רבי יעקב בן משה מולין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (13 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ספר מהריל.png|200px| | [[קובץ:ספר מהריל.png|200px|ממוזער|שמאל|שער ספרו, אחת מהמהדורות הרבות]] | ||
רבי '''יעקב הלוי בן משה מולין''' ('''המהרי"ל'''. נקרא גם '''מהר"י סגל'''; בערך ה'ק"כ / ה'קכ"ה - [[כ"ב אלול]] ה'קפ"ז) היה רבה של מגנצא | רבי '''יעקב הלוי בן משה מולין''' ('''המהרי"ל'''. נקרא גם '''מהר"י סגל'''; בערך ה'ק"כ / ה'קכ"ה - [[כ"ב אלול]] ה'קפ"ז) היה רבה של [[מגנצא]] ו[[ראש ישיבה]] בה, פוסק מפורסם בתקופת ה[[ראשונים]] ב[[אשכנז]] שרבים מפסקי ה[[הלכה]] וה[[מנהגים]] ביהדות [[אשכנז]] מיוסדים עליו. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[מגנצא]] בשנת ה'ק"כ או ה'קכ"ה, לאביו רבי משה סג"ל, בן רבי יקותיאל שהיה מגדולי ריינוס, וראש הרבנים בה. | ||
כבר בגיל צעיר, נחשב לגאון גדול, | כבר בגיל צעיר, נחשב לגאון גדול, ו[[חתונה|התחתן]] עם בתו של רבי משה נוימארק שהיה רב ב[[ווינה]]. | ||
תקופה מסוימת למד בווינר נוישטאדט, אצל רבי שלום מנוישטאדט שהיה רבו המובהק, ואצל רבי אברהם קלויזנר. בשנת ה'קמ"ז מילא את מקום אביו כרבה של מיינץ והקים בעיר ישיבה שמשכה אליה תלמידים רבים. מבין תלמידיו היה מהר"י וייל. | תקופה מסוימת למד בווינר נוישטאדט, אצל רבי שלום מנוישטאדט שהיה רבו המובהק, ואצל רבי אברהם קלויזנר. בשנת ה'קמ"ז מילא את מקום אביו כרבה של [[מיינץ]] והקים בעיר [[ישיבה]] שמשכה אליה תלמידים רבים. מבין תלמידיו היה מהר"י וייל. | ||
המהרי"ל הוא אבי מנהגי אשכנז. כל מנהגי | המהרי"ל הוא אבי [[מנהג|מנהגי]] [[אשכנז]]. כל מנהגי ה[[תפילה|תפילות]] ו[[בית הכנסת]] מיוחסים אליו. | ||
הוא נחשב כאחד מן | הוא נחשב כאחד מן ה[[ראשונים]]. עוטר בתואר הכבוד "גדול הדור". צויין כבקי ב[[ש"ס]] ו[[פוסקים]], [[קבלה|מקובל]] גדול. הרביץ תורה בראשות ישיבה גדולה במנגנצא, שממנה יצאו גדולי הוראה. היה [[אב"ד]] בעיר מיץ. הוא ורבו ר"ש מוויען היו השנים הראשונים שעוטרו בתואר "מורנו". | ||
רוב פסקיו נמשכים אחר ספר "האגודה". | רוב פסקיו נמשכים אחר ספר "האגודה". | ||
נפטר ב[[כ" | נפטר ב[[כ"ב באלול]] קפ"ז, בן ס"ב שנים. ונקבר ב[[וורמייזא]]. | ||
== | ==אצל רבותינו נשיאינו== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] ב[[ | [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] מביא רבות מהמהרי"ל, שרבים ממנהגי האשכנזים הגיעו דרכו. לדוגמא: המנהג המפורסם שה[[רב]] דורש ב[[הלכה|הלכות]] [[פסח]] ב[[שבת הגדול]] ובהלכות [[חג הסוכות]] ב[[שבת שובה]] - מקורו במנהגו של המהרי"ל{{הערה|ראה שולחן ערוך אדה"ז הלכות פסח סימן תכ"ט סעיף ב (מב"ח ומגן אברהם שם). [[לקוטי שיחות]] חלק ג ע' 953}}. כמו כן [[אדמו"ר הצמח צדק]] דן במנהגיו בספר [[שו"ת צמח צדק|שאלות ותשובות]] שלו. | ||
ה[[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנוביץ']] כותב ב[[שארית יהודה (ספר)|תשובתו]] בדיני [[ספר תורה]] - בשם אחיו [[אדמו"ר הזקן]]: {{ציטוטון|הנה על הראשונים אנו מצטערים, על דברי [[יוסף קולון|מהרי"ק]] עצמו, להכשיר לכתוב בטלאי כל עיקר אפילו אותיות שלימות, כי כל דבריו בתשובה ההיא, אחר המחילה {{מונחון|מכ"ת|מכבוד תורתו}} לא נתבררו ולא נתלבנו. . ועם היות כי מי אנכי לפני הר הגדול כו', ואולם האוסר הוא מהרי"ל כמבואר שם בתשובה, והוא היה גדול ממנו, כמו ששמעתי מפי הגאון {{מונחון|אחמו"ר|אחי מורי}} זללה"ה נבג"מ שהפליג בשבח מעלת מהרי"ל על מהרי"ק}}{{הערה|1=[[שארית יהודה]] [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/shye/9/15.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 יורה דעה סימן טו].}} | ה[[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנוביץ']] כותב ב[[שארית יהודה (ספר)|תשובתו]] בדיני [[ספר תורה]] - בשם אחיו [[אדמו"ר הזקן]]: {{ציטוטון|הנה על הראשונים אנו מצטערים, על דברי [[יוסף קולון|מהרי"ק]] עצמו, להכשיר לכתוב בטלאי כל עיקר אפילו אותיות שלימות, כי כל דבריו בתשובה ההיא, אחר המחילה {{מונחון|מכ"ת|מכבוד תורתו}} לא נתבררו ולא נתלבנו.. ועם היות כי מי אנכי לפני הר הגדול כו', ואולם האוסר הוא מהרי"ל כמבואר שם בתשובה, והוא היה גדול ממנו, כמו ששמעתי מפי הגאון {{מונחון|אחמו"ר|אחי מורי}}{{הערה|ר"ת '''אחי מורי ורבי'''}}. | ||
זללה"ה נבג"מ שהפליג בשבח מעלת מהרי"ל על מהרי"ק}}{{הערה|1=[[שארית יהודה]] [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/shye/9/15.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 יורה דעה סימן טו].}} | |||
בין המנהגים הידועים המגיעים מהמהרי"ל, ונהוגים בקרב [[חסידי חב"ד]], זהו מנהג הרקיקה ב'[[עלינו לשבח]]', שמהרי"ל מציין בספרו: "כשהיה אומר בעלינו לשבח להבל וריק היה מקיא – פעם אחת, כמו שנוהגין העולם, הכוונה של מקיא"{{הערה|היינו היה יורק כפי היחס לע"ז וכן היה נהוג כאשר עוברים ליד כנסיות.}}{{הערה|מהרי"ל סדר מוסף של ר"ה עמ' רצ"ז. ראו [https://chabad.info/beis-medrash/298369/ מחקר הלכתי: רקיקה בעלינו לשבח] {{אינפו}}.}}. ואכן רבים מ[[מנהגי חב"ד]] מבוססים על מנהגים שכותב המהרי"ל בספרו. | בין המנהגים הידועים המגיעים מהמהרי"ל, ונהוגים בקרב [[חסידי חב"ד]], זהו מנהג הרקיקה ב'[[עלינו לשבח]]', שמהרי"ל מציין בספרו: "כשהיה אומר בעלינו לשבח להבל וריק היה מקיא – פעם אחת, כמו שנוהגין העולם, הכוונה של מקיא"{{הערה|היינו היה יורק כפי היחס לע"ז וכן היה נהוג כאשר עוברים ליד כנסיות.}}{{הערה|מהרי"ל סדר מוסף של ר"ה עמ' רצ"ז. ראו [https://chabad.info/beis-medrash/298369/ מחקר הלכתי: רקיקה בעלינו לשבח] {{אינפו}}.}}. ואכן רבים מ[[מנהגי חב"ד]] מבוססים על מנהגים שכותב המהרי"ל בספרו. | ||
| שורה 28: | שורה 29: | ||
הרבי מביא בשמו{{הערה|1=הרבי מציין לספר [[מטה אפרים]] על אורח חיים סימן תקפ"א סעיף ט, המביא זאת מ[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=70 לקוטי מהרי"ל הלכות הימים הנוראים].}} פעמים רבות, את המנהג לאחל ליהודים נוספים "כתיבה וחתימה טובה" וכדומה קודם [[ראש השנה]]. באחת מהאגרות כותב הרבי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3796.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 אגרות קודש חלק יא אגרת ג'תשצו]. ההדגשה אינה במקור.}}: | הרבי מביא בשמו{{הערה|1=הרבי מציין לספר [[מטה אפרים]] על אורח חיים סימן תקפ"א סעיף ט, המביא זאת מ[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=70 לקוטי מהרי"ל הלכות הימים הנוראים].}} פעמים רבות, את המנהג לאחל ליהודים נוספים "כתיבה וחתימה טובה" וכדומה קודם [[ראש השנה]]. באחת מהאגרות כותב הרבי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3796.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 אגרות קודש חלק יא אגרת ג'תשצו]. ההדגשה אינה במקור.}}: | ||
{{ציטוטון|לפלא שמסתפק בכמתבו בקושיא לחוד, ואינו מודיע אף | {{ציטוטון|לפלא שמסתפק בכמתבו בקושיא לחוד, ואינו מודיע אף מילה בהנוגע לשיעוריו בתורת הנגלה ובתורת החסידות ולא עוד אלא גם אישתמיטתי' מנהג כל ישראל, ומקורו ב'''ראשוני מחוקקי המנהגים''' מהרי"ל וכו' אשר משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת צריך לרמז בו ענין דברכת השנה..}} | ||
כמו כן מביא הרבי את שיטתו{{הערה|הובאה בשמו בחידושי רע"ק ליורה דעה סימן של"ו: "כל הרפואות והלחשים שבכל התלמוד אסור לנסות אותם משום דאין אדם יכול לעמוד על עיקרם".}} בנוגע | כמו כן מביא הרבי את שיטתו{{הערה|הובאה בשמו בחידושי רע"ק ליורה דעה סימן של"ו: "כל הרפואות והלחשים שבכל התלמוד אסור לנסות אותם משום דאין אדם יכול לעמוד על עיקרם".}} בנוגע ל[[רפואה|רפואות]] שב[[ש"ס]] - ש[[נשתנו הטבעים]] ואסור לנסות בעניין{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4349.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שמט], נדפס גם ב[[לקוטי שיחות]] חלק לא עמוד 268.}}. | ||
הביטוי {{ציטוטון|[[מנהג]] אבותינו תורה}} אותו מצטט הרבי פעמים רבות{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15930_345.pdf [[מכתב כללי]] ח"י אלול תשמ"ח].}} | הביטוי {{ציטוטון|[[מנהג]] אבותינו תורה}} אותו מצטט הרבי פעמים רבות{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15930_345.pdf [[מכתב כללי]] ח"י אלול תשמ"ח].}} מקורו, בין השאר מהמהרי"ל{{הערה|הובא ב[[רמ"א]] יורה דעה סימן שעו סעיף ד. וראו [[תוספות]] דיבור המתחיל "נפסל" ב[[מסכת מנחות]] דף כ עמוד ב. ירושלמי [[פסחים]] פרק ד הלכה א.}}. | ||
באחת הפעמים שהזכיר הרבי את המנהג לדרוש ב[[שבת הגדול]], אמר הרבי{{הערה|1=בשיחת שבת פרשת וילך תשי"ט. ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4586&st=&pgnum=448&hilite= שיחות קודש תשי"ט עמוד ח].}}: | באחת הפעמים שהזכיר הרבי את המנהג לדרוש ב[[שבת הגדול]], אמר הרבי{{הערה|1=בשיחת שבת פרשת וילך תשי"ט. ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4586&st=&pgnum=448&hilite= שיחות קודש תשי"ט עמוד ח].}}: | ||
| שורה 41: | שורה 42: | ||
*שו"ת מהרי"ל. | *שו"ת מהרי"ל. | ||
*מנהגי מהרי"ל. | *מנהגי מהרי"ל. | ||
{{פסקה חסרה}} | |||
==רבותיו== | ==רבותיו== | ||
| שורה 61: | שורה 63: | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:45, 10 בספטמבר 2023
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (המהרי"ל. נקרא גם מהר"י סגל; בערך ה'ק"כ / ה'קכ"ה - כ"ב אלול ה'קפ"ז) היה רבה של מגנצא וראש ישיבה בה, פוסק מפורסם בתקופת הראשונים באשכנז שרבים מפסקי ההלכה והמנהגים ביהדות אשכנז מיוסדים עליו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד במגנצא בשנת ה'ק"כ או ה'קכ"ה, לאביו רבי משה סג"ל, בן רבי יקותיאל שהיה מגדולי ריינוס, וראש הרבנים בה.
כבר בגיל צעיר, נחשב לגאון גדול, והתחתן עם בתו של רבי משה נוימארק שהיה רב בווינה.
תקופה מסוימת למד בווינר נוישטאדט, אצל רבי שלום מנוישטאדט שהיה רבו המובהק, ואצל רבי אברהם קלויזנר. בשנת ה'קמ"ז מילא את מקום אביו כרבה של מיינץ והקים בעיר ישיבה שמשכה אליה תלמידים רבים. מבין תלמידיו היה מהר"י וייל.
המהרי"ל הוא אבי מנהגי אשכנז. כל מנהגי התפילות ובית הכנסת מיוחסים אליו.
הוא נחשב כאחד מן הראשונים. עוטר בתואר הכבוד "גדול הדור". צויין כבקי בש"ס ופוסקים, מקובל גדול. הרביץ תורה בראשות ישיבה גדולה במנגנצא, שממנה יצאו גדולי הוראה. היה אב"ד בעיר מיץ. הוא ורבו ר"ש מוויען היו השנים הראשונים שעוטרו בתואר "מורנו".
רוב פסקיו נמשכים אחר ספר "האגודה".
נפטר בכ"ב באלול קפ"ז, בן ס"ב שנים. ונקבר בוורמייזא.
אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך מביא רבות מהמהרי"ל, שרבים ממנהגי האשכנזים הגיעו דרכו. לדוגמא: המנהג המפורסם שהרב דורש בהלכות פסח בשבת הגדול ובהלכות חג הסוכות בשבת שובה - מקורו במנהגו של המהרי"ל[1]. כמו כן אדמו"ר הצמח צדק דן במנהגיו בספר שאלות ותשובות שלו.
המהרי"ל מיאנוביץ' כותב בתשובתו בדיני ספר תורה - בשם אחיו אדמו"ר הזקן: "הנה על הראשונים אנו מצטערים, על דברי מהרי"ק עצמו, להכשיר לכתוב בטלאי כל עיקר אפילו אותיות שלימות, כי כל דבריו בתשובה ההיא, אחר המחילה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין מכ"ת לא נתבררו ולא נתלבנו.. ועם היות כי מי אנכי לפני הר הגדול כו', ואולם האוסר הוא מהרי"ל כמבואר שם בתשובה, והוא היה גדול ממנו, כמו ששמעתי מפי הגאון
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אחמו"ר[2].
זללה"ה נבג"מ שהפליג בשבח מעלת מהרי"ל על מהרי"ק"[3]
בין המנהגים הידועים המגיעים מהמהרי"ל, ונהוגים בקרב חסידי חב"ד, זהו מנהג הרקיקה ב'עלינו לשבח', שמהרי"ל מציין בספרו: "כשהיה אומר בעלינו לשבח להבל וריק היה מקיא – פעם אחת, כמו שנוהגין העולם, הכוונה של מקיא"[4][5]. ואכן רבים ממנהגי חב"ד מבוססים על מנהגים שכותב המהרי"ל בספרו.
אחד מהמנהגים שכותב בספרו הוא, שבקריאת המגילה מגביהים את הקול באמירת הפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"[6], מכיון שזהו עיקר הנס. הרבי הריי"צ מביא זאת בתחילת המאמר "בלילה ההוא" ת"ש[7], ומבאר זאת. הרבי גם הוא מבאר את העניין במאמרי חג הפורים[8] המיוסדים על מאמר אדמו"ר הריי"צ.
הרבי מביא בשמו[9] פעמים רבות, את המנהג לאחל ליהודים נוספים "כתיבה וחתימה טובה" וכדומה קודם ראש השנה. באחת מהאגרות כותב הרבי[10]:
"לפלא שמסתפק בכמתבו בקושיא לחוד, ואינו מודיע אף מילה בהנוגע לשיעוריו בתורת הנגלה ובתורת החסידות ולא עוד אלא גם אישתמיטתי' מנהג כל ישראל, ומקורו בראשוני מחוקקי המנהגים מהרי"ל וכו' אשר משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת צריך לרמז בו ענין דברכת השנה.."
כמו כן מביא הרבי את שיטתו[11] בנוגע לרפואות שבש"ס - שנשתנו הטבעים ואסור לנסות בעניין[12].
הביטוי "מנהג אבותינו תורה" אותו מצטט הרבי פעמים רבות[13] מקורו, בין השאר מהמהרי"ל[14].
באחת הפעמים שהזכיר הרבי את המנהג לדרוש בשבת הגדול, אמר הרבי[15]:
"המנהג נדפס גם בספר מנהגי מהרי"ל, שבו רשם אחד מתלמידיו את כל המנהגים שהיה המהרי"ל נוהג. בסוף הספר ישנם כמה דרשות מהמהרי"ל (וגם הן רשימת התלמידים, כפי שניכר שאינן לשונו ממש אלא ענינים בלבד). ובאחת מהדרשות שהי' דורש בשבת שובה ישנו "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אַ געשמאַקער וואָרט", שברצוני לחזור עליו עתה". בדרשה שהביא הרבי מבאר המהרי"ל את מאמר חז"ל "שוב יום אחד לפני מיתתך"[16] - שהסיבה לכך שצריך למהר לשוב בתשובה היא מצד האמונה והתקוה לביאת המשיח[17].
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שו"ת מהרי"ל.
- מנהגי מהרי"ל.
רבותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי שלום מוינה (שהיה גם רבו של רבי אייזיק מטירנא, בעל "ספר המנהגים").
- חותנו, רבי משה הכהן ניימארק מוירמנא.
- רבי אברהם קלויזנר.
- אחיו, רבי גדליהו.
מתלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבינו יעקב וייל, בעל שו"ת מהרי"ו.
- אחיו הצעיר, רבי שמעון וייל.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר מהרי"ל באתר היברו בוקס
- הרב יקותיאל גרינוואלד, מהרי"ל וזמנו
- מנחם ברונפמן, על גדולי חכמי אשכנז בתקופת המגיפה השחורה - באתר
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |
הערות שוליים
- ↑ ראה שולחן ערוך אדה"ז הלכות פסח סימן תכ"ט סעיף ב (מב"ח ומגן אברהם שם). לקוטי שיחות חלק ג ע' 953
- ↑ ר"ת אחי מורי ורבי
- ↑ שארית יהודה יורה דעה סימן טו.
- ↑ היינו היה יורק כפי היחס לע"ז וכן היה נהוג כאשר עוברים ליד כנסיות.
- ↑ מהרי"ל סדר מוסף של ר"ה עמ' רצ"ז. ראו מחקר הלכתי: רקיקה בעלינו לשבח
.
- ↑ אסתר ו, א
- ↑ ספר המאמרים תרצ"ט - ת"ש עמוד 5.
- ↑ ראו לדוגמא במאמר בלילה ההוא תשד"מ. בלילה ההוא תשכ"ה.
- ↑ הרבי מציין לספר מטה אפרים על אורח חיים סימן תקפ"א סעיף ט, המביא זאת מלקוטי מהרי"ל הלכות הימים הנוראים.
- ↑ אגרות קודש חלק יא אגרת ג'תשצו. ההדגשה אינה במקור.
- ↑ הובאה בשמו בחידושי רע"ק ליורה דעה סימן של"ו: "כל הרפואות והלחשים שבכל התלמוד אסור לנסות אותם משום דאין אדם יכול לעמוד על עיקרם".
- ↑ אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שמט, נדפס גם בלקוטי שיחות חלק לא עמוד 268.
- ↑ ראו לדוגמא מכתב כללי ח"י אלול תשמ"ח.
- ↑ הובא ברמ"א יורה דעה סימן שעו סעיף ד. וראו תוספות דיבור המתחיל "נפסל" במסכת מנחות דף כ עמוד ב. ירושלמי פסחים פרק ד הלכה א.
- ↑ בשיחת שבת פרשת וילך תשי"ט. ראו שיחות קודש תשי"ט עמוד ח.
- ↑ אבות פרק ב משנה י. מסכת שבת קנג, א.
- ↑ מנהגי מהרי"ל הלכות עשרת ימי תשובה סימן ז.