יששכר בער מליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
(21 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קובץ|יששכר בער מליובאוויטש|קברו של רבי יששכר בער מליובאוויטש}}
{{קובץ|יששכר בער מליובאוויטש|קברו של רבי יששכר בער מליובאוויטש}}
רבי '''יששכר בער הלוי סג"ל מליובאוויטש''' (? - [[כ"ב שבט]] [[תקנ"ד]]), היה ה[[מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]] ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן. היה מגיד ו[[מורה צדק]] בעיירה [[ליובאוויטש]].
[[קובץ:בית העלמין בליובאוויטש - רבי יששכר בער, רבו של אדמוה"ז.jpeg|ממוזער|שמאל|מצבתו בליובאוויטש]]
רבי '''יששכר בער הלוי סג"ל מקאבילניק''' (? - [[כ"ב שבט]] [[תקנ"ד]]), היה ה[[מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]] בהיותו בן י"ב שנה{{הערה|משיחת אדמו"ר הריי"צ ליל י"ט כסלו תרצ"א}}, ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]] ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן. היה מגיד ו[[מורה צדק]] בעיירה [[ליובאוויטש]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד לאביו רבי שלמה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' ד (21), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&hilite=173095c0-581c-4491-9a57-a861c8291bb2&st=%u05e9%u05e0%u05d9%u05d0%u05d5%u05e8%u05d9 מכתב עליו חתומים רבי יששכר בער ואדמו"ר הזקן].}}.  
נולד לאביו רבי שלמה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' ד (21), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&hilite=173095c0-581c-4491-9a57-a861c8291bb2&st=%u05e9%u05e0%u05d9%u05d0%u05d5%u05e8%u05d9 מכתב עליו חתומים רבי יששכר בער ואדמו"ר הזקן].}}.  
היה מחסידי [[הבעש"ט]] הנסתרים. שסללו את הדרך להתגלות תורת החסידות.


היה ה[[מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]], ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן, אבל [[אדמו"ר הזקן]] היה מכנהו גם אחר כך בשם "רבי" ב[[ענווה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=165&hilite= בית רבי].}}. הוא אף אמר כי בזכות רבו זה קיבל כמה יסודות בתורת החב"ד{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת עמ' 80.}}.
ברשימת [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|נדפסה גם ב"אוצר מרשימות הרבי הריי"ץ" עמוד 129-131.}} כותב שאחר הסתלקות מורנו [[הבעש"ט]] במשך כשנה היה בנשיאות בנו [[צבי בן הבעש"ט|רבי צבי]], אך הנהגתו היית בחלישות, ורק בשבועות תקכ"א העביר נשיאותו ל[[מגיד ממזריטש]]. במשך שנה זו התקררו רבים מחסידי הבעש"ט, לאחר מכן בתחילת נישאות המגיד שלח שלוחים לליטא ואחרי כמה שינויים, הצליחו להלהיב את החסידים הישנים וגם החדשים, ובניהם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] (אז נקרא ממינסק), ורבי יששכר בער מקובליניק. והם נסעו למזריטש לכחצי שנה. אחרך כך חזרו לביתם ""מלאים בזיוה והדרה של תורת החסידות" עד כי התחילו לעשות תעמולה לשיטת מורנו הבעשל טוב והרב המגדי בין בני התורה במינסק ובקאבלניק".
 
הרבי הריי"צ מונה שלושה מרכזי חסידות גלויים שנפתחו בתקכ"ה על אף המלחמות בחסידות, והראשון שניהם הוא: "בליובאוויטש ומנהלו הרה"ק רבי ישכר דוב הנ"ל".
 
==התיישבותו בליובאוויטש==
לאחר מכן התיישב ב[[ליובאוויטש]]. על מנת להפיץ תורת החסידות.
 
היה ה[[מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]], ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן, אבל אדמו"ר הזקן היה מכנהו גם אחר כך בשם "רבי" ב[[ענווה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=165&hilite= בית רבי].}}. הוא אף אמר כי בזכות רבו זה קיבל כמה יסודות בתורת החב"ד{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת עמ' 80.}}.


כאשר הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] שהה בעיר [[טבריה]], הוא מינה בשנת [[תקמ"ב]] כמנהיגי חסידיו ב[[רוסיה]] את רבי יששכר דוב ואת אדמו"ר הזקן.  
כאשר הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] שהה בעיר [[טבריה]], הוא מינה בשנת [[תקמ"ב]] כמנהיגי חסידיו ב[[רוסיה]] את רבי יששכר דוב ואת אדמו"ר הזקן.  
שורה 11: שורה 20:
רבי מנחם מנדל מכתיר את שניהם בתוארים מופלגים:
רבי מנחם מנדל מכתיר את שניהם בתוארים מופלגים:


[[חכמה|חכמי]] חרשים [[בינה|ונבוני]] לחשים, גדולי העצה מפורסמים ב[[תורה]] וב[[יראת שמים|יראת השם]], כל ימיהם חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, כבוד מו"ה יששכר בער סג"ל מכל מקום דקהילת ליובאוויטש ו[[אדמו"ר הזקן|כבוד הרב מו"ה שניאור זלמן]], ה' ישמרם ויהיה שמם לעולם כו' אשר בעזרת ה', [[טוב|טובם]] מרב טוב הגנוז והצפון להאיר [[עין|עיניהם]] ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם [[אמת]]". בנוסף לשניהם מזכיר רמ"מ גם את רבי [[ישראל פוליצקר]] כאחד ממנהיגי העדה{{הערה|פרי הארץ מכתב ה', משנת [[תקמ"ב]].}}.
[[חכמה|חכמי]] חרשים [[בינה|ונבוני]] לחשים, גדולי העצה מפורסמים ב[[תורה]] וב[[יראת שמים|יראת השם]], כל ימיהם חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, כבוד מו"ה יששכר בער סג"ל מגיד מישרים דקהילת ליובאוויטש ו[[אדמו"ר הזקן|כבוד הרב מו"ה שניאור זלמן]], ה' ישמרם ויהיה שמם לעולם כו' אשר בעזרת ה', [[טוב|טובם]] מרב טוב הגנוז והצפון להאיר [[עין|עיניהם]] ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם [[אמת]]". בנוסף לשניהם מזכיר רמ"מ גם את רבי [[ישראל פוליצקר]] כאחד ממנהיגי העדה{{הערה|פרי הארץ מכתב ה', משנת [[תקמ"ב]].}}.


שניהם שלחו יחד מכתבים שונים לרמ"מ, במכתב משנת [[תקמ"ד]] מזכיר רמ"מ כי שניהם כתבו לו אגרת בקובלנא על המצב הנחות ב[[פרנסה]] של אנ"ש ב[[רוסיה]]{{הערה|פרי הארץ מכתב ח'.}}.
שניהם שלחו יחד מכתבים שונים לרמ"מ, במכתב משנת [[תקמ"ד]] מזכיר רמ"מ כי שניהם כתבו לו אגרת בקובלנא על המצב הנחות ב[[פרנסה]] של אנ"ש ב[[רוסיה]]{{הערה|פרי הארץ מכתב ח'.}}.


==בשיחות ובמכתבי הרבי הריי"צ==
==בשיחות ובמכתבי הרבי הריי"צ==
הרבי הריי"צ מספר על רבי יששכר בער בכמה הזדמניות, ומהם בשני מכתבים שהגיעו לידנו ומכנה אותו כא' מהשלושה שעליהם "הושתו כרם החסידות ברוסיא הלבנה".
הרבי הריי"צ מספר על רבי יששכר בער בכמה הזדמנויות, ומהם בשני מכתבים שהגיעו לידנו ומכנה אותו כא' מהשלושה שעליהם "הושתו כרם החסידות ברוסיא הלבנה".


וכך הוא כותב באגרת מח' תמוז תרצ"ט:
וכך הוא כותב באגרת מח' תמוז תרצ"ט:
שורה 25: שורה 34:


===הסתלקותו===
===הסתלקותו===
רבי יששכר בער נפטר ב[[כ"ב שבט]] [[ה'תקנ"ד]], ועל מצבתו נכתב:
רבי יששכר בער נפטר ב[[כ"ב שבט]] [[ה'תקנ"ד]] ונטמן בבית החיים בליובאוויטש, ועל מצבתו נכתב:
{{ציטוט|תוכן=פנ [פה נטמן] הרב המאור הגדול דיין מ"צ [מורה צדק] החסיד המפורסם כבוד ק"ש [קדושת שמו] מ' [מורנו] ישכר בער ב"מ [בן מורנו] שלמה סג[ל]
{{ציטוט|תוכן=פנ [פה נטמן] הרב המאור הגדול דיין מ"צ [מורה צדק] החסיד המפורסם כבוד ק"ש [קדושת שמו] מ' [מורנו] ישכר בער ב"מ [בן מורנו] שלמה סג[ל]
:נ' [נפטר] כב שבט תקנד תנצב[ה]}}
:נ' [נפטר] כב שבט תקנד תנצב[ה]}}


המציבה שעל ציונו מלאה בכיתוב על קבר שני הממוקם גם מתחתיה, שמו של האדם שנטמן שם הוא "יצחק ב"מ [יהודה?] ליב" שנפטר בכד/ה [[תשרי]] תקנ[ד?]. לא ידוע מיהו ומדוע הוא נטמן ממש בסמוך אליו.
המציבה שעל ציונו מלאה בכיתוב על קבר שני הממוקם גם מתחתיה, שמו של האדם שנטמן שם הוא "יצחק ב"מ [יהודה?] ליב" שנפטר בכד/ה [[תשרי]] תקנ[ד?]. לא ידוע מיהו ומדוע הוא נטמן ממש בסמוך אליו.
==משפחתו==
*בנו, הרב [[יוסף אשבל מליובאוויטש]], דוד הצמח צדק


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 36: שורה 47:
*[[משה מרינובסקי]], '''[http://www.mylubavitch.org/%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ תגלית בליובאוויטש]''', [[כפר חב"ד]] גליון 1633, ט"ו כסלו תשע"ו.
*[[משה מרינובסקי]], '''[http://www.mylubavitch.org/%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ תגלית בליובאוויטש]''', [[כפר חב"ד]] גליון 1633, ט"ו כסלו תשע"ו.


*[הוקם אהל על מצבת רבי ישכר בער https://anash.org/new-ohel-erected-in-lubavitch-town/]
*[https://anash.org/new-ohel-erected-in-lubavitch-town/ הוקם אהל על מצבת רבי ישכר בער]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:מגידים]]
[[קטגוריה:מגידים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]