25,930
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "יחידה שבנפש" ב־"יחידה שבנפש ") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (16 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שכתוב|אינה כתוב בסגנון אנציקלופדי}} | |||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אוהל מועד - בנפש|אחר=משמעויות אחרות ב'אוהל'|ראו=[[אוהל|אוהל - פירושונים]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אוהל מועד - בנפש|אחר=משמעויות אחרות ב'אוהל'|ראו=[[אוהל|אוהל - פירושונים]]}} | ||
נאמר בתורה: " | |||
נאמר בתורה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ודייקו בזה רבותינו "בתוכו" לא נאמר אלא "בתוכם" - בתוך כל אחד ואחד מישראל. זאת אומרת שהשראת ה[[שכינה]] במקדש גורמת גם השראת השכינה בכל אחד מישראל, הוה אומר שכל אחד מישראל הוא מקדש לקב"ה. | |||
במקדש היו "שלושה דיורין", שהם: "[[עזרה]]", "קודש" ו"[[קודש הקודשים]]". | במקדש היו "שלושה דיורין", שהם: "[[עזרה]]", "קודש" ו"[[קודש הקודשים]]". | ||
| שורה 6: | שורה 8: | ||
בעזרה עמד המזבח החיצון שעליו הקריבו [[קורבנות]]. בקודש עמד המזבח הפנימי שעליו הקטירו קטורת. בקודש הקדשים עמד [[ארון הברית]] שבו הלוחות - תורה. | בעזרה עמד המזבח החיצון שעליו הקריבו [[קורבנות]]. בקודש עמד המזבח הפנימי שעליו הקטירו קטורת. בקודש הקדשים עמד [[ארון הברית]] שבו הלוחות - תורה. | ||
ארון הברית שבו התורה - ענינו הוא כענינו של [[משה רבינו]], כי עצמותו של משה היא עצם אחד עם עצמותה של התורה, וכמו שכתוב: "זכרו תורת משה עבדי" - שנקראת על שמו של משה, ועצמותה של התורה מאוחדת | ארון הברית שבו התורה - ענינו הוא כענינו של [[משה רבינו]], כי [[עצמותו]] של משה היא עצם אחד עם עצמותה של התורה, וכמו שכתוב: "זכרו תורת משה עבדי" - שנקראת על שמו של משה, ועצמותה של התורה מאוחדת ב[[עצמותו]] של הקב"ה. | ||
כך גם בכל אחד מישראל, שהוא בחינת מקדש לה', הנה, בחינת ה"עזרה" שבו - חיצוניות הלב, ה"קודש" שבו - בחינת פנימיות הלב, ואילו "קודש הקדשים" הוא פנימיות דפנימיות הלב - בחינת [[יחידה]] שבנפש. | כך גם בכל אחד מישראל, שהוא בחינת מקדש לה', הנה, בחינת ה"עזרה" שבו - חיצוניות הלב, ה"קודש" שבו - בחינת פנימיות הלב, ואילו "קודש הקדשים" הוא פנימיות דפנימיות הלב - בחינת [[יחידה]] שבנפש. | ||
בחינה זו - [[יחידה שבנפש]] | בחינה זו - [[יחידה שבנפש]] - היא בחינת "משה" הנמצאת בכל אחד ואחד מישראל, כמבואר ב[[ספר התניא]] - שבכל אחד מישראל יש ניצוץ מנשמת משה, שממנו ה[[ביטול]] העצמי של נשמת כל איש ישראל לקב"ה. כי משה הוא בחינת "דעת" שענינו ההתקשרות החזקה בה' בתכלית. | ||
וזהו בחינת "אהל מועד" שבכל [[נפש]] מישראל, בדוגמת אהל מועד שהיה לעם ישראל במדבר, שהוא מלשון "ונועדתי לך שם", כך גם יחוד [[אור אין סוף]] | וזהו בחינת "אהל מועד" שבכל [[נפש]] מישראל, בדוגמת אהל מועד שהיה לעם ישראל במדבר, שהוא מלשון "ונועדתי לך שם", כך גם יחוד [[אור אין סוף]] ברוך הוא למטה השורה ומתגלה בנפש האדם נקרא בשם אהל מועד שבנפש, כי ה' נועד ומתיחד עם כל אחד מישראל - בנשמתו, ועל-ידה נמשך גם לנפשו הטבעית וגופו הגשמי. | ||
אלא ש"ונועדתי" הן אותיות "ונודעתי" - בחינת דעת שהוא בחינת משה, אשר נשמתו מושרשת בדעת העליון. ועל זה נאמר בזוהר הקדוש שאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא ובכל אחד ואחת, | אלא ש"ונועדתי" הן [[אותיות]] "ונודעתי" - בחינת דעת שהוא בחינת משה, אשר נשמתו מושרשת בדעת העליון. ועל זה נאמר בזוהר הקדוש שאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא ובכל אחד ואחת, ש[[משפיע]] דעת והתקשרות לה' אין סוף ב"ה, בכל אחד ואחת מישראל. | ||
==מקורות לעיון:== | ==מקורות לעיון:== | ||
לקוטי תורה ויקרא ב ע"א. [[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז 472. תניא פמ"ב. | לקוטי תורה ויקרא ב ע"א. [[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז 472. [[תניא]] פמ"ב. | ||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
[[קטגוריה:נפש]] | [[קטגוריה:נפש אלוקית]] | ||