דוב מוסיוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־13:15, 29 באוקטובר 2023

הרב בֶּערְל מָאסַיֶעוו (מאסיוב^[1]) היה 'משכיל' ו'עובד' מפורסם, מחבורת ה'בעראלאך' אבירי הדעת שבקרמנצ'וג, בתקופת נשיאותם של אדמו"ר הצמח צדק וממשיכי דרכו. לאחר פטירתו של ר' ברוך תמר'ס, מילא את מקומו בהדרכת צעירי החסידים שבעיר בלימוד החסידות ובעבודה שבלב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר חתונתו התגורר בקרמנצ'וג לאביו ששימש ברבנות בעיר^[2] והתקרב לחסידות על ידי ר' ברוך תמר'ס, מגדולי תלמידי אדמו"ר האמצעי.

כאשר נכנס בפעם הראשונה ליחידות אצל אדמו"ר ה'צמח צדק', אמר לו הרבי: "מורנו הבעל שם טוב פירש את הפסוק 'הלוך ילך ובכה' – כשהולכים במרירות אחרי התפילה, אזי 'נושא משך הזרע', נהיית זריעה מעבודת התפילה. אבל 'בא יבא ברינה' – כשהאדם מרגיש את עצמו אחרי התפילה בתנועה של הרחבה והוא מרוצה מהעבודה שלו בתפילה, הרי הוא רק 'נושא אלומותיו' – הוא נושא קש שדוף של חיטה", ואמרה זו שינתה אותו מהקצה אל הקצה, ומלבד השכלתו העצומה בענינים העמוקים ביותר המבוארים בחסידות חב"ד, נודע כבעל תפילה ו'עובד' שתפילתו הלבבית גרמה לכל מי ששמע אותו להיעשות לבעל תשובה^[3]^[4].

עיקר לימודו היה בספר שערי אורה לאדמו"ר האמצעי.

נמנה בקרמנצ'וג על חבורת ה"הבערלעך"^[5]: ר' דוב בן ר' משה (דברוסקין), הרב חיים דובער וילנסקי, (והרב דובער חייקין)^[6], עליהם התבטא הרבי כי הם היו "בעלי שכל אדיר ואבירי לב, מאריכים בתפילה בהתפעלות הלב ובקול נעים, והיו כולם חוזרים דא"ח, וכל החסידים - גם בני פולין - שבקרמנצ'וג, היו יראים ומכבדים אותם".

לאחר פטירתו של ר' ברוך תמריש קיבל על עצמו יחד עם חבריו להמשיך את פעולתו בהנחלת לימוד החסידות בעמקות בין צעירי החסידים והדרכתם, ובעקבות העובדה שנהג עם התלמידים ביד קשה, והמחלוקת שנפערה בינו לבין חברו הרב וילנסקי בקשר לאופן הראוי להדרכת האברכים, נפרד ממנו הרב וילנסקי והקים בית כנסת בשם "חב"ד חדש" שם קיבץ סביבו חבורה של חסידים ששמעו ממנו דא"ח וקיבלו את הדרכתו בלימוד^[7].

בתקופת חורבן ליובאוויטש, היה בין החסידים הנוסעים לליובאוויטש שהתקשרו לאדמו"ר הרש"ב^[8].

ניגונו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגון לר' דוב מוסיוב

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי לילדים: נִגּוּן לְר' בֶּערְל מָאסַיֶעוו • לנגן ביחד

הערות שוליים

↑ נהגה: 'מוֹסיוֹב'.
↑ פרדס חב"ד גליון 5 עמוד 69.
↑ ספר השיחות ה'ש"ת, בתרגום ללה"ק, עמודים מא, צו.
↑ כאשר ר' אשר גרוסמן פגש בו בליובאוויטש בפעם הראשונה, שאל אותו האם הוא ר' בער מאסייעוו, ומשהשיב בחיוב אמר לו שידע זאת לבד היות ומביאורי החסידות ששמע בשמו, הכיר כבר את תנועות נפשו, וכאשר ראה את אופן תפילתו - ידע שהוא ר' בער מאסייעוו. 'התמים' מוסף בית משיח חוברת לב עמוד 51.
↑ באידיש השם והחיה דב מתורגמים - 'בער', ובכינוי חיבה בלשון רבים - בערלעך'
↑ רשימה של אדמו"ר הריי"צ בקובץ התמים עמוד 154.
↑ המחלוקת העזה ביניהם נמשכה זמן רב, כאשר גם אדמו"ר המהר"ש היה מעורב בדבר וצידד לדעתו של ר' חיים בער וילנסקי, אך הדבר לא עזר ור' דוב מאסיוב התעקש על דעתו. בסופו של דבר בני העיר התרחקו ממנו בשל הנהגתו התקיפה והעובדה שהנהגתו זו גמרה לכמה וכמה היזקים, אך החברות האמיצה בינו ובין ר' חיים בער נמשכה עד סוף ימיהם, וכאשר נודע לר' דוב מפטירתו של ר' חיים-בער, אמר שחבל שלא נפטר הוא תמורתו היות וחברו היה יכול להביא תועלת יותר ממנו (פרדס חב"ד גליון 5 עמוד 69).
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג', ע' שפח.

[1] נהגה: 'מוֹסיוֹב'.

[2] פרדס חב"ד גליון 5 עמוד 69.

[3] ספר השיחות ה'ש"ת, בתרגום ללה"ק, עמודים מא, צו.

[4] כאשר ר' אשר גרוסמן פגש בו בליובאוויטש בפעם הראשונה, שאל אותו האם הוא ר' בער מאסייעוו, ומשהשיב בחיוב אמר לו שידע זאת לבד היות ומביאורי החסידות ששמע בשמו, הכיר כבר את תנועות נפשו, וכאשר ראה את אופן תפילתו - ידע שהוא ר' בער מאסייעוו. 'התמים' מוסף בית משיח חוברת לב עמוד 51.

[5] באידיש השם והחיה דב מתורגמים - 'בער', ובכינוי חיבה בלשון רבים - בערלעך'

[6] רשימה של אדמו"ר הריי"צ בקובץ התמים עמוד 154.

[7] המחלוקת העזה ביניהם נמשכה זמן רב, כאשר גם אדמו"ר המהר"ש היה מעורב בדבר וצידד לדעתו של ר' חיים בער וילנסקי, אך הדבר לא עזר ור' דוב מאסיוב התעקש על דעתו. בסופו של דבר בני העיר התרחקו ממנו בשל הנהגתו התקיפה והעובדה שהנהגתו זו גמרה לכמה וכמה היזקים, אך החברות האמיצה בינו ובין ר' חיים בער נמשכה עד סוף ימיהם, וכאשר נודע לר' דוב מפטירתו של ר' חיים-בער, אמר שחבל שלא נפטר הוא תמורתו היות וחברו היה יכול להביא תועלת יותר ממנו (פרדס חב"ד גליון 5 עמוד 69).

[8] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג', ע' שפח.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 כאשר נכנס בפעם הראשונה ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר ה'צמח צדק']], אמר לו הרבי: "מורנו [[הבעל שם טוב]] פירש את הפסוק 'הלוך ילך ובכה' – כשהולכים במרירות אחרי התפילה, אזי 'נושא משך הזרע', נהיית זריעה מעבודת התפילה. אבל 'בא יבא ברינה' – כשהאדם מרגיש את עצמו אחרי התפילה בתנועה של הרחבה והוא מרוצה מהעבודה שלו בתפילה, הרי הוא רק 'נושא אלומותיו' – הוא נושא קש שדוף של חיטה", ואמרה זו שינתה אותו מהקצה אל הקצה, ומלבד השכלתו העצומה בענינים העמוקים ביותר המבוארים בחסידות חב"ד, נודע כבעל תפילה ו'[[עבודת התפילה|עובד]]' שתפילתו הלבבית גרמה לכל מי ששמע אותו להיעשות לבעל תשובה{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת, בתרגום ללה"ק, עמודים מא, צו.}}{{הערה|כאשר ר' [[אשר גרוסמן]] פגש בו בליובאוויטש בפעם הראשונה, שאל אותו האם הוא ר' בער מאסייעוו, ומשהשיב בחיוב אמר לו שידע זאת לבד היות ומביאורי החסידות ששמע בשמו, הכיר כבר את תנועות נפשו, וכאשר ראה את אופן תפילתו - ידע שהוא ר' בער מאסייעוו. 'התמים' מוסף בית משיח חוברת לב עמוד 51.}}.
-עיקר לימודו היה בספר [[שערי אורה]] ל[[אדמו"ר האמצעי]]
+עיקר לימודו היה בספר [[שערי אורה]] ל[[אדמו"ר האמצעי]].
 נמנה בקרמנצ'וג על חבורת ה"הבערלעך"{{הערה|באידיש השם והחיה דב מתורגמים - 'בער', ובכינוי חיבה בלשון רבים - בערלעך'}}: ר' [[דוב דוברוסקין|דוב בן ר' משה (דברוסקין)]], הרב [[חיים דובער וילנסקי]], (והרב [[דובער חייקין]]){{הערה|1=רשימה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בקובץ [[התמים (ורשה)|התמים]] [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_49984_186.pdf עמוד 154].}}, עליהם התבטא הרבי כי הם היו "בעלי שכל אדיר ואבירי לב, מאריכים בתפילה בהתפעלות הלב ובקול נעים, והיו כולם חוזרים [[דא"ח]], וכל החסידים - גם בני [[פולין]] - שבקרמנצ'וג, היו יראים ומכבדים אותם".