שינויים

מצוות '''אהבת ישראל''' היא ==בתורת החסידות==ענינה בכללות בתורת החסידות הוא לאהוב יהודי נוסף לא (רק) מצד המעלות הפרטיות שבו כגון [[מצוות עשהשכל]], לאהוב כל אדם מו[[עם מדות טובות]] כ"א מצד שהוא ישראל{{הערה|ישראל]], כמו שנאמר: סה"ש תש"א עמ' 93. שיחת ליל ש"[[ואהבת לרעך כמוך]]פ תבא תש"ה. - כי ג' האהבות (אהבת התורה, אהבת ישראל היא אחד מיסודותיה , אהבת התורה) הם מצד ה'''עצם'''.}} ואהבה זו הוא מצד הנשמה. אהבה זו צריכה להיות אהבה עצמית, '''כמוך''', כפי שאוהב את עצמו באהבה שלמעלה מהגבלות של [[תורת החסידות]]טעם ודעת, כך צריך הוא לאהוב את הזולת באהבה שלמעלה מטעם ודעת{{הערה|לקוטי שיחות כרך ב עמ' 300, 435 (מיוסד על פרק ל"ב בתניא).}}.

==ענינה=={{ציטוט צף|יתירה מזו: הזולת צריך לגעת לו יותר מאשר מעצמו וממילא צריך הוא לאהוב את יהודי אחר אף יותר מכפי שאוהב הוא את עצמו, ואף צריך לכאוב לו ייסוריו של חבירו עוד יותר ממה שכואב לו יסוריו של עצמו, זאת מפני שגבי עצמו יכול למצוא כל מני סיבות אשר בעבורם באו עליו ה[[רבינו הזקןיסורים]] כותב . וזהו הפירוש האמיתי ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]: "נכון לומר קודם ה[[תפלה]] הריני מקבל עלי [[מצות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך"שתאהב את עצמך כמו שאתה אוהב את רעך. זאת אומרת, אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני [[ה'{{הערה|הלקו"א]] להתפלל, בזכותה תקובל תפלת המתפלל|[[תבנית:היום יום/בד (כרך ד) עמ' תמוז|היום יום, ב' תמוז]]1410.}}ענין אהבת ישראל הוא מצד ה[[נפש האלוקית]]. שמצד ה[[נפש הבהמית]] לא יכול להיות אהבה אמיתית, אלא התלויה בדבר, שנפש הבהמית היא דבר נפרד. אבל מצד הנפש האלוקית, כל ישראל מאוחד ב[[כנסת ישראל]] ומצד זה יכול להיות [[אהבה]] ואחווה אמיתית ביניהם. ולכן, על ידי שמגביר את [[נפש האלוקית|נפשו האלוקית]] על [[נפש הבהמית]], ומגביר את הנפש על הגוף, יכול להגיע לידי אהבת ישראל אמיתית.

==מעשה המצווה בו נצטווינו, הוא [[התבוננות]] ב[[שכל|ו]] בדברים המעוררים את האהבה לכל יהודי, ועל ידי ההתבוננות המתאימה ברור באופן וודאי שיגיע האדם לרגש ממשי של אהבת ישראל במשנת הרבי==אהבת ישראל היא ב[[לב]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"כל התורה כולהצ ח" (כמאמר הידוע של הלל הזקן), וזו המטרה הראשית של חסידות בכלל ושל הרבי בפרטג עמוד תכו. רואים את זה גם כן בשיחתו של הרבי ביוד שבט תשיהתוועדויות תשמ"א בעת קבלת הנשיאות באופן רשמי, וזה לשון השיחהו חלק ב' עמוד 664. וראה [https://drive.google.com/file/d/1ApEVpzz9PiClK6Yfo0iw8gtnnn3lAZk3/view לקיוטי שיחות חלק יז ע' 216 ואילך ובהערה 16 ושולי הגיליון שם].}}. אלא ש[[התבוננות]] זו היא רק ממוצע כדי להגיע לאהבה שלמעלה מ[[שכל]]{{הערה|לקוטי שיחות שם עמ' 300.}} מאחר ואהבה זו במהותה אינה תלויה בשכל אלא היא אהבה טבעית כאהבת איש את אחיו ואב את בנו.

בבואו ל===הטעמים לעצמיות אהבת ישראל=======• אהבת ישראל היא אהבת ה':====מאחר וכל יהודי הוא בן של [[ארההקב"בה]] אמר הרבי: כמוזכר בפסוק{{הערה|דברים יד, א.}} "בנים אתם לה' אלוקיכם" ממילא כל יהודי הוא אהוב של [[הקב"אזלת לקרתא עבד כנימוסאה]] וא"כ כשאוהב את האהוב, הרי זה כאילו אוהב את האוהב, וכן{{הערה|מובא בהיום יום, עמ' פא. כאן באמריקא אוהבים לשמוע כרוז}} מצד זה שכל יהודי יש בו [[נפש אלוקית]] שהוא [[חלק אלוקה ממעל ממש]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים]], הצהרה פרק ב}} ו"עצם כשאתה תופס מקצתו אתה תופס את כולו"{{הערה|מאמר הבעש"ט, הובא במאמר ד"ה 'השמים כסאי' תרס"ח (בהמשך תרס"סטייטמענט"ו), דבר חידוש, ומה טוב - דבר המבהיל את הרעיוןובספר תולדות יעקב ויסף יתרו מצוות אנכי:שכתבו הראשונים וכו' בכל מקום שאני תופס ואוחז בקצה וחלק מחלק האחדות הרי אני תופס כולו וכן שמעתי ממורי. אינני יודע אם יש צורך בסדר כזהובפ' חיי שרה כב, אבל - ד מפירוש היעבץ לאבות פ"אזלת לקרתא עבד כנימוסאד מ"ב:התופס מקצת מן האחדות תופס כולו.}}מאחר ובאהבת ישראל טמונה אהבת ה', לכן זוהי אהבה עצמית מאחר וכל יהודי יש בו אהבה עצמית ל'''הקב"ה''' ומצד זה יש לו אהבה עצמית לכל יהודי.

'''שלשת האהבות, אהבת השם, אהבת התורה ואהבת ====• כל עם ישראל כלולים בנשמת אדם הראשון:====כל [[עם ישראל, כולא חד. אי אפשר לחלק ביניהם, כיון שכולא חד, כעצם אחד. - בתורת החסידות מובא מאמרו של ]] כלולים במקור בנשמה אחת כללית והיא נשמת [[הבעש"טאדם הראשון]] בשם ראשונים: וממילא כל יהודי הוא פרט בכלל זה ואף כלול מרעהו, יתירה מזו מאחר וכולם מושרשים בעצם אחד הרי עצם, גם כשמתחלק לפרטים, בכל פרט יש את כל העצם מאחר ו"עצם כשאתה תופס במקצתו מקצתו אתה תופס בכולואת כולו" וא"כ, כל יהודי אחר הוא כמותו בעצמו{{הערה|לקו"ש שם. ובנדו- והתכללות זו, נעלית יותר מהתכללות הפרטים שכלולים זמ"דז, כיון שג' האהבות הם כי בכל החלקים הוא אותו עצם אחדממש (שיחת ליל שמח"ת תשח"י).}} ובמה שאוהב יהודי אחר, מובן, שבכל אי"ז כאוהב את הזולת כ"א' מהם יש שלשתם, כי, כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולוכאוהב את עצמו.'''

כשישנה אהבת ===מהותה בעבודת האדם==={{ערך מורחב|ערך=[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ב]]}}{{ציטוט צף|[[רבינו הזקן]] כותב ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]: "נכון לומר קודם ה'[[תפילה]] הריני מקבל עלי [[מצות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך". זאת אומרת, אבל אין אשר מצות אהבת התורה ואהבת ישראלהיא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני [[ה'|ה"ז הוראה שחסר גם באהבת א]] להתפלל, בזכותה תקובל תפילת המתפלל|[[תבנית:היום יום/ב' תמוז|היום יום, ב' תמוז]]}}בתורת החסידות מבואר שבכדי שאדם יוכל להגיע לכך שיאהב יהודי נוסף מוכרח הוא לגלות ולהרגיש את ה[[נפש אלוקית]] מאחר ומצד [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] לא שייך לאהוב אדם אחר, מאחר ואדם בטבעו אוהב את עצמו, וכלשון ה[[תניא]]{{הערה|פרק לב', וכפי שניכר משם הפרק שהוא ה'. לאידך גיסאלב' של כל התניא, כשישנה אהבת ישראלוכפי שהוזכר בתחלת הערך, עם היותה מהמצוות שכליות שהשכל מחייבםשזהו אחד מיסודות עבודת ה'.}} "רק שהגופים מחולקים", הריודווקא מצד גילוי נפשו האלוקית מסוגל הוא לאהוב יהודי אחר, סוף סוףזאת על ידי שמגיע לידי [[ביטול]] כפי שממבאר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]]{{הערה|פרקים כ"ט - ל"ב ועיין שיעורים בספר התניא, מגיעים לאהבת התורה ואהבת השם. וכידוע הסיפור אודות בפל"ב בביאור הרבי הצמחשם}} בהרחבה אשר אז מתגלה איך ש"כולם מתאימות" פירושו שכל היהודים שווים, מצד נפשם האלוקית ויתירה מזו "אב אחד לכולנה" -צדק, שעלכולם יש שורש אחד ב[[כנסת ישראל]] ועי"י נתינת גמילות חסד ליהודי הגיע לענינים כאלה שלא הגיע אליהם על ידי תורה ועבודהז יכול לאהוב יהודי נוסף מאחר והם מאוחדים ממש.

"הצהרה" ("סטייטמענט") זו צריכים להכריז ולהודיע. כאשר רואים יהודי שיש לו אהבת ה' ואין לו אהבת התורה ואהבת ישראל, צריכים לומר לו, שעליו לדעת שאהבת ה' לבדה, ללא אהבת התורה וישראל, אין לה קיום. לאידך גיסא, כשרואים יהודי שיש לו רק אהבת ישראל, צריכים להשתדל להביאו לאהבת התורה ואהבת ה'. וכן צריכים להשתדל שפעולתו באהבת ישראל תתבטא לא רק בנתינת לחם לרעבים ומים לצמאים, אלא שמצד אהבת ישראל יקרב יהודים לאהבת התורה ואהבת ה'.===אהבה ליהודי חוטא===וכאשר יהיו שלשת האהבות יחדיו, יהי' זה "חוט המשולש" בנוגע ליהודי ש"לא ינתק". ועי"ז תבוא גם הגאולה, שכן, כשם שהסיבה ל"גלינו מארצנו" בגלות האחרון היא בגלל ההיפך דאהבת ישראל, כך על ידי אהבת ישראל תבוא הגאולה במהרה בימינו ממש.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/26/210 משיחת יוד שבט תשי"א בעת קבלת הנשיאות באופן רשמי[חטא]]</REF> בתורה אשר עליו נאמר הציווי: "ואהבת לרעך כמוך" ורבי עקיבא אמר, כי "זה כלל גדול בתורה". אך בעיני רבים נשמעת ההדגשה "כמוך" כמליצה ולא כדרישה מעשית מהאדם; כי האמנם יכול האדם לאהוב את זולתו ממש כשם שהוא אוהב את עצמו? אולם ב[[חסידות חב"דגמרא]] מלמדת{{הערה|ראה פסחים, קיג, כי אין זו מליצה וכי הכוונה היא מעשית מאדב. היא מסבירהערכין, טז, כי לאמיתו של דבר הזולת הוא חלק ממניא}} "שמי שראה בחבירו שחטא, אמנם לא בגופו אבל בנשמתו. תורת [[חבמצווה לשנאותו וגם לומר לרבו שישנאהו"ד]] מבהירהמבואר{{הערה|תניא שם ועיין ביאורי הרבי, כי נשמתו של כל מובאים בספר שיעורים בספר התניא}} שזהו רק במשהו שהוא בגדר '''חבירו''' וצריך להיות חבירו בקיום [[יהודיתורה]] היא "חלק אלוק ממעל ממש", חלק, מהאלוקים! ויתירה מזו: נשמותיהם של כל היהודים הם כאילו, ו[[נשמהמצוות]] אחת גדולה שהתפצלה בגופים רבים. מכאןפירושו של דבר, שכאשר אני אוהב את הזולת, אני פשוט אוהב אתשווה לו בכך שהוא מקיים תורה ומצוות... עצמי! גישה זו הביאה לידי כך, שה[[חסידים]] רואים בכל יהודי {{הערה|זאת מפני שדווקא גבי משהו ששומר תומ"יהלוםצ אומרים ששגת תלמוד עולה זדון" יקרפירוש, ואת העובדה שיש לו מגרעות שונות - כבוץ ועפר המכסים על המחמירים יותר אך משהו שאינו שומר תומ"יהלוםצ הרי עליו אמרו חז". ואם כן - האם משום כך יש לדחותו?! להפך, יש לאהבו ומתוך אהבה זו להשתדל לעזור לו ל "לנקות את עצמו מהבוץעמי הארץ זדונות נעשות להם כשגגות". הדגשים אלה }} ואף כבר הוכיח אותו על הצורך באהבת-ישראל אמיתית יצרה אצל החסידים גישה חמה לכל יהודי וביניהם שררה אהבת אחים ממש. דורות רבים של חסידי [[חבמה שעשה מצד מצוות{{הערה|ויקרא, יט, יז}} "ד]] יישמו בפועל הוכח תוכיח את האמרה החסידית: "פרוסת הלחם שבידי היא שלך כמו שלי" ("שלך" קודם ל"שליעמיתך"). == בריאות הרבי - הראש - תלויה בחסידים == הרב [[יהודה לייב גרונר]] ציין בנאומו כי "מבצע 'אהבת ישראל' של הרבי היה המבצע היחיד שהרבי הוציא קונטרס מיוחד בשם אותו מבצע ואף חילק אותו בעצמו לקהל הרחבמחויב לאהוב את החלק הטוב שבו ורק את החלק הרע שבו מחויב לשנוא. הרב גרונר סיפר כי ארע ש[[הרבי]] לא חש בטוב ואחד ה[[חסידים]] איחל לרבי: "דער רבי זאל זיין געזונטאבל מישהו שאינו חבירו, הרי מחויב הוא לאהוב אותו ועוד שאולי עי" ז יוכל לקרבו לתורה{{הערה|כמאמר הלל (=שהרבי יהיה בריאמסכת אבות א, יב.). הרבי הגיב: "כשהחסידים יהיו בריאים - גם הרבי יהיה בריא". הרב גרונר הסביר כי "[[חסידים]] הם חלקים בגוף שהראש והלב שלו הוא הרבי. ממילאהוי מתלמידיו של אהרן, כאשר יש פירוד לבבות ואין אחדות זה פוגע אפילו בלב".<REF>[http://wwwאוהב שלום .chabad.orgאוהב את הבריות ומקרבן לתורה}}.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=753&CategoryID=11 כנס אחדות ישראל]</REF>

בשנת [[תנש"א]] בשבת ב[[שבת]] פרשת מטות מסעי{{הערה|[[התוועדות ]] שבת-קודש פרשת מטות-מסעי, ב' במנחם-אב ה'תנש"א.[[ספר השיחות]] תנש"א, כרך ב, עמ' 717-719}}, דיבר הרבי אודות אהבת ישראל, וחידש בה חידוש עצום. אהבת ישראל כיום - אמר הרבי - אינה מצד תיקון סיבת הגלות - שנאת חינם - כפי שהיה עד היום, שאנו מוסיפים באהבת חינם כדי להביא את הגאולה, וזאת מפני '''שסיבת ה[[גלות]] תוקנה כבר (!)'''. אהבת ישראל כיום היא מצד [[ניצוץ משיח]] הקיים בכל יהודי, והיא משמשת כטעימה מה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, אז יתאחדו כל היהודים על ידי הניצוץ [[משיח]] שבכל אחד ואחד.

==לקריאה נוספת==*'''להתחיל את השולחן ערוך מצד ימין''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1856 עמוד 38*'''להבין עניין אהבת ישראל''', נ. ברנשטיין, שבועון 'דרך המלך' מס' 110 עמוד 4-7. ==קישורים חיצוניםחיצוניים==