יששכר בער מליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
(5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קובץ|יששכר בער מליובאוויטש|קברו של רבי יששכר בער מליובאוויטש}}
{{קובץ|יששכר בער מליובאוויטש|קברו של רבי יששכר בער מליובאוויטש}}
[[קובץ:בית העלמין בליובאוויטש - רבי יששכר בער, רבו של אדמוה"ז.jpeg|ממוזער|שמאל|מצבתו בליובאוויטש]]
[[קובץ:בית העלמין בליובאוויטש - רבי יששכר בער, רבו של אדמוה"ז.jpeg|ממוזער|שמאל|מצבתו בליובאוויטש]]
רבי '''יששכר בער הלוי סג"ל מליובאוויטש''' מקאבילניק (? - [[כ"ב שבט]] [[תקנ"ד]]), היה ה[[מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]] בהיותו בן י"ב שנה{{הערה|משיחת אדמו"ר הריי"צ ליל י"ט כסלו תרצ"א}}, ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]] ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן. היה מגיד ו[[מורה צדק]] בעיירה [[ליובאוויטש]].
רבי '''יששכר בער הלוי סג"ל מקאבילניק''' (? - [[כ"ב שבט]] [[תקנ"ד]]), היה ה[[מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]] בהיותו בן י"ב שנה{{הערה|משיחת אדמו"ר הריי"צ ליל י"ט כסלו תרצ"א}}, ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]] ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן. היה מגיד ו[[מורה צדק]] בעיירה [[ליובאוויטש]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 7: שורה 7:
היה מחסידי [[הבעש"ט]] הנסתרים. שסללו את הדרך להתגלות תורת החסידות.
היה מחסידי [[הבעש"ט]] הנסתרים. שסללו את הדרך להתגלות תורת החסידות.


ברשימת [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|נדפסה גם ב"אוצר מרשימות הרבי הריי"ץ" עמוד 129-131.}} כותב שאחר הסתלקות מורנו [[הבעש"ט]] במשך כשנה היה בנשיאות בנו [[צבי בן הבעש"ט|רבי צבי]], אך הנהגתו היית בחלישות, ורק בשבועות תקכ"א העביר נשיאותו ל[[מגיד ממזריטש]]. במשך שנה זו התקררו רבים מחסידי הבעש"ט, לאחר מכן בתחילת נישאות המגיד שלח שלוחים לליטא ואחרי כמה שינויים, הצליחו להלהיב את החסידים הישנים וגם החדשים, ובניהם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] (אז נקרא ממינסק), ורבי ישכר בער מקובליניק. והם נסעו למזריטש לכחצי שנה. אחרך כך חזרו לביתם ""מלאים בזיוה והדרה של תורת החסידות" עד כי התחילו לעשות תעמולה לשיטת מורנו הבעשל טוב והרב המגדי בין בני התורה במינסק ובקאבלניק".
ברשימת [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|נדפסה גם ב"אוצר מרשימות הרבי הריי"ץ" עמוד 129-131.}} כותב שאחר הסתלקות מורנו [[הבעש"ט]] במשך כשנה היה בנשיאות בנו [[צבי בן הבעש"ט|רבי צבי]], אך הנהגתו היית בחלישות, ורק בשבועות תקכ"א העביר נשיאותו ל[[מגיד ממזריטש]]. במשך שנה זו התקררו רבים מחסידי הבעש"ט, לאחר מכן בתחילת נישאות המגיד שלח שלוחים לליטא ואחרי כמה שינויים, הצליחו להלהיב את החסידים הישנים וגם החדשים, ובניהם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] (אז נקרא ממינסק), ורבי יששכר בער מקובליניק. והם נסעו למזריטש לכחצי שנה. אחרך כך חזרו לביתם ""מלאים בזיוה והדרה של תורת החסידות" עד כי התחילו לעשות תעמולה לשיטת מורנו הבעשל טוב והרב המגדי בין בני התורה במינסק ובקאבלניק".


הרבי הריי"צ מונה שלושה מרכזי חסידות גלויים שנפתחו בתשכ"ה על אף המלחמות בחסידות, והראשון שניהם הוא: "בליובאוויטש ומנהלו הרה"ק רבי ישכר דוב הנ"ל".
הרבי הריי"צ מונה שלושה מרכזי חסידות גלויים שנפתחו בתקכ"ה על אף המלחמות בחסידות, והראשון שניהם הוא: "בליובאוויטש ומנהלו הרה"ק רבי ישכר דוב הנ"ל".


==התיישבותו בליובאוויטש==
==התיישבותו בליובאוויטש==
שורה 20: שורה 20:
רבי מנחם מנדל מכתיר את שניהם בתוארים מופלגים:
רבי מנחם מנדל מכתיר את שניהם בתוארים מופלגים:


[[חכמה|חכמי]] חרשים [[בינה|ונבוני]] לחשים, גדולי העצה מפורסמים ב[[תורה]] וב[[יראת שמים|יראת השם]], כל ימיהם חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, כבוד מו"ה יששכר בער סג"ל מכל מקום דקהילת ליובאוויטש ו[[אדמו"ר הזקן|כבוד הרב מו"ה שניאור זלמן]], ה' ישמרם ויהיה שמם לעולם כו' אשר בעזרת ה', [[טוב|טובם]] מרב טוב הגנוז והצפון להאיר [[עין|עיניהם]] ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם [[אמת]]". בנוסף לשניהם מזכיר רמ"מ גם את רבי [[ישראל פוליצקר]] כאחד ממנהיגי העדה{{הערה|פרי הארץ מכתב ה', משנת [[תקמ"ב]].}}.
[[חכמה|חכמי]] חרשים [[בינה|ונבוני]] לחשים, גדולי העצה מפורסמים ב[[תורה]] וב[[יראת שמים|יראת השם]], כל ימיהם חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, כבוד מו"ה יששכר בער סג"ל מגיד מישרים דקהילת ליובאוויטש ו[[אדמו"ר הזקן|כבוד הרב מו"ה שניאור זלמן]], ה' ישמרם ויהיה שמם לעולם כו' אשר בעזרת ה', [[טוב|טובם]] מרב טוב הגנוז והצפון להאיר [[עין|עיניהם]] ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם [[אמת]]". בנוסף לשניהם מזכיר רמ"מ גם את רבי [[ישראל פוליצקר]] כאחד ממנהיגי העדה{{הערה|פרי הארץ מכתב ה', משנת [[תקמ"ב]].}}.


שניהם שלחו יחד מכתבים שונים לרמ"מ, במכתב משנת [[תקמ"ד]] מזכיר רמ"מ כי שניהם כתבו לו אגרת בקובלנא על המצב הנחות ב[[פרנסה]] של אנ"ש ב[[רוסיה]]{{הערה|פרי הארץ מכתב ח'.}}.
שניהם שלחו יחד מכתבים שונים לרמ"מ, במכתב משנת [[תקמ"ד]] מזכיר רמ"מ כי שניהם כתבו לו אגרת בקובלנא על המצב הנחות ב[[פרנסה]] של אנ"ש ב[[רוסיה]]{{הערה|פרי הארץ מכתב ח'.}}.