מאיר גורקוב: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב '''מאיר גורקוב''' (או '''גורקאָוו'''; לערך [[תרמ"ה]] – [[י"ז בניסן]] [[תשל"ה]]) היה מ[[חסיד]]י [[הרבי הרש"ב]], [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], [[תמים|תלמיד]] [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], מפעילי [[המחתרת החב"דית בברית המועצות]] שנעצרו בשל פעילותם ומחבר האוטוביוגרפיה '''ספר הזכרונות - דברי הימים'''.

נולד לערך בשנת [[תרמ"ה]]{{הערה|בתיק חקירתו נכתב שנולד ב[[הומיל]] בשנת [[תרל"ח]], כנראה מפני זיוף התאריכים בפספורטים שהיה מקובל אז מחמת הצבא.}} לאביו ר' שמואל דוד גורקוב.

ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ט]] הגיע לעיר חרקוב ה[[מוסר]] הידוע [[דוד יצחק מבאברויסק|דוד יצחק]] (דוד איצ'ה) מ[[באברויסק]], שבעברו היה [[תמים|מתלמידי]] [[ישיבת תומכי תמימים]] והגיע לעיר ב[[לבוש חסידי]]; דוד יצחק שאל את אחד מהחסידים היכן ניתן ללון, והחסיד, שלא ידע שדוד איצ'ה הוא מוסר, הובילו לביתו של ר' מאיר; בדרך השיג דוד איצ'ה את פרטיהם של שאר החסידים וכן התארח בבית כמה מהם שלא חשדו בו, ביניהם הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] ור' [[נחום יצחק פינסון]].

ב[[ח' באדר]] הייתה אסיפה חשאית, בה הוחלט ביוזמתו של ר' מאיר על הקמת ישיבה בחרקוב לאחר [[פסח]].

בשל רצונו של ר' מאיר להקים ישיבה, הואשם ב:{{ש}}

את ר' מאיר דנו לחמש שנות גלות "חפשית" לעיר סטייפניאק שבמחוז קרגנדה (לא רחוק מאקמולינסק) שב[[קזחסטן]]. תחילה הייתה אשתו נוסעת אליו מחרקוב הלוך ושוב, אבל לבסוף היגרה אף היא לשם עד לסיום שנות גלותו.

===עוזב את רוסיה===

בתחילה היה זמן קצר במחנה ריכוז, אחר כך שהה זמן מה ב[[פריז]], ואחרי זה קבע דירתו ב[[לונדון]].

*בנו, ר' [[יעקב יוסף גורקוב]]

*בנו, ר' [[ישראל גורקוב]]

*חתנו, הרב [[ישראל יהודה לוין]]

*נכדו, הרב [[שלום בער לוין]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

[[קטגוריה:אישים בחרקוב]]

[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]