ישראל מרוז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:ריפ רוזין.jpg|ממוזער|תמונה המיוחסת לרבי ישראל פרידמן מרוזין]]

רבי '''ישראל פרידמן מרוז'ין''' ([[ג' תשרי]] [[תקנ"ז]] - [[ג' בחשוון]] [[תרי"א]]). מכונה '''"הרוז'ינר"''' וכמו כן מכונה '''"הרוז'ינאי"''', מייסד [[חסידות רוז'ין]] המפוארת שהיה חסידות אב להרבה ענפי חסידויות שיצאו ממנה.

רבי ישראל נולד ב[[עיירה]] פראהבישט שב[[אוקראינה]] פלך [[ויניצה]], למחרת [[ראש השנה]] - [[ג' תשרי]] [[תקנ"ז]], לרבי [[שלום שכנא מפרוביטש]] בן רבי [[אברהם המלאך]] ולחוה בת מלכה בת רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] בעל המאור עיניים.

כבן שש היה כשנפטר עליו אביו, ואחיו רבי [[אברהם מפראהביטש]] גידלו וחינכו. בהיותו בן שבע התארס עם הרבנית שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיטשוב ואחר כך היה רב בבוצ'אן. ובהיותו בן שלוש-עשרה התקיימה חתונתו בבוצ'אן. בהיותו בן ט"ז שנים נפטר אחיו, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקום אחיו ואבותיהם.

את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.

הוא נודע בעבודת ה' נשגבה על דרך [[מלכות]], אך הוא עצמו סיגף עצמו בסיגופים שונים. היה הולך עם נעלי [[זהב]] ללא סוליות, וכאשר היה צועד על השלג היו נראים על השלג סימני דם מרגליו. היה ממעט באכילה. כל צדיקי החסידות העריצו אותו וענו אחריו מקודש מקודש, במיוחד האוהב ישראל מאפטא שלמרות היותו בכחמישים שנה מבוגר מהרוז'ינער העריצו והתבטל לפניו.  

באביב של שנת [[תקצ"ח]] בעקבות עלילה של [[תנועת ההשכלה|משכילים]] נאסר רבי ישראל על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם בכך שציווה להרוג שני [[תנועת ההשכלה|משכילים]] שהגיעו לרגל אחריו בחצרו, ובדרכם חזרה התהפכה העגלה בה נסעו ומתו. לאחר כמעט שנתיים - בשנת [[ת"ר]], שוחרר ממאסרו למאסר בית, משם הצליח להבריח את הגבול הרוסי, ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת [[תר"ב]], באחוזת "פוטוק" שב[[עיירה]] סדיגורא הסמוכה לעיר [[צ'רנוביץ']] אשר בבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, וכיום חלק מ[[אוקראינה]], שם המשיך את דרכו המלכותית.

לאחר פטירת הרבנית שרה, בשנת [[תר"ז]], [[נישואין|נשא]] את רבנית מלכה, אלמנת רבי [[צבי הירש מרימנוב]].

אודות אדמו"ר הזקן אמר כי הוא וה[[רמב"ם]] באו משורש אחד, ומכאן החשיבות הגדולה שנתן אדמו"ר הזקן בספריו לדברי הרמב"ם{{הערה|עירין קדישין, רוז'ין}}.

אחד מ[[מלמד תינוקות|מלמדי]] בניו של ר' ישראל היה מ[[חסיד]]י [[אדמו"ר האמצעי]], וברשותו היו מספר כתבים [[מאמר|מאמרים]] שלו, אותם היה מקפיד להסתיר מהרוז'ינר בארון נעול{{הערה|נראה משום ההקפדה שהיו לכמה מצדקי אותו דור על [[אדמו"ר האמצעי]] משום דרכו לגלות לכל אף את העניינים הכמוסים והנעלים ביותר ב[[תורת הנסתר]] וה[[חסידות]]}}. באחת הפעמים בהם עסק המלמד בכתבים, יצא לאיזה עניין - מבלי להסתיר את הכתבים. כשחזר - ראה את ר' ישראל עומד בחדרו ומעיין בכתבים. כשהבחין הרוז'ינר במלמד, שאלו של מי הכתבים, וענה לו המלמד כי הם מאמריו של [[אדמו"ר האמצעי]]. בשומעו זאת, נאמר הרוז'ינר בהתפעלות:"[[רוח הקודש]], [[רוח הקודש]] אמיתי..."{{הערה|1=מפי המשפיע ר' [[שמואל גרונם]]; מובא ב"רשימות דברים" לרב [[יהודה חיטריק]]}}

== דברי רבותינו נשיאנו אודותיו ==

[[אדמו"ר הזקן]] אמר על הרוזינאי "אמרו [[צדיק]] כי [[טוב]]", כי היה אז שבע עשרה [[שנה]] בגימטריא [[טוב]] (ועוד מטעמים אחרים).

[[הצמח צדק]] היה מכנה את ר' ישראל "הרוז'ינר הקדוש"{{הערה|1=רשימות היומן עמוד ת"ד}}, ופעם סיפר לבניו: בשעה שה[[צדיק]] ה[[קדוש]] מרוז'ין אומר [[תהלים]], כל ה[[עולם]] פתוח לפניו. וב[[תהלים]] של [[שבת]] הוא רואה בשרשים שבכל עניני ה[[עולם]], ואז הוא יכול לתקן ב[[שורש]] ובמילא נדחית ומתבטלת הגזירה, ואני הנני מסכים על הצעת ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] מרוז'ין.

סיפר הרבי [[המהר"ש]] את סיפור הדבר: [[אהבה]] גדולה וחיבה יתירה הייתה בין הרבי [[הצמח צדק]] לבין הרבי מרוז'ין.

פעם אירע ענין כללי גדול, ושלח הרבי [[הצמח צדק]] את הגה"צ המפורסם רבי יצחק אייזיק הלוי אל הרבי מרוז'ין לטכס עצה לביטול הגזירה.

בבוא רבי יצחק אייזיק אל הצדיק מרוז'ין, קיבל אותו בסבר פנים מאירות, ובשמעו דבר השליחות שמסר לו הרבי ה"צמח צדק", אמר: נאמר כמה פרקי [[תהלים]], ויפתח השי"ת שערי אור ונראה מה נעשה. ביום ה[[שבת]] כשהרבי מרוז'ין אמר תורה כדרכו, הנה באמצע פסק מלומר וציווה שכל החסידים שהיו באותו מעמד יצאו מן החדר, ועליו פקד להישאר וכאשר יצאו כולם אמר לו הרבי מרוז'ין: עצתי נאמנה כי ישלחו שני שלוחים לעיר המלוכה בטענות אלו, והגזירה תיבטל בעזרת ה', וגם האדמו"ר שלכם מסכים עמדי...{{הערה|קובץ מכתבים - אמירת תהילים,עמ' 203}}

כשנסתלק הרוז'ינאי, [[ג' חשון]] [[תרי"א]], היה יום [[גשם|גשום]] מאד. בשעה שלש קרא [[הצמח צדק]] בליובאוויטש את המשרת שיקרע לו קריעה ל"ע, והורה להביא לו ה[[תפילין]] שלו. אז לא היו שום ידיעות טלגרפיות. כשהרבנית שאלה אותו מה קרה, אמר שהרוז'ינאי נסתלק, וחשב עצמו לאבל.

===הרבי===

ב[[חלוקת דולרים]] של [[כ"ח תשרי]] [[תשנ"ב]] עבר הת' מרדכי הכהן פלדמן מסידני ואמר לרבי שיש לו יום הולדת ב[[ג' חשוון]]. הרבי העניק לו דולר נוסף באומרו: {{ציטוטון|שתהיה לך שנת הצלחה. זה יום הולדת של רוז'ינער. שהקב"ה יעזור שתלך בדרכיו. אבל שתשאר חסיד חב"ד ולא [חסיד] רוז'ין}}{{הערה|דברי משיח תשנ"ב חלק א' ע' 375}}.

[[קובץ:קאפישניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נכדו האדמו"ר [[חסידות רוז'ין|מקופיטשניץ]], מברך [[ברכת המזון]] על גביע של רבי ישראל מרוז'ין (בצד: [[שמעון למברגר|האדמו"ר ממאקווא]])]]

* סבו, רבי [[אברהם המלאך]].

* רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה.

* רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)

* רבי דוד משה פרידמן מ[[צ'ורטקוב]]  

* רבי דב בער פרידמן מלאובה

* רבי מנחם נחום משטפנשט

* רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין

* גיטל, אשת רבי יוסף מנזון - בניהם רבי לוי יצחק מאוז'ירן

* מרים, אשת האדמו"ר מנחם מנדיל הגר, מויז'ניץ

* [https://col.org.il/news/107221 כשה"צמח צדק" עשה 'קריעה' על הרוז'ינר]

[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]

[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]]