רבי יהושע בן חנניה: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי '''יהושע בן חנניה''' היה תנא בן הדור השני לתנאים, שחי לאחר חורבן [[בית שני]]. הוא סתם רבי יהושע שב[[ש"ס]]{{הערה|1=[[רש"י]] [[נזיר]] נו, עב.}}. היה [[לוי]], מהמשוררים{{הערה|[[ערכין]] יא, ב.}}.

היה מגדולי תלמידיו של רבן [[יוחנן בן זכאי]], ששבחו וקרא עליו: אשרי יולדתו. כלומר: מאושר במידות טובות עד שכל העולם אומרים עליו אשרי מי שילדתו. ויש אומרים: על שם שהיא גרמה לו שיהא חכם - שהייתה אמו מחזרת על כל בתי מדרשות שבעירה, ואומרת להם: בבקשה מכם בקשו [[רחמים]] על העובר הזה שבמעי שיהיה חכם. ומיום שנולד לא הוציאה ערשתו מבית המדרש, כדי שלא יכנסו באזניו אלא דברי תורה{{הערה|1=[[מסכת אבות]] פב, מח וברטנורא שם.}}.

התגורר בפקיעין שביהודה, שם היה [[רב|מורה הוראה]], כמבואר בגמרא{{הערה|1=[[סנהדרין]] לב, עב.}}: צדק צדק תרדוף, הלך אחר בית דין יפה... אחר רבי יהושע לפקיעין.

היה אב בית דין בבית דינו של רבן [[גמליאל דיבנה]]{{הערה|1=יוחסין, [[ב"ק]] עד, ב.}}, והיה אחד מהארבעה שהיו סנהדרין ביבנה שידעו לדבר בשבעים לשון{{הערה|סנהדרין יז, עב.}}.

היה [[לוי]], ונמנה עם המשוררים בבית המקדש: מעשה בר יהושע בר חנניה שהלך לסייע להגפת דלתות לרבי [[יוחנן בן גודגדא]], אמר לו: בני, חזור לאחוריך, שאתה מן [[שירה (בית המקדש)|המשוררים]] ולא מן השוערים{{הערה|1=[[מסכת ערכין]]}}.

אמרתו הידועה היא: "[[עין הרע]] ו[[יצר הרע]] ושנאת הבריות מוציאין את ה[[אדם]] מן ה[[עולם]]".{{הערה|אבות פב, משנה טז}}

 

יש הסוברים שהוא רבי יהושע בן קרחה, אך [[האריז"ל]] העיד שהדבר אינו נכון{{הערה|שער הגלגולים הקדמה לו דף מ"ה}}

מבאר [[המגיד ממעזריטש]] שהוא על דרך [[צדיק]] מושל ביראת אלהי"ם, שמחמת גודל [[דביקות]] הצדיק בבורא יתברך, רצון הצדיק היא רצונו יתברך, כמו הנסים שמצינו ה[[צדיקים]] עושים חוץ ל[[טבע]] מפני שהם גוזרים ו[[הקב"ה]] מקיים דבריהם. וכן על דרך זה הוא כאן, מאחר שהיו כל כך דבוקים בו יתברך, אמר רבי יהושע אי"ן משגיחין בבת קול, כי כבר ניתנה{{הערה|י"ג נשתנה.}} התורה לישראל. והיא מסטרא דילן, ויש אצלינו סברות שונות גם כאלו המנוגדות להלכה שלמעלה, ועם כל זה נאמר בה אחרי רבים להטות, לנטות אחרי רוב דעות שלנו, ויש יכולת [בידינו] להפוך הצירוף שלמעלה שיהיה הלכה כמותינו.

[[קטגוריה:תנאים|יהושע]]