יהודה בן תימא: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 19 בתים ,  16 באוגוסט 2023
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא יהודה בן תימא לפי רוב הדיעות בעלמה{{הערה|כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]]
[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא יהודה בן תימא לפי רוב הדיעות בעלמה{{הערה|כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]]


ה[[תנא]] האלוקי '''יהודה בן תימא''' בכמה מקומות הוא מוזכר בשם: ''''רבי''' יהודה',{{הערה|1=ואלו הם: [[חגיגה]] דף יד, עמוד א'. סנהדרין דף נט, עמוד ב'. 'מסע דפאלעסתינא' לרבינו [[שמואל בר' שמשון]] מבעלי התוספות. 'מסעות ארץ ישראל' להגאון הק' ה[[קבלה|מקובל]] וכו' רבי משה באסלוה. איגרת יחוס אבות. יחוס הצדיקים. 'גלילות ארץ ישראל' לרבי גרשון הלוי סגל. שבחי ירושלים. 'הזיארה בכפר פקיעין' לרבינו חיים אבן עטר בעל ה'[[אור החיים]]' הקדוש. ועוד.}} ולרוב מוזכר בשמו,{{הערה|ב[[משנה]] [[מסכת אבות]] פרק ה', משנה כ'.}} המזכירו בשם ''''רבי''' יהודה', לא רק שאינו מוסיף בכבודו כך אלא עוד מפחית מגודלו שהרי כבר נאמר ב[[רמב"ם]]: 'גדול מרבי - אבא, גדול מאבא - רבן, וגדול מרבן - שמו', כך שעצם שהוזכר במשנה בשמו סתם, מובן שזה מורה על הדרגא הנעלית ביותר שהשיג, ולכן יש לכנותו כך. וזה שבגמרות שונות הוא הוזכר בשם ''''רבי''' יהודה', יתכן שזה לקט אמרותיו לפני שהגיע לדרגא דלעיל], מגדולי המסורת יהודית. זמנו כ[[תנא]] אינו ברור, ויש מחלוקת בדבר{{הערה|עי' להלן].}}.
ה[[תנא]] האלוקי '''יהודה בן תימא''' בכמה מקומות הוא מוזכר בשם: ''''רבי''' יהודה',{{הערה|1=ואלו הם: [[חגיגה]] דף יד, עמוד א'. סנהדרין דף נט, עמוד ב'. 'מסע דפאלעסתינא' לרבינו [[שמואל בר' שמשון]] מבעלי התוספות. 'מסעות ארץ ישראל' להגאון הק' ה[[קבלה|מקובל]] וכו' רבי משה באסלוה. איגרת יחוס אבות. יחוס הצדיקים. 'גלילות ארץ ישראל' לרבי גרשון הלוי סגל. שבחי ירושלים. 'הזיארה בכפר פקיעין' לרבינו חיים אבן עטר בעל ה'[[אור החיים]]' הקדוש. ועוד.}} ולרוב מוזכר בשמו,{{הערה|ב[[משנה]] [[מסכת אבות]] פרק ה', משנה כ'.}} המזכירו בשם ''''רבי''' יהודה', לא רק שאינו מוסיף בכבודו כך אלא עוד מפחית מגודלו שהרי כבר נאמר ב[[רמב"ם]]: 'גדול מרבי - אבא, גדול מאבא - רבן, וגדול מרבן - שמו', כך שעצם שהוזכר במשנה בשמו סתם, מובן שזה מורה על הדרגא הנעלית ביותר שהשיג, ולכן יש לכנותו כך. וזה שבגמרות שונות הוא הוזכר בשם ''''רבי''' יהודה', ייתכן שזה לקט אמרותיו לפני שהגיע לדרגא דלעיל], מגדולי המסורת יהודית. זמנו כ[[תנא]] אינו ברור, ויש מחלוקת בדבר{{הערה|עי' להלן.}}.


נאמר בגמרא [[חגיגה]]{{הערה|הנזכרת לעיל הערה 1.}} שהיה שונה שש מאות סדרי [[משנה]], ויש אומרים שבע מאות! מגמרא זו עולה שהיה מראשוני ה[[תנאים]].
נאמר בגמרא [[חגיגה]]{{הערה|הנזכרת לעיל הערה 1.}} שהיה שונה שש מאות סדרי [[משנה]], ויש אומרים שבע מאות! מגמרא זו עולה שהיה מראשוני ה[[תנאים]].
שורה 13: שורה 13:
יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר, וקל כנשר, רץ כצבי, וגבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים. יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיבנה [[בית המקדש]] במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך{{הערה|אבות פרק ה', משנה כ'.}}.
יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר, וקל כנשר, רץ כצבי, וגבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים. יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיבנה [[בית המקדש]] במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך{{הערה|אבות פרק ה', משנה כ'.}}.


המילים הפותחות את הטור שו"ע הם [[יהודה בן תימא]] אומר הוי '''עז כנמר'''. [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[[תורת שמואל]] תרל"ט ח"א, הוספות, הוספה ב עמ' שלה.}} מסביר, שענין העזות המרומזת בדבריו של יהודה בן תימא, זהו ענין התגברות בקדושה, בגזירות וסייגים של רבנן.  
המילים הפותחות את הטור [[שולחן ערוך]] הם [[יהודה בן תימא]] אומר הוי '''עז כנמר'''. [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[[תורת שמואל]] תרל"ט ח"א, הוספות, הוספה ב עמ' שלה.}} מסביר, שענין העזות המרומזת בדבריו של יהודה בן תימא, זהו ענין התגברות בקדושה, בגזירות וסייגים של רבנן.  


ענין זה הוא על דרך המאמר החסידי "על הפסוק כי עם קשה עורף הוא וסלחת". הכינוי "קשה עורף" המצומד לעם ישראל בפסוק זה קשה עורף הוא למעליותא, ולכך, דווקא בגלל מידת קשה עורף זה, וסלחת, והיינו שקשה עורף הוא בחינת ביטול הרצון שלמעלה משכל וטעם ודעת כלל, וכאדם שמתעקש אף על פי שמבין בשכלו שהוא כנגד השכל, אף על פי כן הוא מתעקש בלתי שום שכל לפי שכך הוא רוצה, שהוא בחינת רצון שלמעלה מן השכל, וכך יש בחינה זו בקדושה, בחינת קשה עורף, ביטול הרצון שלמעלה מן השכל שזהו ענין עז כנמר.
ענין זה הוא על דרך המאמר החסידי "על הפסוק כי עם קשה עורף הוא וסלחת". הכינוי "קשה עורף" המצומד לעם ישראל בפסוק זה קשה עורף הוא למעליותא, ולכך, דווקא בגלל מידת קשה עורף זה, וסלחת, והיינו שקשה עורף הוא בחינת ביטול הרצון שלמעלה משכל וטעם ודעת כלל, וכאדם שמתעקש אף על פי שמבין בשכלו שהוא כנגד השכל, אף על פי כן הוא מתעקש בלתי שום שכל לפי שכך הוא רוצה, שהוא בחינת רצון שלמעלה מן השכל, וכך יש בחינה זו בקדושה, בחינת קשה עורף, ביטול הרצון שלמעלה מן השכל שזהו ענין עז כנמר.
שורה 23: שורה 23:
לעומת זאת, ישנה דעה אחת, של רבינו חיים אבן עטר בעל ה'[[אור החיים]]' הקדוש, שמעיד שר' יהודה בן תימא נקבר במערה הנמצאת בד' אמותיו של ארון הקבורה בו נטמן רבי [[אלעזר בן ערך]]. יש אומרים שכנראה נפלה טעות בלשון הכותב, שזהו מוזר, שה[[אור החיים]] יהיה המצביע היחיד על מקום קברו של ר' יהודה, במקום של יוחס לזה מעולם..
לעומת זאת, ישנה דעה אחת, של רבינו חיים אבן עטר בעל ה'[[אור החיים]]' הקדוש, שמעיד שר' יהודה בן תימא נקבר במערה הנמצאת בד' אמותיו של ארון הקבורה בו נטמן רבי [[אלעזר בן ערך]]. יש אומרים שכנראה נפלה טעות בלשון הכותב, שזהו מוזר, שה[[אור החיים]] יהיה המצביע היחיד על מקום קברו של ר' יהודה, במקום של יוחס לזה מעולם..


אולם, כנראה, שלא ניתן לדחות כך, שהרי דבריו של ה[[אור החיים]] הק' ברוח הקודש נאמרו, וכנראה, שבאמת מערה זו היתה גלויה עד לפני כמה מאות שנים, ולאחר מכן כוסתה ביציקת בטון לאוהלו של רבי [[אלעזר בן ערך]], וכנראה, שאם ינסו לחפור במטרה לאתר את מקום הציון הק', ימצאו את זה.
אולם, כנראה, שלא ניתן לדחות כך, שהרי דבריו של ה[[אור החיים]] הק' ברוח הקודש נאמרו, וכנראה, שבאמת מערה זו הייתה גלויה עד לפני כמה מאות שנים, ולאחר מכן כוסתה ביציקת בטון לאוהלו של רבי [[אלעזר בן ערך]], וכנראה, שאם ינסו לחפור במטרה לאתר את מקום הציון הק', ימצאו את זה.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
{{תנאים}}
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:תנאים]]
8,751

עריכות