שינויים

מגילת '''שיר השירים''', הוא אחד היא אחת מחמש המגילות שבתנשב[[תנ"ך. ]] אותה כתב אותו [[שלמה המלך]] עליו השלום, ונאמר עליו שהוא עליה שהיא בדרגת "קודש קדשים".

תכנו הפנימי של הספר הוא [[אהבה|אהבת ה']] לבמשך כמה דורות הייתה מחלוקת האם המגילה נאמרה ב[[כנסת ישראלנבואה]], והוא תכליתו או מלבו של שיר השיריםשלמה המלך. נמצא כי האותיות של שיר השירים, הם הם עצמם ה"[[כליםמשנה]]" לאהבת ה', והשכל המתגלה על ידי מספרת שביום בו הושיבו את [[אותיותרבי אלעזר בן עזריה]] אלו ומצרף את האותיות למילים, הם התגלות אור ההועלה נושא קדושת המגילה, ולאחר בדיקה גמרו ופסקו שהיא ו[[אהבהמגילת קהלת]] עצמה אכן נאמרו בנבואה{{הערה|[[המגיד ממעזריטשמשנה]], [[אור תורהמסכת ידים]], פסוקים מלוקטים, עמסוף פרק ג' שכג.}}.

תכנה הפנימי של המגילה הוא [[אהבה|אהבת ה']] ל[[כנסת ישראל]]{{הערה|ראה [[רש"י]] ו[[מצודת דוד]] ריש שיר השירים.}}, והוא תכליתו של שיר השירים. נמצא כי האותיות של שיר השירים, הם הם עצמם ה"[[כלים]]" לאהבת ה', והשכל המתגלה על ידי [[אותיות]] אלו ומצרף את האותיות למילים, הם התגלות אור ה[[אהבה]] עצמה{{הערה|[[המגיד ממעזריטש]], [[אור תורה]], פסוקים מלוקטים, עמ' שכג.}}. שיר השירים הוא בבחינת שטר ה[[קידושין]], ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין [[חתן]] ל[[כלה]], שזהו [[משל]] על [[הקב"ה]] ו[[כנסת ישראל]]{{הערה|1= [[תורת מנחם]] חלק כו, [[תשי"ט]] חלק שלישי, שבת פרשת מטות-מסעי, מבה"ח [[מנחם אב]].}}. במדרש תנחומא{{הערה|תנחומא בשלח י. זאת בשונה מהמכילתא (שמות ט"ו) ומילקוט שמעוני (יהושוע רמז כ.) שם לא נמנית מגילת שיר השירים בין עשר השירות.}} מגילת שיר השירים כולה נחשבת כאחת מן השירות ששרו בדברי ימי ישראל, כש[[השירה העשירית]] תהיה לעתיד לבוא בגאולה. בחסידות מוסבר ששירה זו של שיר השירים היא הממוצע המחבר בין השירות של זמן הגלות לשיר חדש שיאמר לעתיד{{הערה|ראה [[אור התורה]] שיר השירים ח"א עמוד א. שיחת שבת פרשת [[בשלח]] [[ה'תשנ"ב]] סעיף ו' (ספר השיחות חלק א' עמוד 316}}.

אצל חסידי חב"ד לא נהוג בקהילות רבות נוהגים לומר את שיר השירים מגילה זו בערב או ליל שבת, אך ידועה אמרתו של . [[אדמו"ר הזקן]]אמר: "לו יישר חיילי הייתי מנהיג לאמרו קודם לכו נרננה"{{הערה|לקוטי סיפורים עמוד עג.}}. אך בפועל מנהג חב"ד שלא אומרים מגילה זו בשבת כלל ויצאים ידי עניין זה בלימוד של כל השנה{{הערה|ספר השיחות ה'תש"נ ח"ב ע' 664 בשולי הגיליון להערה 48}}. למרות זאת, הרבי הרש"ב נהג לפרקים לומר את המגילה בערב שבת{{הערה|מכתב הרבי שנדפס בצדיק למלך ח"א ע' 51}}, והרבי הריי"צ נהג בכך בכל חודשי הקיץ{{הערה|המלך במסיבו ח"א ע' רצו}}.

כאשר [[הרש"ג]] שאל את הרבי בנוגע לאמירתו מנהג נוסף המצוי בקהילות רבות הוא אמירת שיר השירים בליל פסח, השיב לו הסדר. הרבי העיד שלא ראה זאת אצל חמיו, [[אדמו"ר את הרבי הריי"צ]]נוהג במנהג זה, אך אביו כן נהג במנהג זה. באותה הזדמנות העיד גם הרבי שב(רבי [[ערב שבתלוי יצחק שניאורסון]] אדמו"ר הריי"צ כן ) נהג לומר אותולאומרו{{הערה|ראשי דברים מהשיחות בעת סעודת יום המלך במסיבו ח"א' דחג הפסח תשכ"ז. ובראשי דברים משיחות ימים אחרונים דפסח תשכ"ט מצויין שהיה זה רק בשבתות הקיץ, משבת פרשת ויקרא עד פרשת נצבים-וילך.עמוד פו}}, ובהזדמנות אחרת ציין שובשיחה נוספת אמר הרבי שבמנהג חב"ד "יש נוהגים שנוהגין לומר שיר השירים בליל הסדר, ובפרט בליל שני"{{הערה|ספר השיחות ה'תש"נ שם. התוועדויות תש"נ ח"ד עמוד 230.}}.