23,338
עריכות
מ
החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־""
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הרש"ב " ב־"אדמו"ר הרש"ב ") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
||
| (29 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''חיים משולם זלמן ניימרק''', בן | הרב '''חיים משולם זלמן ניימרק''', בן הרב משה דוב היה בצעירותו מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, ולאחר מכן מגדולי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר המהר"ש]]. שימש ברבנות בתחילה בעיר [[הארקי]], לאחר מכן עבר לכהן ב[[סטרדוב]] ובעקבות [[משפט סטרדוב|הלשנה]] נאסר למשך שנתיים, לאחר מכן שימש כרב בוויעליז, וויטבסק, וב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]]. | ||
הרב ניימרק הנהיג את הקהילה בסטרדוב בהצלחה גדולה, והיה אהוב על בני הקהילה בעיר והערים סביב. גם הגויים המקומיים כבדוהו מאוד והיו מגיעים לדינים אצלו. היה גדול בתורה, בעל [[צדקה]] ו{{מונחון|בעל תפילה|חזן}} מיוחד. | הרב ניימרק הנהיג את הקהילה בסטרדוב בהצלחה גדולה, והיה אהוב על בני הקהילה בעיר והערים סביב. גם הגויים המקומיים כבדוהו מאוד והיו מגיעים לדינים אצלו. היה גדול בתורה, בעל [[צדקה]] ו{{מונחון|בעל תפילה|חזן}} מיוחד. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
הרב ניימרק נקרא על שם זקנו, הרב משולם זלמן מירליש שהיה [[אב"ד]] בשלוש קהילות גדולות ב[[גרמניה]] שנקראו בראשי תיבות אה"ו: אלטונה, המבורג, וואנדסבק. | הרב ניימרק נקרא על שם זקנו, הרב משולם זלמן מירליש שהיה [[אב"ד]] בשלוש קהילות גדולות ב[[גרמניה]] שנקראו בראשי תיבות אה"ו: אלטונה, המבורג, וואנדסבק. | ||
בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו בת הרב [[יהושע אליהו מהארקי]], ולאחר פטירתו (בסביבות שנת [[תרט"ו]]-[[תרט"ז]]) התמנה לשמש כממלא מקומו ברבנות{{הערה|1=[www.kedem-auctions.com/he/node/94858 תצלום מכתב בני הצמח צדק אודות המחלוקת בקהילת הארקי].}}. | |||
עד שנת [[תרכ"ב]] לערך שימש ברבנות בעיר [[הרקי]], וחרף היותו גאון גדול ורב פעלים משכורתו הייתה מצומצמת. | |||
ב[[ט"ו טבת]] [[ה'תר"כ]]{{הערה|המכתב נדפס באלבום "מבית הגנזים", פרק לח.}} כתבו בני [[אדמו"ר הצמח צדק|אדמו"ר ה"צמח צדק"]], הרב [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|לימים האדמו"ר מ[[קאפוסט]]}} והרב [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]{{הערה|לימים האדמו"ר מ[[ניעזין (חסידות)|ניעזין]]}} מכתב לראשי הקהילה בעיר הרקי, וביקשו להעלות את משכורתו "לבל יהיו לו מחשבות לחפש מקום אחר". | ב[[ט"ו טבת]] [[ה'תר"כ]]{{הערה|המכתב נדפס באלבום "מבית הגנזים", פרק לח.}} כתבו בני [[אדמו"ר הצמח צדק|אדמו"ר ה"צמח צדק"]], הרב [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|לימים האדמו"ר מ[[קאפוסט]]}} והרב [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]{{הערה|לימים האדמו"ר מ[[ניעזין (חסידות)|ניעזין]]}} מכתב לראשי הקהילה בעיר הרקי, וביקשו להעלות את משכורתו "לבל יהיו לו מחשבות לחפש מקום אחר". | ||
| שורה 14: | שורה 16: | ||
== משפט סטדרוב == | == משפט סטדרוב == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[משפט סטרדוב]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[משפט סטרדוב]]}} | ||
עשרים שנה לאחר שהגיע לסטדרוב, בשנת [[תרמ"א]] ( | עשרים שנה לאחר שהגיע לסטדרוב, בשנת [[תרמ"א]] (1881) הלשין מר [[שמעון דוב לזרוב|שמעון לזרוב]] לשלטונות שרב הקהילה החסידית בעיר יחד עם בני הקהילה עסוקים בזיוף חמור של מסמכים וחתירה פלילית עמוקה נגד חוק הגיוס. בעקבות ההלשנה נעצר הרב ניימרק יחד עם עוד 80 מבני הקהילה. | ||
במשך שנתיים, עד למשפט, ישב הרב במאסר כשבמשך זמן זה נחקר על ידי [[טגנצ'וב]], חוקר שנתמנה במיוחד לפרשיה זו. החקירות התנהלו גם מחוץ לכותלי בית הכלא, ונעשו חיפושים דקדקניים בביתו ובמבני הקהילה, כשהבדיקות מגיעות עד ל[[עיירה]] [[ | במשך שנתיים, עד למשפט, ישב הרב במאסר כשבמשך זמן זה נחקר על ידי [[טגנצ'וב]], חוקר שנתמנה במיוחד לפרשיה זו. החקירות התנהלו גם מחוץ לכותלי בית הכלא, ונעשו חיפושים דקדקניים בביתו ובמבני הקהילה, כשהבדיקות מגיעות עד ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בביתו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. | ||
=== במאסר === | === במאסר === | ||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
שנים מאוחר יותר התברר מדברי [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]{{מקור}} כי אם הוא היה נשבר [[אדמו"ר המהר"ש]] היה נלקח למאסר. ב[[שיחת קודש]] שנשא [[הרבי]]{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת שמות]] [[תשכ"ב]]}} דיבר על כך שעניין המאסר היה אצל כל {{ללא שבירה|[[רבותינו נשיאנו]]}}, ואצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היה זה באופן שהחליפו אחר - אחד הרבנים שישב במקומו{{הערה|ה[[מניחים]] שהגישו את השיחה לדפוס הוסיפו בהערה מראה מקום המפנה למקום בו מדובר על מאסרו של הרב ניימרק.}}. | שנים מאוחר יותר התברר מדברי [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]{{מקור}} כי אם הוא היה נשבר [[אדמו"ר המהר"ש]] היה נלקח למאסר. ב[[שיחת קודש]] שנשא [[הרבי]]{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת שמות]] [[תשכ"ב]]}} דיבר על כך שעניין המאסר היה אצל כל {{ללא שבירה|[[רבותינו נשיאנו]]}}, ואצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היה זה באופן שהחליפו אחר - אחד הרבנים שישב במקומו{{הערה|ה[[מניחים]] שהגישו את השיחה לדפוס הוסיפו בהערה מראה מקום המפנה למקום בו מדובר על מאסרו של הרב ניימרק.}}. | ||
מיד עם היכנסו למאסר דאגו החסידים על ידי השתדלויות רבות, שהרב ניימרק יקבל חדר מיוחד ומרווח, ולא יאלץ ללבוש בגדי אסיר. דמותו של הרב ניימרק שהקרינה קדושה השפיע לטובה על שר בית הסוהר שהחל לדאוג בעצמו לנוחות הרב. העביר אותו לחדר נקי ומרווח, ברשותו הייתה ספריה מלאה בספרי קודש, וב[[חג הסוכות]] נבנתה עבורו ועבור בנו [[סוכה]] בחצר בית הכלא. הרב ניימרק הגה בתורה במשך כל היום, ו[[תפילה|תפילותיו]] היו ארוכות מלוות ב[[ניגוני דביקות]]. | מיד עם היכנסו למאסר דאגו החסידים על ידי השתדלויות רבות, שהרב ניימרק יקבל חדר מיוחד ומרווח, ולא יאלץ ללבוש [[בגד|בגדי]] אסיר. דמותו של הרב ניימרק שהקרינה קדושה השפיע לטובה על שר בית הסוהר שהחל לדאוג בעצמו לנוחות הרב. העביר אותו לחדר נקי ומרווח, ברשותו הייתה ספריה מלאה בספרי קודש, וב[[חג הסוכות]] נבנתה עבורו ועבור בנו [[סוכה]] בחצר בית הכלא. הרב ניימרק הגה בתורה במשך כל היום, ו[[תפילה|תפילותיו]] היו ארוכות מלוות ב[[ניגוני דביקות]]. | ||
לאחר שהשתחרר מהמאסר אמר שאלו השנים בהם למד הכי הרבה בחייו, שכן לא היו לו כל טרדות אחרות. | לאחר שהשתחרר מהמאסר אמר שאלו השנים בהם למד הכי הרבה בחייו, שכן לא היו לו כל טרדות אחרות. | ||
=== במשפט === | === במשפט === | ||
כותבי הרשומות באותם ימים מספרים כי דמותו של הרב ניימרק במשפט עשתה רושם עז על חבר המושבעים, דבר שהשפיע לטובה על זיכויו המוחלט. שמו הטוב שהיה מפורסם בכל רחבי רוסיה כ"סווטוי ראבין" (הרב הקדוש) והאגדות שהילכו בעיר על רושם ישיבתו בבית הסוהר עשו את שלהם. | כותבי הרשומות באותם ימים מספרים כי דמותו של הרב ניימרק במשפט עשתה רושם עז על חבר המושבעים, דבר שהשפיע לטובה על זיכויו המוחלט. שמו הטוב שהיה מפורסם בכל רחבי [[רוסיה]] כ"סווטוי ראבין" (הרב הקדוש) והאגדות שהילכו בעיר על רושם ישיבתו בבית הסוהר עשו את שלהם. | ||
המשפט התחיל ב[[חודש תשרי]] [[ה'תרמ"ג]] ונמשך עד ל[[חודש חשוון]] אותה שנה. | המשפט התחיל ב[[חודש תשרי]] [[ה'תרמ"ג]] ונמשך עד ל[[חודש חשוון]] אותה שנה. | ||
| שורה 41: | שורה 43: | ||
=== רבנותו בנעוויל=== | === רבנותו בנעוויל=== | ||
בראשית שנת [[ה'תרמ"ז]] בערך עבר לכהן כרב | בראשית שנת [[ה'תרמ"ז]] בערך עבר לכהן כרב ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]] בבחירת [[הרבי הרש"ב]] שבחר בו כממלא מקום לרב [[שמואל זלמן יחיסון]] שנפטר זמן קצר קודם לכן. | ||
על רבנותו בשנה הראשונה ועל המקוה החדשה שבנה | על רבנותו בשנה הראשונה ועל המקוה החדשה שבנה ב[[עיירה]] מסופר בעיתון המליץ (7 בספטמבר 1887, ח"י [[אלול]] תרמ"ז): "זה כשנה בא לשבת על כסא הרבנות בעירנו הרב הנכבד גדול בתורה ויראה ומעורב בדעת עם הבריות רמ"ז ניימארק נ"י, אשר שנים רבות עבד עבודת הקודש בעיר ואם בישראל סטאראדוב, ואחר כך היה לרב בעיר וויעליז, ויכהן עוד בתור אב"ד בק"ק וויטעבסק, וכל העם מקצה כבדוהו וירוממוהו, כי אהוב ורצוי הוא לכל על טוב לבו ועל טדותיו הטובות. | ||
בן י"ח שנה היה למורה צדק ולו הסכמה מהאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע ומכמה גאוני הדור . . | בן י"ח שנה היה למורה צדק ולו הסכמה מהאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע ומכמה גאוני הדור.. דאגו טובי העיר לטובת הרב ולהוסיף על שכרו (להרב המנוח נתנו עשרה רובל כסף לשבוע, ולזה יתנו פי שניים ועוד.. | ||
ולשנות לטוב גם המקואות (שתי מקואות לנו, האחת של עץ — לבנות המון העם, והאחת מרוצפת אבגי גזית — לבנות העשירים) זו של אבנים אשר | ולשנות לטוב גם המקואות (שתי מקואות לנו, האחת של עץ — לבנות המון העם, והאחת מרוצפת אבגי גזית — לבנות העשירים) זו של אבנים אשר הייתה חפירתה עמוקה להשיג [[מים]] נובעים, עמל רב היה לחממה, על כן השכיל הרב הנ"ל ויבנה בטוב טעם ויעשה כמין בית ועליה וביניהם רצפת אבנים, ובהרצפה עשה נקב כדין כדי שיהיו המים העליונים מחוברים ולא יהיו שאובים, ועתה נקל לחממה". | ||
== עם [[אדמו"ר הרש"ב]] == | == עם [[אדמו"ר הרש"ב]] == | ||
| שורה 61: | שורה 63: | ||
בניו: | בניו: | ||
* הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק|יוסף יחזקאל]] נולד בשנת תרט"ו, שימש ברבנות אחריו | * הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק|יוסף יחזקאל]] נולד בשנת [[תרט"ו]], שימש ברבנות אחריו ב[[עיירה]] [[נעוול]]. | ||
* ר' יהושע אליהו. | * ר' [[יהושע אליהו ניימרק|יהושע אליהו]]. נהרג בפרעות ביקטרינוסלב בז' מרחשון תרס"ו. | ||
נכדו הרב אברהם יעקב ניימרק בן ר' יהושע אליהו ניימרק (נהרג בפרעות ביקטרינוסלב בז' מרחשון תרס"ו), היה רב בפרען, ליטא ולאחר מכן חבר הרבנות בתל אביב. הוציא לאור סדרת ספרים בשם אשל אברהם על בבלי וירושלמי. | *בנו ר' [[אהרון ניימרק]]. שימש כיו"ר בית הכנסת אנשי ליובאוויטש ניעזין ב"לאווער איסט סייד" בניו יארק. | ||
* נכדו הרב [[אברהם יעקב ניימרק]] בן ר' יהושע אליהו ניימרק (נהרג בפרעות ביקטרינוסלב בז' מרחשון תרס"ו), היה רב בפרען, [[ליטא]] ולאחר מכן חבר הרבנות בתל אביב. הוציא לאור סדרת ספרים בשם אשל אברהם על בבלי וירושלמי. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/06/27-06-2020-18-37-58-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91-%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%90-%D7%92-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96-%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תולדותיו]''', בתוך קובץ הערות של ישיבת תומכי תמימים טורונטו, ג' תמוז תש"פ, עמוד מח | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 72: | שורה 78: | ||
[[קטגוריה:משפט סטרדוב]] | [[קטגוריה:משפט סטרדוב]] | ||
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]] | [[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]] | ||
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בסטרדוב]] | ||
[[קטגוריה:אישים בויטבסק]] | |||