלק מהשנים הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבהיועדה לתלמידים חסידי חב"ד, ובמקומו מונה למנהל הרב [[אברהם סלומון]]אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדי.
בשנת בישיבה פעלו חוגים מיוחדים ל[[תשמשחיטה]], [[סופר סת"בם|ספרות סת"ם]] עברה הישיבה לכפר חב"דועוד.
בהמשך מונה ==הצוות בישיבה==במשך השנים כיהנו רבים כצוות הישיבה, חלקם לזמן קצר וחלקם לזמן ניכר בתולדות הישיבה.{{טורים|תוכן=*הרב [[ברוך שלמה בליזינסקיחיים שאול ברוק]] - מייסד, [[ראש ישיבה]] לראש הישיבה, עד לסגירתה בשנת [[תשסמשפיע]], ומנהל רוחני (תשי"ב - תשכ)*הרב [[משה צבי הלפרין]].- ראש ישיבה ו[[ר"מ]] (תשכ"ה - תשנ"ה)
==הצוות בישיבה=={{טורים|מספר=3|תוכן=*הרב [[חיים שאול ברוקאליהו קוק]] - [[משפיע]], מייסד, ראש ישיבה ומנהל רוחניור"מ (תשמ"ו - תשנ"ח)*הרב [[יהושע זליג פלדמן]] - [[ראש הישיבה]]*הרב [[משה צבי הלפרין]] ישיבה (תשנ"ה - [[ראש ישיבה]] תשנ"ו[[ר"מ]])*הרב [[אלעזר ליפש]] - [[ר"מ]]*הרב [[יצחק דרוזינן]] - [[ר"מ]]*הרב [[בן ציון ליפסקר]] - [[ר"מ]]*הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] - [[ר"מ]]*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - [[ר"מ]]*הרב [[פנחס נוישטט]] - [[ר"מ]]*הרב [[יעקב הורוביץ]] - משפיע*הרב [[משפיעמנחם חבקוק בלוי]]- משפיע*הרב [[אליהו קוק]] - מנהל רוחני בשנים ור"מ (תשמ"ו-תשנ"ח ו[[ר"מ]].)*הרב [[אליעזר ברוד]] - [[ר"מ]]*הרב [[אשר אייזנבך]] - [[משפיע]](תשמ"ו - תשס"ה)* הרב [[משה הורביץ]] - ר"מ*הרב [[חיים פרוס]] - ר"מ]](תשמ"ח - תשס"ה)*הרב חנוך העניך זילברשטרום - משפיע.*הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקייוסף יצחק קפלן]] - [[ר"מ. *הרב [[יעקב ימיני]]- מדריך.
}}
;הנהלת הישיבה
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*הרב [[מנחם מענדל ברוק]] - חבר ההנהלה
*הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - חבר ההנהלה
==בוגרי הישיבה==
*הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]
*הרב [[חיים אשכנזי]], [[רב]] קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]
*הרב [[לוי יצחק הבלין]] מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[קריית גת]].*הרב [[יוסף ירחמיאל הבלין]] שליח הרבי וראש ישיבת [[תומכי תמימים פרנקפורט]], גרמניה.*הרב [[נחום יצחק גורליק]], שליח הרבי בקאזאן, [[רוסיה]].*הרב [[אברהם יצחק ששונקין]], [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[תענך]].*הרב [[אליהו קוק]] משפיע ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].*הרב [[דב אקסלרוד]], שליח הרבי בצ'רקאס, אוקראינה. *הרב [[זושא וולף]], עורך סדרת [[ימי תמימים]] ומנהל סניף חברת [[jem]] בארץ הקודש.*הרב [[נח סוליש]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[נתניה]]. ומנהל פעילות חב''ד בנתניה.*הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].*הרב יוסי שטיינברגר, מומחה כשרות ומרצה מבוקש בנושא.*הרב [[לוי יצחק הבליןשמעון גופין]] רב קהילת הצעירים ו[[בית כנסת גבעת ליובאוויטש כפר חב"ד]], משפיע ב[[תומכי תמימים לוד]].*הרב [[חזקי ליפשיץ]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[נפאל]].*הרב [[מנחם מענדל גרליצקי|מנחם מענדל גערליצקי]] - מנכ"ל מוסדות חב"ד בתל אביב ורב בית הכנסת הגדול ב'סי אנד סאן' בת"א.*הרב לוי קמינצקי - [[קרית גתשליח הרבי]] בטומסק, [[רוסיה]].
== גלריית תמונות ==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2641 גלריית תמונות מהישיבה] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים]]
8,219

עריכות