25,930
עריכות
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:משפחת טברסקי באמצעות HotCat) |
|||
(11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מרדכי מצרנוביל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של ר' מרדכי מצ'רוביל]] | [[קובץ:מרדכי מצרנוביל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של ר' מרדכי מצ'רוביל]] | ||
'''רבי מרדכי מצ'רנוביל''' (ידוע בכינויו '''המגיד מצ'רנוביל'''), נולד לאביו רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], בשנת ה'תק"ל ונפטר בכ' ב[[אייר]] ה'תקצ"ז. נקבר בעיר איגנטובקה הסמוכה לקייב. | '''רבי מרדכי מצ'רנוביל''' (ידוע בכינויו '''המגיד מצ'רנוביל'''), נולד לאביו רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], בשנת ה'תק"ל ונפטר בכ' ב[[אייר]] ה'תקצ"ז. נקבר בעיר איגנטובקה (כיום [[אנטבקה]]) הסמוכה לקייב. | ||
נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי מגידות מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג ב[[עושר]] רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים. | נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי מגידות מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג ב[[עושר]] רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים. | ||
שורה 6: | שורה 6: | ||
חותנו הוא רבי [[דוד לייקס]], תלמיד [[הבעש"ט]]. | חותנו הוא רבי [[דוד לייקס]], תלמיד [[הבעש"ט]]. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
הרב מרדכי טברסקי היה בנו של רבי [[מנחם נחום טברסקי (הראשון)|מנחם נחום טברסקי]], מתלמידי [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]] ובעל ספר "[[מאור עיניים (צ'רנוביל)|מאור עיניים]]". | הרב מרדכי טברסקי היה בנו של רבי [[מנחם נחום טברסקי (הראשון)|מנחם נחום טברסקי]], מתלמידי [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]] ובעל ספר "[[מאור עיניים (צ'רנוביל)|מאור עיניים]]". | ||
היה נשוי | היה נשוי עם חיה שרה, בתו של רבי [[אהרן מקרלין]]. לאחר מותה [[נישואין|נשא]] את פייגא בתו של רבי דוד לייקעס תלמידו של [[הבעל שם טוב]]. מאשתו הראשונה נולדו לו שלושה בנים ובת ומאשתו השניה חמישה בנים ושתי בנות. | ||
שמונת בניו כיהנו אחרי פטירתו כאדמו"רים ברחבי [[אוקראינה]], והיו מהבולטים בהפצת [[תורת החסידות]] באותה תקופה. | שמונת בניו כיהנו אחרי פטירתו כאדמו"רים ברחבי [[אוקראינה]], והיו מהבולטים בהפצת [[תורת החסידות]] באותה תקופה. | ||
לרבי מרדכי היו חסידים רבים ועיירות רבות מינו אותו כ"[[דרשן|מגיד מישרים]] שלהם. בין תלמידיו רבי ישראל דב מווילדניק ורבי [[אברהם דב מאבריטש]]. דברי תורתו התפרסמו בספר ליקוטי תורה {{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/43324 '''ליקוטי תורה'''], אתר hebrewbooks}} אשר זכה ל[[הסכמה|הסכמות]] ממנהיגי החסידות. ב[[תשס"א]] הודפס מחדש במהדורה מתוקנת ובתוספת מפתחות בשם "ליקוטי תורה השלם". | לרבי מרדכי היו חסידים רבים ועיירות רבות מינו אותו כ"[[דרשן|מגיד מישרים]] שלהם. בין תלמידיו רבי ישראל דב מווילדניק ורבי [[אברהם דב מאבריטש]]. דברי תורתו התפרסמו בספר ליקוטי תורה{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/43324 '''ליקוטי תורה'''], אתר hebrewbooks}} אשר זכה ל[[הסכמה|הסכמות]] ממנהיגי החסידות. ב[[תשס"א]] הודפס מחדש במהדורה מתוקנת ובתוספת מפתחות בשם "ליקוטי תורה השלם". | ||
גיסו, הרב [[ישראל מרוז'ין]] קרא לאחד מבניו (רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין) בשם מרדכי, עוד בחייו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, בניגוד למסורת היהודית האשכנזית, שלא קוראים שם לילדים אחרי אנשים חיים. כשנשאל על כך, ענה: "הדוד שלנו מצ'רנוביל הוא כבר כמה שנים, מעל העולם הזה, כאילו אינו בעולם הזה". | גיסו, הרב [[ישראל מרוז'ין]] קרא לאחד מבניו (רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין) בשם מרדכי, עוד בחייו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, בניגוד למסורת היהודית האשכנזית, שלא קוראים שם לילדים אחרי אנשים חיים. כשנשאל על כך, ענה: "הדוד שלנו מצ'רנוביל הוא כבר כמה שנים, מעל העולם הזה, כאילו אינו בעולם הזה". | ||
רבי מרדכי נפטר בכ' ב[[אייר]] תקצ"ז (1837). בעודו בחיים הכין את מקום קבורתו בפאתי הכפר אנטיווקה ליד [[קייב]], באמרו ששם אין [[ | רבי מרדכי נפטר בכ' ב[[אייר]] תקצ"ז (1837). בעודו בחיים הכין את מקום קבורתו בפאתי הכפר אנטיווקה ליד [[קייב]], באמרו ששם אין [[כנסייה|כנסיות]], וכך קול הפעמונים לא יפריע למנוחתו. קברו נמצא באמצע [[שדה]] משקיף על גבעות ונהר. | ||
== השידוך עם [[האדמו"ר האמצעי]] == | == השידוך עם [[האדמו"ר האמצעי]] == | ||
שורה 24: | שורה 24: | ||
מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב"ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. 3. בתם אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואם [[אדמו"ר הריי"צ]]. | מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב"ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. 3. בתם אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואם [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
בחתונת בנו עם בת [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ערך את שולחנו יחד עם [[אדמו"ר האמצעי]] ולא אמר דברי תורה. בסוף השבת, להפצרתו של אדמו"ר האמצעי, הוא אמר דבר תורה המבטא את הההבדל בין [[חסידי פולין]] לחסידי חב"ד על הפסוק "ורחצו רגליכם השענו תחת העץ", בין הדברים פירש "והשענו תחת העץ", להשען תחת הצדיק ולסמוך עליו. | בחתונת בנו עם בת [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ערך את שולחנו יחד עם [[אדמו"ר האמצעי]] ולא אמר דברי תורה. בסוף השבת, להפצרתו של אדמו"ר האמצעי, הוא אמר דבר תורה המבטא את הההבדל בין [[חסידי פולין]] לחסידי חב"ד על הפסוק "ורחצו רגליכם השענו תחת העץ", בין הדברים פירש "והשענו תחת העץ", להשען תחת הצדיק ולסמוך עליו. | ||
שורה 37: | שורה 35: | ||
#רבי [[אהרן מצ'רנוביל]]. | #רבי [[אהרן מצ'רנוביל]]. | ||
#רבי משה מקורסצ'וב, נולד בשנת ה'תקמ"ט, ונפטר בי"ח בטבת ה'תרכ"ו. | #רבי משה מקורסצ'וב, נולד בשנת ה'תקמ"ט, ונפטר בי"ח בטבת ה'תרכ"ו. | ||
#רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]] (לפני כן התגורר בעיר הורנוסטייפל), נולד בשנת ה'תקנ"ד, ונפטר בי"ג ב[[אלול]] ה'תרל"ו. אחד מניניו (צאצא של רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]])כיהן בעבר כאדמו"ר מהורנוסטייפל. | #רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]] (לפני כן התגורר בעיר הורנוסטייפל), נולד בשנת ה'תקנ"ד, ונפטר בי"ג ב[[אלול]] ה'תרל"ו. אחד מניניו (צאצא של רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]) כיהן בעבר כאדמו"ר מהורנוסטייפל. | ||
#רבי מנחם נחום ממקאריב, נולד בערך בשנת ה'תקס"א ונפטר בז' ב[[תשרי]] ה'תרי"א. נפטר ראשון מבין כל האחים. כיום מכהן נינו בבורו פארק כאדמו"ר מ'מקארוב. | #רבי מנחם נחום ממקאריב, נולד בערך בשנת ה'תקס"א ונפטר בז' ב[[תשרי]] ה'תרי"א. נפטר ראשון מבין כל האחים. כיום מכהן נינו בבורו פארק כאדמו"ר מ'מקארוב. | ||
#רבי אברהם מטריסק, נולד בשנת ה'תקס"ו, ונפטר בב' בתמוז ה'תרמ"ט. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טריסק. | #רבי אברהם מטריסק, נולד בשנת ה'תקס"ו, ונפטר בב' בתמוז ה'תרמ"ט. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טריסק. |