חיים משולם זלמן ניימרק: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב '''חיים משולם זלמן ניימרק''', מגדולי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר המהר"ש]].

 

שימש ברבנות בעיר [[הארקי]], לאחר מכן ב[[סטרדוב]] עד לסיפור [[משפט סטרדוב|הלשנה]] בשלה נאסר למשך שנתיים. למרות זיכויו במשפט, לא יכל להישאר בעיר ועבר ל[[ויטבסק]], שם שימש ברבנות, והיו שהמליצו למנותו לרב העיר - מינוי שבסופו של דבר לא יצא לפועל בשל התנגדות ה[[מתנגדים]]. לאחר שלוש שנים עבר לכהן כרב בעיירה החסידית [[נעוול]].

 

 

היה גדול בתורה, בעל [[צדקה]] ו{{מונחון|בעל תפילה|חזן}} מיוחד.

בין השנים [[ה'תר"י]] ועד [[ה'תרכ"ב]] לערך שימש ברבנות בעיר [[הרקי]], וחרף היותו גאון גדול ורב פעלים משכורתו הייתה מצומצמת.

עשרים שנה לאחר שהגיע לסטדרוב, בשנת [[תרמ"א]] (1981) הלשין מר [[שמעון דוב לזרוב|שמעון לזרוב]] לשלטונות שרב הקהילה החסידית בעיר יחד עם בני הקהילה עסוקים בזיוף חמור של מסמכים וחתירה פלילית עמוקה נגד חוק הגיוס. בעקבות ההלשנה נעצר הרב ניימרק יחד עם עוד 80 מבני הקהילה.

במשך שנתיים, עד למשפט, ישב הרב במאסר כשבמשך זמן זה נחקר על ידי [[טגנצ'וב]], חוקר שנתמנה במיוחד לפרשיה זו. החקירות התנהלו גם מחוץ לכותלי בית הכלא, ונעשו חיפושים דקדקניים בביתו ובמבני הקהילה, כשהבדיקות מגיעות עד ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] בביתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].

בזמן החקירות ניסו החוקרים להוציא מפיו הודעה כי אדמו"ר המהר"ש עומד בראש כל הפשעים נגד המלכות, וכי נסיעת ה[[חסידים]] לליובאוויטש קשורות לתמיכה של הרבי בפעילות הבלתי חוקית שלהם בסטדרוב, אך הוא לא נשבר.

שנים מאוחר יותר התברר מדברי [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]{{מקור}} כי אם הוא היה נשבר אדמו"ר המהר"ש היה נלקח למאסר. ב[[שיחת קודש]] שנשא [[הרבי]]{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת שמות]] [[תשכ"ב]]}} דיבר על כך שעניין המאסר היה אצל כל {{ללא שבירה|[[רבותינו נשיאנו]]}}, ואצל אדמו"ר המהר"ש היה זה באופן שהחליפו אחר - אחד הרבנים שישב במקומו{{הערה|ה[[מניחים]] שהגישו את השיחה לדפוס הוסיפו בהערה מראה מקום המפנה למקום בו מדובר על מאסרו של הרב ניימרק.}}.

מיד עם היכנסו למאסר דאגו החסידים על ידי השתדלויות רבות, שהרב ניימרק יקבל חדר מיוחד ומרווח, ולא יאלץ ללבוש בגדי אסיר. דמותו של הרב ניימרק שהקרינה קדושה השפיע לטובה על שר בית הסוהר שהחל לדאוג בעצמו לנוחות הרב. העביר אותו לחדר נקי ומרווח, ברשותו הייתה ספריה מלאה בספרי קודש, וב[[חג הסוכות]] נבנתה עבורו ועבור בנו [[סוכה]] בחצר בית הכלא. הרב ניימרק הגה בתורה במשך כל היום, ו[[תפילה|תפילותיו]] היו ארוכות מלוות ב[[ניגוני דביקות]].

כותבי הרשומות באותם ימים מספרים כי דמותו של הרב ניימרק במשפט עשתה רושם עז על חבר המושבעים, דבר שהשפיע לטובה על זיכויו המוחלט. שמו הטוב שהיה מפורסם בכל רחבי רוסיה כ"סווטוי ראבין" (הרב הקדוש) והאגדות שהילכו בעיר על רושם ישיבתו בבית הסוהר עשו את שלהם.

למרות זיכויו במשפט, לא היה בכוחו להישאר בעיר ובשנת [[ה'תרכ"ו]] לערך עבר ל[[ויטבסק]], שם שימש ברבנות, והיו שהמליצו למנותו לרב העיר - מינוי שבסופו של דבר לא יצא לפועל בשל התנגדות ה[[מתנגדים]]. לאחר שלוש שנים עבר לכהן כרב בעיירה החסידית [[נעוול]], בבחירת [[הרבי הרש"ב]] שבחר בו כממלא מקום לרב [[שמואל זלמן יחיסון]] שנפטר זמן קצר קודם לכן.

== עם אדמו"ר הרש"ב ==

לאחר פטירת אדמו"ר המהר"ש בשנת [[ה'תרמ"ב]], היו שחשבו למנות את [[הרז"א]] לממלא מקום.

* הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק|יוסף יחזקאל]] שימש ברבנות אחריו בעיירה נעוול.

* ר' יהושע אליהו.

נינו היה הרב אברהם יעקב ניימרק בן ר' יהושע אליהו ניימרק (נהרג בפרעות ביקטרינוסלב בז' מרחשון תרס"ו), היה רב בפרען, ליטא ולאחר מכן חבר הרבנות בתל אביב. הוציא לאור סדרת ספרים בשם אשל אברהם על בבלי וירושלמי.  

[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]

[[קטגוריה:קהילת חב"ד סטרדוב: אישים]]