1,411
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם=יצחק הוטנר | |שם=יצחק הוטנר | ||
|כינוי=הרב הוטנר | |כינוי=הרב הוטנר | ||
|תמונה= | |תמונה=מממממממממ.jpg | ||
|תיאור= ראש ישיבת חיים ברלין | |תיאור= ראש ישיבת חיים ברלין | ||
|תאריך לידה=[[אדר]] [[תרס"ו]] | |תאריך לידה=[[אדר]] [[תרס"ו]] | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
ב[[תרצ"ה]], לאחר שנה נוספת בה שהה בארץ ישראל, עבר הרב הוטנר להתגורר בברוקלין שב[[ניו יורק]], ומונה ב[[תרצ"ט]] לראש ישיבת רבינו חיים ברלין, הישיבה הוותיקה ביותר בברוקלין. בהנהגתו הכריזמטית פרחה וגדלה הישיבה, והפכה לבעלת שם בעולם התורה ב[[ארצות הברית]] - כישיבה שאינה נופלת במאום ממקבילותיה במזרח אירופה. הוא שילב בישיבה מוטיבים חסידיים וליטאיים, דבר שהתבטא במיוחד בשבתות ובחגים, בהם נהג לשלב דרשה תלמודית ופילוסופית בטיש חסידי ובשירה. | ב[[תרצ"ה]], לאחר שנה נוספת בה שהה בארץ ישראל, עבר הרב הוטנר להתגורר בברוקלין שב[[ניו יורק]], ומונה ב[[תרצ"ט]] לראש ישיבת רבינו חיים ברלין, הישיבה הוותיקה ביותר בברוקלין. בהנהגתו הכריזמטית פרחה וגדלה הישיבה, והפכה לבעלת שם בעולם התורה ב[[ארצות הברית]] - כישיבה שאינה נופלת במאום ממקבילותיה במזרח אירופה. הוא שילב בישיבה מוטיבים חסידיים וליטאיים, דבר שהתבטא במיוחד בשבתות ובחגים, בהם נהג לשלב דרשה תלמודית ופילוסופית בטיש חסידי ובשירה. | ||
ב[[ת"ש]] הקים ישיבה נוספת לצעירים בוגרי תיכון, אשר הצטרפו אליה מאות תלמידים. הרב הוטנר תמך בשילוב לימודי הקודש בלימודי חול, והשתלבות התלמידים בעולם העבודה הכללי, ואף ניסה ברוח זו להקים קולג' המשלב לימודי תעודה עם לימודים ישיבתיים. בנושא זה נתקל בהתנגדויות של רבנים, כגון ראש ישיבת לייקווד, | ב[[ת"ש]] הקים ישיבה נוספת לצעירים בוגרי תיכון, אשר הצטרפו אליה מאות תלמידים. הרב הוטנר תמך בשילוב לימודי הקודש בלימודי חול, והשתלבות התלמידים בעולם העבודה הכללי, ואף ניסה ברוח זו להקים קולג' המשלב לימודי תעודה עם לימודים ישיבתיים. בנושא זה נתקל בהתנגדויות של רבנים, כגון ראש ישיבת לייקווד, אהרון קוטלר, אשר התנגדו לכל שילוב של תוכני חול בישיבות. | ||
הרב הוטנר אסר על תלמידיו ללכת לשמוע את דרשותיו של רבי [[יוסף דב סולובייצ'יק]] - על אף שאחיו, הרב אהרון סולובייצ'יק, לימד בישיבתו. | הרב הוטנר אסר על תלמידיו ללכת לשמוע את דרשותיו של רבי [[יוסף דב סולובייצ'יק]] - על אף שאחיו, הרב אהרון סולובייצ'יק, לימד בישיבתו. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
=== עם [[הרבי הריי"צ]] === | === עם [[הרבי הריי"צ]] === | ||
הרב הוטנר עמד בקשר רצוף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי מכתבים וביקורים בימי שיבתו בארצות הברית. הקשר התרחב כאשר הוא ביקש מאדמו"ר הריי"צ שימצא עבורו תלמיד חכם שילמד איתו את תורת החסידות. לאחר כמה נסיונות לא נמצא אחר מאשר חתנו של הריי"צ, הלא הוא הרבי. | הרב הוטנר עמד בקשר רצוף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי מכתבים וביקורים בימי שיבתו בארצות הברית. הקשר התרחב כאשר הוא ביקש מאדמו"ר הריי"צ שימצא עבורו תלמיד חכם שילמד איתו את תורת החסידות. לאחר כמה נסיונות לא נמצא אחר מאשר חתנו של הריי"צ, הלא הוא הרבי {{הערה| ימי בראשית, עמ' 83, הערה 40, מפי הרב שניאור זלמן גורארי'. עיי' גם ימי מלך, חלק ב, עמ' 610, ובהערה 128* שם.}}. | ||
===עם הרבי=== | ===עם הרבי=== | ||
בתקופת שהותו של הרב בברלין, למד באופן קבוע עם הרבי שיעורי חסידות מידי ליל שישי{{הערה|כך סיפר לרב [[נחום זוין]], ואף סיפר לו ששיניו של הרבי נשרו באותה תקופה מרוב הנהגותיו בתעניות באותה תקופה.}}. | בתקופת שהותו של הרב בברלין, למד באופן קבוע עם הרבי שיעורי חסידות מידי ליל שישי{{הערה|כך סיפר לרב [[נחום זוין]], ואף סיפר לו ששיניו של הרבי נשרו באותה תקופה מרוב הנהגותיו בתעניות באותה תקופה.}}. | ||
הרב הוטנר גם למד חסידות עם הרבי ב[[ארצות הברית]]. בליל שבת י' שבט תש"י, בעת שלמדו יחד, סיפר הרבי לרב הוטנר כי אחד מבני של הצמח צדק סירב לקבל עליו את עול ההנהגה והנשיאות עד שחסידיו הכריחו אותו לזאת. למחרת בבוקר [[הסתלקות הרבי הריי"צ|הסתלק הרבי הריי"צ]] והחלה התקופה בה הפצירו החסידים ברבי ש[[קבלת הנשיאות של הרבי|יקבל עליו את הנשיאות]] כשבמשך שנה סירב הרבי לכך. הרב הוטנר סיפר על התבטאות זו של הרבי וקישר אותה כרמז לתקופה העומדת להתחולל בקרוב{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] מ[[ימי בראשית]]}}. | הרב הוטנר גם למד חסידות עם הרבי ב[[ארצות הברית]]. בליל שבת י' שבט תש"י, בעת שלמדו יחד, סיפר הרבי לרב הוטנר כי אחד מבני של הצמח צדק סירב לקבל עליו את עול ההנהגה והנשיאות עד שחסידיו הכריחו אותו לזאת. למחרת בבוקר [[הסתלקות הרבי הריי"צ|הסתלק הרבי הריי"צ]] והחלה התקופה בה הפצירו החסידים ברבי ש[[קבלת הנשיאות של הרבי|יקבל עליו את הנשיאות]] כשבמשך שנה סירב הרבי לכך. הרב הוטנר סיפר על התבטאות זו של הרבי וקישר אותה כרמז לתקופה העומדת להתחולל בקרוב{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] מ[[ימי בראשית]]. ימי בראשית, עמ' 83, מפי הרב שניאור זלמן גורארי'. וראו גם שם עמ' 293 מה שסיפר הרבי בכ"ב חשוון תשי"א על ביקור הרב הוטנר אצלו.}}. | ||
הקשר בינו לרבי | הקשר בינו לרבי הִתמיד לאחר קבלת הנשיאוּת, והיה שותף איתו במאבקים ציבוריים בנושאי יהדות, כמו שאלת [[מיהו יהודי]] ו[[המאבק על נסיעת אניות ישראליות בשבת|נסיעת האוניות הישראליות בשבת]]. | ||
לאחר פטירת אמו של הרבי [[הרבנית חנה]] ב[[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]] בא הרב הוטנר [[ניחום אבלים|לנחם]] את הרבי.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=4edee13c-1c1a-4fe5-aa5a-51e20f9d95e2&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=549 שיחות קודש [[תשכ"ה]] חלק א' עמ' 7 (549)]}} | לאחר פטירת אמו של הרבי [[הרבנית חנה]] ב[[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]] בא הרב הוטנר [[ניחום אבלים|לנחם]] את הרבי.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=4edee13c-1c1a-4fe5-aa5a-51e20f9d95e2&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=549 שיחות קודש [[תשכ"ה]] חלק א' עמ' 7 (549)]}} | ||
=== מכתביו לרבי === | === מכתביו לרבי === | ||
התכתבות ענפה של עשרות מכתבים הייתה לרב הוטנר עם הרבי, שאלות בהלכה, בקבלה ובחסידות. | התכתבות ענפה של עשרות מכתבים הייתה לרב הוטנר עם הרבי, והוא הפנה לרבי שאלות בהלכה, בקבלה ובחסידות. | ||
רבי יצחק שלח לרבי ארבעה מכתבים, על אודות [[מבצע תפילין]] שהרבי עורר. רבי יצחק טען במכתבו, כי היות ונפסק בהלכה ש[[מצוות]] צריכות כוונה, ובפרט במצוות [[תפילין]] בה נכתב הטעם בתורה, ובה מודים כולי עלמא שהכוונה בה מעכבת - כמו במצוות [[ציצית]] ו[[סוכה]], על כן מה בצע בהנחת [[תפילין]] ליהודים שאין להם מושג מה כתוב בפרשיות אלו. | רבי יצחק שלח לרבי ארבעה מכתבים, על אודות [[מבצע תפילין]] שהרבי עורר. רבי יצחק טען במכתבו, כי היות ונפסק בהלכה ש[[מצוות]] צריכות כוונה, ובפרט במצוות [[תפילין]] בה נכתב הטעם בתורה, ובה מודים כולי עלמא שהכוונה בה מעכבת - כמו במצוות [[ציצית]] ו[[סוכה]], על כן מה בצע בהנחת [[תפילין]] ליהודים שאין להם מושג מה כתוב בפרשיות אלו. | ||
הרבי השיב לרבי יצחק בשלושה מכתבים שדי בידיעה הכללית שזהו מצווה ואין צורך לפרט יותר שאם לא כן הרי גם יהודים משלנו אינם יודעים בפירוט את הכתוב בפרשיות התפילין, ועל כרחך צריך לומר שהיות והוא יודע שתפילין הם אלו ומקיים הוא [[מצוות תפילין]], די בכך. הרבי הביא דוגמאות רבות מההלכה לכך שאין לזה דין 'מתעסק'. בשנים מאוחרות, שלח מכתב בו הוא מכחיש את | הרבי השיב לרבי יצחק בשלושה מכתבים שדי בידיעה הכללית שזהו מצווה ואין צורך לפרט יותר שאם לא כן הרי גם יהודים משלנו אינם יודעים בפירוט את הכתוב בפרשיות התפילין, ועל כרחך צריך לומר שהיות והוא יודע שתפילין הם אלו ומקיים הוא [[מצוות תפילין]], די בכך. הרבי הביא דוגמאות רבות מההלכה לכך שאין לזה דין 'מתעסק'. בשנים מאוחרות, שלח מכתב בו הוא מכחיש את הפרסומים כאילו התבטא נגד ליובאוויטש. במכתבו מכנה את מפיצי השמועה בביטויים חריפים ומבקש מהרבי לא להתייחס לשמועות אלו של מחרחרי ריב{{הערה| ראו: מבית הגנזים, https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/2/28.htm.}}. הערצתו העצומה לרבי ניכרת בכל אחד ממכתביו. | ||
=== הרבי דואג לשלומו === | === הרבי דואג לשלומו === | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* הספר [[שמן ששון מחבריך]] - בעריכת הרב [[שלום דובער וולפא]]. | * הספר [[שמן ששון מחבריך]] - בעריכת הרב [[שלום דובער וולפא]]. חלק א, ערך הרב יצחק הוטנר. | ||
* שבועון [[בית משיח]], גליון מספר 153. | * שבועון [[בית משיח]], גליון מספר 153. | ||
* שבועון [[כפר חב"ד]] גליון 1875 עמוד 63 ואילך. | * שבועון [[כפר חב"ד]] גליון 1875 עמוד 63 ואילך. | ||
| שורה 76: | שורה 76: | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא|הוטנר יצחק]] | [[קטגוריה:רבני ליטא|הוטנר יצחק]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בתנועת המוסר]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"א]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]] | ||