שיחה:שינה בסוכה – הבדלי גרסאות
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== משוב == | == משוב == | ||
לפי שמועה ששמעתי הרב אלישיב שהיה לו יד ורגל בהלכה הוא זה שפנה אל | לפי שמועה ששמעתי הרב אלישיב שהיה לו יד ורגל בהלכה הוא זה שפנה אל השטן שך לפני כינוס דגל התורה בתשמ"ט והוא זה שביקש ממנו למחות על ענין הסוכה. | ||
לגופו של ענין-אני אישית באופן כנה ניסיתי לברר את הענין ומה שקשה לי זה שלמעשה הרבי ביאר את הנוהג לא לישון למעשה לא מצד מה שכתוב בכל הספרים אלא מצד ענין הצער שיש לחסיד לא לעשות כרבו.הטעם הזה הינו תמוה מאוד מכיון שלגופו של ענין רבים אינם אוחזים בדרגה זו. | לגופו של ענין-אני אישית באופן כנה ניסיתי לברר את הענין ומה שקשה לי זה שלמעשה הרבי ביאר את הנוהג לא לישון למעשה לא מצד מה שכתוב בכל הספרים אלא מצד ענין הצער שיש לחסיד לא לעשות כרבו.הטעם הזה הינו תמוה מאוד מכיון שלגופו של ענין רבים אינם אוחזים בדרגה זו.ועוד זה טעם של צער חיצוני שאין לו בסיס ברור בהלכה ויש לומר על זה את לשון הגמרא איבעי ליה ליתובי דעתיה ובודאי שאין לעורר אותו על זה שיצטער. | ||
בנוסף יש להעיר לגבי מראי המקומות את מאמרו של הרב חיים רפופורט מאנגליה שהינו חסיד | בנוסף יש להעיר לגבי מראי המקומות את מאמרו של הרב חיים רפופורט מאנגליה שהינו חסיד חבד בקובץ אור ישראל שם הוא מאריך בענין באופן יסודי. | ||
אעיר שלא שללתי את הענין רק שיש כאן מילתא דתמיהא ואכן הרב רפופורט במאמרו מאוד טורח בזה. | אעיר שלא שללתי את הענין רק שיש כאן מילתא דתמיהא ואכן הרב רפופורט במאמרו מאוד טורח בזה. | ||
יש להעיר על לשון הרבי בשיחה עם כהנא גאנץ בעלז מאכט אזוי.זה מאוד פלא מכיון שזה לא כך.בודאי לא בנקודת הזמן בה עמד הרבי וגם בעבר לא היה כך בודאי לא בגדר של "גאנץ" אולי יחידים וזה גם שכבר היה הטעם של קור חזק | יש להעיר על לשון הרבי בשיחה עם כהנא גאנץ בעלז מאכט אזוי.זה מאוד פלא מכיון שזה לא כך.בודאי לא בנקודת הזמן בה עמד הרבי וגם בעבר לא היה כך בודאי לא בגדר של "גאנץ" אולי יחידים וזה גם שכבר היה הטעם של קור חזק.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/93.172.173.187|93.172.173.187]] 11:29, 23 ביולי 2017 (UTC) | ||
:וודאי שלא תצפה מאיתנו ליישב את ה"שמועות"... "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות". | :וודאי שלא תצפה מאיתנו ליישב את ה"שמועות"... "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות". | ||
:לגוף הדברים: יתירה מכך היה לך להקשות שהרי האדמו"ר האמצעי גם לא מנמק זאת במדברי הרמ"א אלא באופן אחר, אלא שיש כאן שני עניינים א. המנהג שלא '''הקפידו''' לישן כמבוא ברמ"א ב. ה'''הידור שלא''' לישון, (את זה ביאר האדמו"ר האמצעי ולנקודה זו בעיקר התייחס הרבי). | :לגוף הדברים: יתירה מכך היה לך להקשות שהרי האדמו"ר האמצעי גם לא מנמק זאת במדברי הרמ"א אלא באופן אחר, אלא שיש כאן שני עניינים א. המנהג שלא '''הקפידו''' לישן כמבוא ברמ"א ב. ה'''הידור שלא''' לישון, (את זה ביאר האדמו"ר האמצעי ולנקודה זו בעיקר התייחס הרבי). | ||
:וממילא יוצא גם טעות המנגדים בשניים: | :וממילא יוצא גם טעות המנגדים בשניים: | ||
:א. שכל אותם שעושים מחאה מורים שאין להם יד ורגל בהלכה, שהרי לא הקפידו. | :א. שכל אותם שעושים מחאה מורים שאין להם יד ורגל בהלכה, שהרי לא הקפידו. | ||
:(לאמיתו של דבר גם אין להם יד ורגל בעוד כמה עניינים, כמו לדוגמא, באיזה אופן עושים מחאה וכו' (כידוע שהרבי מליובאוויטש קיבל מכתבים לאלפים ורבבות, מכתביו עוסקים כמעט בכל נושא אפשרי, וכשהרב יצחק הוטנר כתב לרבי טענות על [[מבצע תפילין]] הרבי התפלפל איתו ארוכות, וגם אם יתכן שלאחרי כל הדיונים לא הסכים עמו הרב הוטנר הוא לא עשה מחאות כי ידע שלא כולם צריכים להסכים עמו בהלכה.. (ואדרבה התנצל על ששהה באירוע שדיברו נגד כידוע) אבל אחרים שהצהירו שמאוד "נוגע" להם מצב עם ישראל, שלכן הם היו מוכרחים לצאת עם מחאות לעשות מחלוקות לא טרחו קודם לכתוב והתדיין וכו' (האמת שהאבסורד בזה זועק, אלא שהמצב בארץ לדאבוננו נהיה (בעיקר מאז) שאיש את רעהו חיים בלעו ונעשים פעולות מח' והשמצות ללא כל דיון וסדר שעפ"י תורה, וכל מי שיתבונן במהלך הדברים - ללא שוחד - יבחין עד היכן הדברים מגיעים..) לא הייתי נכנס לזה אלא שטען לי פעם משהו שחונך על יסודות אלו שהרבי אל ענה לכהנא... אלא שכל מי שמבין יודע; הרבי לא בא להסביר לו כלום, אלא סה"כ בא לומר לו | :(לאמיתו של דבר גם אין להם יד ורגל בעוד כמה עניינים, כמו לדוגמא, באיזה אופן עושים מחאה וכו' (כידוע שהרבי מליובאוויטש קיבל מכתבים לאלפים ורבבות, מכתביו עוסקים כמעט בכל נושא אפשרי, וכשהרב יצחק הוטנר כתב לרבי טענות על [[מבצע תפילין]] הרבי התפלפל איתו ארוכות, וגם אם יתכן שלאחרי כל הדיונים לא הסכים עמו הרב הוטנר הוא לא עשה מחאות כי ידע שלא כולם צריכים להסכים עמו בהלכה.. (ואדרבה התנצל על ששהה באירוע שדיברו נגד כידוע) אבל אחרים שהצהירו שמאוד "נוגע" להם מצב עם ישראל, שלכן הם היו מוכרחים לצאת עם מחאות לעשות מחלוקות לא טרחו קודם לכתוב והתדיין וכו' (האמת שהאבסורד בזה זועק, אלא שהמצב בארץ לדאבוננו נהיה (בעיקר מאז) שאיש את רעהו חיים בלעו ונעשים פעולות מח' והשמצות ללא כל דיון וסדר שעפ"י תורה, וכל מי שיתבונן במהלך הדברים - ללא שוחד - יבחין עד היכן הדברים מגיעים..) לא הייתי נכנס לזה אלא שטען לי פעם משהו שחונך על יסודות אלו שהרבי אל ענה לכהנא... אלא שכל מי שמבין יודע; הרבי לא בא להסביר לו כלום, אלא סה"כ בא לומר לו עוסקים כאן עם בעלי מחלוקת, והראיה כל הדברים שהוא מפרט שם, וכאמור לעיל...) הרי גם רפפורט מעיד על שינוי בלוחות, וכמובן שהרבי לא מביא ראיה מדברים שנעשים כהיום שניתנים לשינוי כריבוי הדברים שהשתנו בבעלזא דהיום (עד להכחשה..)) | ||
:ב. טעות בהבנת דברי הרבי, בכלל כללות השיחה של הרבי עוסקת בהבנה על יסוד פנימיות התורה איך תכן שבנגלה מחייבת הסוכה שינה בסוכה ובפנימיות (של הנגלה) דווקא הפוך (אין כאן שאלה הלכתית כלל אלא שאלה על היסוד שפנימיות התורה היא הפנימיות של הנגלה) ומזה נובעת גם השאלה השנייה הנוגעת יותר למעשה איך הדבר שחסידי חב"ד ורבותינו נשיאנו שהקפידו במצוות סוכה עד לשתיה קלה באותה מידה הקפידו שלא לישן וכאמרו אין כאן שאלה הלכתית (אלא שאלה של לקוטי שיחות כלומר שאלה חסידית של לפנים משורת הדין) | :ב. טעות בהבנת דברי הרבי, בכלל כללות השיחה של הרבי עוסקת בהבנה על יסוד פנימיות התורה איך תכן שבנגלה מחייבת הסוכה שינה בסוכה ובפנימיות (של הנגלה) דווקא הפוך (אין כאן שאלה הלכתית כלל אלא שאלה על היסוד שפנימיות התורה היא הפנימיות של הנגלה) ומזה נובעת גם השאלה השנייה הנוגעת יותר למעשה איך הדבר שחסידי חב"ד ורבותינו נשיאנו שהקפידו במצוות סוכה עד לשתיה קלה באותה מידה הקפידו שלא לישן וכאמרו אין כאן שאלה הלכתית (אלא שאלה של לקוטי שיחות כלומר שאלה חסידית של לפנים משורת הדין) | ||
:זאת ועוד, מדברי הרבי משמע שזה עניין חינוכי, לא רק צער שאינו עונה לדרישותיו של הרבי אלא שאין לו את ההרגש הקדושה לסוכה (כהדרישה מחסיד) וכו' ראה בפנים הערך ומכתבים המצויינים שם. | :זאת ועוד, מדברי הרבי משמע שזה עניין חינוכי, לא רק צער שאינו עונה לדרישותיו של הרבי אלא שאין לו את ההרגש הקדושה לסוכה (כהדרישה מחסיד) וכו' ראה בפנים הערך ומכתבים המצויינים שם. | ||
| שורה 75: | שורה 75: | ||
::::{{א|חלוקת קונטרסים}} תן דוגמא (ע"י עריכה אחת) שאין ינסה להבין לאיזה סגנון אתה חותר --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 07:07, 16 באוקטובר 2020 (UTC) | ::::{{א|חלוקת קונטרסים}} תן דוגמא (ע"י עריכה אחת) שאין ינסה להבין לאיזה סגנון אתה חותר --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 07:07, 16 באוקטובר 2020 (UTC) | ||
:::::הנה קטע מתוך הערך {{ציטוטון|הרב יוסף רוז'ין בספרו צפנת פענח[9] מדייק מלשונותיהם של חז"ל בגמרא[1] והרמב"ם בספרו[10] בכתיבתם את חיובי האדם בסוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה... שנאמר: בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות המגורים בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות), לעומת זאת השינה בסוכה אינה מצוה חיובית אלא מצוה שלילית; כלומר שדין הוא על השינה, כי אם האדם יושן במשך ימי חג הסוכות, אסור לו לישון מחוץ לסוכה, ואבל אין כלל מצוה חיובית לישון בסוכה בדווקא, ונמצא שהשינה אינה חלק ממצוות הדירה בסוכה, ולכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב"ם: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה".}} - קטע זה אינו ברור מספיק גם למי שרגיל בלימוד ואעכו"כ למי שאינו רגיל בלימוד כי הקטע עמוק למי שלא מכיר את הסגנון ויש לערוך אותו (לא בצורה ילדותית פשוטה אלא) בצורה '''מובנת''' גם לקורא הפשוט. כנ"ל בציטוט מהרמב"ם שכותב על אכילה כביצה.. שהקורא הפשוט לא מבין את הפירוש, או שכתוב איש וביתו (שהקורא חושב שהכוונה לבת של האיש) ואל תשנה לאישתו כי זה יותר גרוע, וע"ז אמר קרייזי שלהמליץ ערך לימודי הוא קשה יותר מערכים אחרים כי צריך לעבוד קשה כדי לחשוב איך לסגנן את הערך ● </font> [[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:48 • כ"ח בתשרי ה'תשפ"א | :::::הנה קטע מתוך הערך {{ציטוטון|הרב יוסף רוז'ין בספרו צפנת פענח[9] מדייק מלשונותיהם של חז"ל בגמרא[1] והרמב"ם בספרו[10] בכתיבתם את חיובי האדם בסוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה... שנאמר: בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות המגורים בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות), לעומת זאת השינה בסוכה אינה מצוה חיובית אלא מצוה שלילית; כלומר שדין הוא על השינה, כי אם האדם יושן במשך ימי חג הסוכות, אסור לו לישון מחוץ לסוכה, ואבל אין כלל מצוה חיובית לישון בסוכה בדווקא, ונמצא שהשינה אינה חלק ממצוות הדירה בסוכה, ולכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב"ם: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה".}} - קטע זה אינו ברור מספיק גם למי שרגיל בלימוד ואעכו"כ למי שאינו רגיל בלימוד כי הקטע עמוק למי שלא מכיר את הסגנון ויש לערוך אותו (לא בצורה ילדותית פשוטה אלא) בצורה '''מובנת''' גם לקורא הפשוט. כנ"ל בציטוט מהרמב"ם שכותב על אכילה כביצה.. שהקורא הפשוט לא מבין את הפירוש, או שכתוב איש וביתו (שהקורא חושב שהכוונה לבת של האיש) ואל תשנה לאישתו כי זה יותר גרוע, וע"ז אמר קרייזי שלהמליץ ערך לימודי הוא קשה יותר מערכים אחרים כי צריך לעבוד קשה כדי לחשוב איך לסגנן את הערך ● </font> [[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:48 • כ"ח בתשרי ה'תשפ"א | ||
== שינה בסוכה היא פרט במצוות ישיבה בסוכה == | |||
הרבי מסביר שזה לא פרט בתוך מצוות ישיבה בסוכה אלא מצווה נפרדת --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|<span style="color:#40E0D0;">מסמ ציכל</span>]] - כ"א באלול ה'תשפ"ג - 19:05, 6 בספטמבר 2023 (UTC) | |||