8,750
עריכות
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:העזרה מצפון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העזרה מצד צפון.]] | ||
ב'[[עזרה]]' שב[[בית המקדש]] היו שבעה שערים. רוחב כל שער היה עשר אמות וגובהו עשרים, ובעובי מזוזת השער הועמדו דלתות. | ב'[[עזרה]]' שב[[בית המקדש]] היו שבעה שערים. רוחב כל שער היה עשר אמות וגובהו עשרים, ובעובי מזוזת השער הועמדו דלתות. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
#שער הדלק. | #שער הדלק. | ||
#שער הקרבן. | #שער הקרבן. | ||
#שער המים - שער דרכו הביאו את המים ל[[ניסוך המים]] ב[[חג הסוכות]]. לדעת רבי אליעזר בן יעקב נקרא שמו כך משום ששם המים עתידין להיות - לעתיד לבוא - מפכין ויוצאין מתחת מפתן הבית{{ | #שער המים - שער דרכו הביאו את המים ל[[ניסוך המים]] ב[[חג הסוכות]]. לדעת רבי אליעזר בן יעקב נקרא שמו כך משום ששם המים עתידין להיות - לעתיד לבוא - מפכין ויוצאין מתחת מפתן הבית{{הערה|מסכת מדות פרק ב' משנה ו'}}. | ||
==מזרח== | ==מזרח== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ | {{ערך מורחב|ערך=[[שער ניקנור]]}} | ||
בפתח העזרה שבמזרח שהיה מכוון כנגד בית [[קדש הקדשים]] היו [[שערי נקנור]]. ומשני צידיו היו שתי [[לשכה|לשכות]]: [[לשכת פנחס המלביש]] ו[[לשכת עושי חביתין]]. | בפתח העזרה שבמזרח שהיה מכוון כנגד בית [[קדש הקדשים]] היו [[שערי נקנור]]. ומשני צידיו היו שתי [[לשכה|לשכות]]: [[לשכת פנחס המלביש]] ו[[לשכת עושי חביתין]]. | ||
שערי ניקנור לא נתקדשו בקדושת העזרה, לפי ריב"ן מפני שה[[מצורע]]ים היו צריך להגיע "לפני ה'" בכדי שיוכלו לתת עליהם מלוג השמן ומדם החטאת, וזה רק בתוך אוויר העזרה. ולפי [[רבינו תם]] בכדי שיהיה להם היכן להסתתר מפני הגשמים והשמש{{הערה|[[מסכת יבמות]] ז, ב - [[תוספות]] ד"ה זה נכנס.}}. | שערי ניקנור לא נתקדשו בקדושת העזרה, לפי ריב"ן מפני שה[[מצורע]]ים היו צריך להגיע "לפני ה'" בכדי שיוכלו לתת עליהם מלוג השמן ומדם החטאת, וזה רק בתוך [[אויר (הלכה)|אוויר]] העזרה. ולפי [[רבינו תם]] בכדי שיהיה להם היכן להסתתר מפני הגשמים והשמש{{הערה|[[מסכת יבמות]] ז, ב - [[תוספות]] ד"ה זה נכנס.}}. | ||
==פרוכות השערים== | ==פרוכות השערים== | ||
בגמרא בכתובות{{הערה|ק"ו ע"א}} מובא כי י"ג פרוכת היו במקדש שני ז' כנגד ז' שערים כו' ופרש"י דלצניעותא עבידי. והיינו כי בלילה היו השערים ננעלים וכדאיתא במסכת תמיד רק ביום היו פתוחים שיהיו נכנסין ויוצאין דרך פתחי השערים והיו מוכרחים להיות פתוחים, אעפ"כ היה פרוכת לכל שער לצניעות. | בגמרא בכתובות{{הערה|ק"ו ע"א}} מובא כי י"ג פרוכת היו במקדש שני ז' כנגד ז' שערים כו' ופרש"י דלצניעותא עבידי. והיינו כי בלילה היו השערים ננעלים וכדאיתא במסכת תמיד רק ביום היו פתוחים שיהיו נכנסין ויוצאין דרך פתחי השערים והיו מוכרחים להיות פתוחים, אעפ"כ היה פרוכת לכל שער לצניעות. | ||
===בחסידות=== | ===בחסידות=== | ||
העזרה והלשכות הם מכוונים נגד [[מלכות דאצילות]], כי למעלה במלכות יש כל הבחינות שב[[עזרה]], וגם בחינת [[הר הבית]] ת"ק אמה {{הערה|זהר שלח לך (דקס"א ע"ב)}}. והנה בלילה נסגרים שערי גן עדן, וכמו שננעלים השערים שערי העזרה, כי הגם דכתי' ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה היינו בבחינת חיצוניות דוקא, וכמו באדם בשעת [[שינה]]{{הערה|ראה [[שינה]] בתחילת הערך}}, כך למעלה במלכות דאצילות, בלילה שנסתמים שערי גן עדן שהם ההארה הפנימית שנקראת "[[זיו השכינה]]" שהיא עיקר הארתה (מבחינת חב"ד שבמלכות){{הערה|וכמ"ש במ"א בביאור הזהר פ' אחרי}}, ובלילה מסתלק הארה זו אלא שהשפעה חיצוניות נמשך אז. | העזרה והלשכות הם מכוונים נגד [[מלכות דאצילות]], כי למעלה במלכות יש כל הבחינות שב[[עזרה]], וגם בחינת [[הר הבית]] ת"ק אמה{{הערה|זהר שלח לך (דקס"א ע"ב)}}. והנה בלילה נסגרים שערי גן עדן, וכמו שננעלים השערים שערי העזרה, כי הגם דכתי' ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה היינו בבחינת חיצוניות דוקא, וכמו באדם בשעת [[שינה]]{{הערה|ראה [[שינה]] בתחילת הערך}}, כך למעלה במלכות דאצילות, בלילה שנסתמים שערי גן עדן שהם ההארה הפנימית שנקראת "[[זיו השכינה]]" שהיא עיקר הארתה (מבחינת חב"ד שבמלכות){{הערה|וכמ"ש במ"א בביאור הזהר פ' אחרי}}, ובלילה מסתלק הארה זו אלא שהשפעה חיצוניות נמשך אז. | ||
השפעה חיצונית זו רמוזה במילים "ותתן טרף לביתה" שהכוונה היא בעולמות [[בי"ע]], והמשכה זו היא מבחינת [[ז' תחתונות]] שבמלכות. | השפעה חיצונית זו רמוזה במילים "ותתן טרף לביתה" שהכוונה היא בעולמות [[בי"ע]], והמשכה זו היא מבחינת [[ז' תחתונות]] שבמלכות. | ||