רבי יהושע בן לוי – הבדלי גרסאות

א' מחב"ד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(41 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לשכתב}}
'''רבי יהושע בן לוי''' (בראשי תיבות: ריב"ל, קרוי גם בר ליואי{{הערה|סנהדרין צח א ועוד}}) היה [[תנא]] משבט לוי{{הערה|חולין קמו ב, ירושלמי ברכות פרק ה, הלכה ה'. מעשר שני פרק ה הלכה ה, גיטין פרק ה הלכה ט.}} מדור המעבר בין התנאים לאמוראים, האחרון ששמו נזכר במשנה, ומגדולי הדרשנים וחכמי האגדה. בגמרא מופיעים מאות מאמרים בשמו.
'''רבי יהושע בן לוי''' (בראשי תיבות: ריב"ל, קרוי גם בר ליואי<ref>סנהדרין צח א ועוד</ref>) היה [[תנא]] מדור המעבר בין התנאים לאמוראים, האחרון ששמו נזכר במשנה.


היה מגדולי הדרשנים וחכמי האגדה. בגמרא מופיעים מאות מאמרים בשמו.
היה תלמידם של רבי אלעזר הקפר, בר קפרא, רבי יהודה בן פדיה, רבי חנינא, רבי יהודה הנשיא ועוד, ואף שבכלל נמנה מהאמוראים מובא כמה פעמים מאמרים בשמו במשנה.
 
 
 
 
 
היה תלמידו של רבינו הקדוש, ואף שבכלל נמנה מהמוראים מובא כמה פעמים מאמרים בשמו במשנה.


==פגישתו עם משיח==
==פגישתו עם משיח==
אחד מהמאורעות המפורסמים בחייו היא פגשתו עם [[מלך המשיח]] ושאלתו השאלה החשובה "מתי יבא משיח"?
אחד מהמאורעות המפורסמים בחייו היא פגישתו עם [[מלך המשיח]] ושאלתו "מתי יבוא משיח"?
מסופר בגמרא בסנהדרין<ref>צח א קרוב לסופו. כאן בתרגום ופירוש חופשי ובדילוגים</ref>:
מסופר בגמרא{{הערה|בסנהדרין צח א קרוב לסופו. כאן בתרגום ופירוש חופשי ובדילוגים}} שר' יהושע בן לוי פגש את [[אליהו הנביא]] על פתחה של מערת [[רבי שמעון בן יוחאי]].
 
{{ציטוט|תוכן=:שאל ריב"ל את אליהו הנביא "אימת אתי משיח (מתי יבא המשיח)"
ר' יהושע בן לוי פגש את [[אליהו הנביא]] על פתחו של מערת [[רבי שמעון בן יוחאי]],
:אמר אליהו לריב"ל: "ליך ושאל אותו בעצמו"  
 
:שאל ריב"ל: והיכן יושב?
שאל ריב"ל את אליהו הנביא "אימת אתי משיח (מתי יבא המשיח)"
:ענה אליהו: על פתח העיר{{הערה|רש"י על המקום מסביר שהכוונה בגן עדן שמול פתח העיר.}}.
 
:שאל ריב"ל : איך הזהה אותו?
אמר אליהו לריב"ל: "ליך ושאל אותו בעצמו"  
:ענה אליהו: הוא יושב בין עניים הסובלים מנגעים{{הערה|רש"י מסביר שגם הוא מנוגע כמו שכתוב "והוא מחולל מפשעינו" וכן כתוב שם "את חליינו הוא נשא" (ישעיהו נג)}}, וכולם פותחים את פצעיהם בבת אחת וסוגרים את כולם בבת אחת, והמשיח פותח כל פצע וסוגר אותו בנפרד, כדי שאם יבקשו ממנו לצאת וליגאל את ישראל לא יתעכב כדי קשירת שני נגעים{{הערה|רש"י}}.
 
:הלך ריב"ל למשיח ואמר לו: שלום עליך רבי ומורי
שאל ריב"ל: והיכן יושב?
:אמר משיח לריב"ל: שלום עליך בר ליואי
 
:אמר ריב"ל למשיח: "לאימת אתי מר (מתי יבא אדוני)"
ענה אליהו: על פתח העיר<ref>רש"י על המקום מסביר שהכוונה בגן עדן שמול פתח העיר.</ref>.
:אמר משיח לריב"ל: היום.
:חזר ריב"ל לאליהו, שאל אותו אליהו: מה הוא אמר לך?
:ענה לו ריב"ל: משיח אמר לי "שלום עליך בר ליואי"
:אמר לו אליהו: אם משיח אמר לך שלום והזכיר את שם אביך, אתה ואביך צדקים גמורים וראויים לעולם הבא{{הערה|בתחילת הדו שיח ריב"ל שאל את אליהו האם הוא ראוי לעולם הבא.}}.
:אמר ריב"ל לאליהו: משיח שקר אותי. שאמר שיבא היום, ועבר היום ולא הגיע.
:אמר אליהו לריב"ל: זה הפירוש בדברי משיח "היום אם בקולו{{הערה|רש"י: של הקב"ה.}} תשמעו"{{הערה|כלשון הפסוק תהלים צה, ז.}}.}}


שאל ריב: איך הזהה אותו?
הרבי הריי"צ{{הערה|שמח"ת תר"צ, לקוטי דיבורים חלק א-ב עמ' 618 ואילך}} מבאר שבהמשך לדוח שיח בין משיח לריב, מגיע הדו שיח בין [[הבעש"ט]] למלך המשיח המובאת ב[[אגרת הגאולה]].


ענה אליהו: הוא יושב בין עניים סובלי  מנוגעים <ref>רש"י: מנוגעים והוא נמי מנוגע דכתיב (ישעיהו נג) והוא מחולל מפשעינו וכתיב (שם) חליינו הוא נשא:</ref>, וכולם פותחים את פצעיהם בבת אחת וסוגרים את כולם בבת אחת, והמשיח פותח כל פצע וסוגר אותו בנפרד, אולי יבקשו ממנו לצאת וליגאל את ישראל לא יתעכב כדי קשירת שני נגעים<ref>רש"י</ref>.
==מהנהגותיו==
 
במדרשי חזפזורים המון פרטים על הנהגתו מהם ענינים חדשים בתורה ומהם הנהגה [[לפנים משורת הדין]], ומהם:
הלך ריבלמשיח ואמר לו: שלום עליך רבי ומורי
*היה צם ב[[ט' באב]] יומיים, כי בט' באב התחילה הפורענות ועיקר המקדש נשרף ב[[י' באב]]{{הערה|ירושלמי תענית פ"ד סוף הלכה ו'.}}.
 
*מסר נפשו להפצת תורה במסירת נפש, עד שלימד תורה לחולי שחין מדבק מאוד, הנקרא "בעלי ראתן", ריב"ל לא חש לסכנה והלך ולימד אותם תורה{{הערה|כתובות עז, ב.}}.
אמר משיח לריב"ל: אמר ליה שלום עליך בר ליואי
*מעולם לא נשאל על שבועתו{{הערה|סנהדרין צח א.}}.
 
*נהג לומר קריאת שמע על המיטה והוא גילה זאת לעולם{{הערה|ברכות ד, ב.}}.
אמר ריב"ל למשיח: "לאימת אתי מר (מתי יבא אדוני)"
*לא החרים איש מעולם, אף אלו שהיו חייבים חרם{{הערה|ירושלמי מועד קטן פרק ג, הלכה א.}}.
 
*אף שגדול הדור קודם לכהן בברכה לעלות לתורה, מעולם לא עלה לפני כהן{{הערה|ירושלמי ברכות פרק ה הלכה ה.}}.
אמר משיח לריב"ל: היום.
*היה אומר ויהי נועם קודם שנתו{{הערה|שבועות טו ב.}}.
 
חזר ריב"ל לאליהו שאל אותו אליהו: מאי אמר לך?
 
ענה לו ריב"ל: משיח אמר לי "שלום עליך בר ליואי"
 
אמר לו אליהו: אם משיח אמר לך שלום והזכיר את שם אביך, אתה ואביך צדקים גמורים וראויים לעולם הבא<ref>בתחילת הדו שיח ריב"ל שאל את אליהו האם הוא ראוי לעולם הבא.</ref>.  
 
אמר ריב"ל לאליהו: משיח שקר אותי. שאמר שיבא היום, ועבר היום ולא הגיע.
 
אמר אליהו לריב"ל: זה הפירוש בדברי משיח היום אם בקולו (של הקב"ה<ref>רש"י.</ref>) תשמעו<ref>כלשון הפסוק תהלים צה, ז.</ref>.
 
הרבי הריי"צ<ref> שמח"ת תר"צ, לקוטי דיבורים חלק א-ב עמ' 618 ואילך</ref> מבאר שבהמשך לדוח שיח בין משיח לריב"ל, מגיע הדו שיח בין הבעש"ט לריב"ל המובאת ב[[אגרת הגאולה]].


==מתורתו==
==מתורתו==
שורה 63: שורה 49:
באבות פ"ו מ"ב אמר רבי יהושע בן לוי כי כל מי שאינו עוסק בתורה "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".
באבות פ"ו מ"ב אמר רבי יהושע בן לוי כי כל מי שאינו עוסק בתורה "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".


הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערת שוליים|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.
הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]]{{הערה|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.


==כנסתו לגן עדן==
==הסתלקותו==
בגמרא נמנה בין אלו שנכנסו לגן עדן בעודו חי<ref>מ"מ ?. יש לדייק בכך שהוא נכנס בחייו לגן עדן, ולא נאמר עלה בסערה עם גופו לגן עדן, כמו שכמה מערבבים בינו לבן אליהו הנביא.</ref>.
ב[[מדרש]] מספרים שרבי יהושע נמנה עם תשעה שנכנסו בחייהם לגן עדן, וכך מובא גם בתלמוד בבלי.{{הערה|בבלי, כתובות, עז, ב}}
 
הסיפור המלא הוא שכשהגיע זמנו של רבי יהושע בן לוי למות, הורו ל[[מלאך המוות]] לעשות את רצונו, בזכות צדיקותו. נגלה מלאך המוות בפני ריב"ל. אמר לו ריב"ל: הראה לי את מקומי ב[[גן עדן#גן עדן כגמול לצדיקים|גן עדן]]. הסכים לכך מלאך המוות. בדרכם אמר לו ריב"ל: תן לי את סכינך, שבאמצעותו אתה ממית, כדי שלא תפחיד אותי בדרך. נתן לו מלאך המוות את סכינו. כאשר הגיעו לגן עדן הרים מלאך המוות את ריב"ל כדי להראות לו את מקומו, קפץ ריב"ל ונכנס לגן עדן. תפס אותו מלאך המוות בכנף בגדו, להחזירו. אמר לו ריב"ל: בשבועה, אינני בא אליך. אמר [[הקב"ה]]: אם אי פעם בחייו הפר שבועתו, שיחזור. כיוון שמעולם לא הפר שבועתו, נשאר ריב"ל בגן עדן. אמר לו מלאך המוות: החזר לי את סכיני, ולא החזיר (כדי שמלאך המוות לא ימית יותר). יצאה [[בת קול]] ואמרה: תן לו אותה, שהיא נחוצה לבריות.


==רבי יהושע בן לוי שני==
==רבי יהושע בן לוי שני==


יש שרוצים לומר{{הערה|דרוש הבהרה, מי הלא בהירים}} שהיו שני רבי יהושע בן לוי, השערה זו נשענת על אחד מגדולי ה[[ראשונים]], רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא{{הערה|מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12. והוא רבו של [[בעל הרוקח]]}}, בספרו "ערכי תנאים ואמוראים", מפני הסתירות בזמן שהיה תלמיד של ר' חנינא בר קפרא, שהיו זקן מרבי יהודה הנשיא, וגם היה תלמיד רבי יהודה הנשיא, וכותב שקשה לומר זאת, אך הכרחי.
רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא{{הערה|מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12. והוא רבו של [[בעל הרוקח]]}}, בספרו "[[ערכי תנאים ואמוראים]]", מפני הסתירות בזמן שהיה תלמיד של ר' חנינא בר קפרא, שהיו זקן מרבי יהודה הנשיא, וגם היה תלמיד רבי יהודה הנשיא, וגם עם ר"י ור"ל סובר לחדש ולומר שהיו שני רבי יהושע בן לוי, וכותב שקשה לומר זאת, אך הכרחי.
 
גם הוכיח מכך שבמשנה האחרונה במסכת נידה מובא מאמרו לפני מאמר ר' שמעון בר חלפתא, משמע שהיה מבוגר מר"ש, אך הרבי בהדרנים על הש"ס ביאר את הדבר באופן אחר.
 
לא נמצא שגדולי ישראל קיבלו דיעה זו{{הערה|, ובכלל ספרו התפרסם רק ממש לאחרונה, אזי אין להוכיח מכך שלא שללו את דעתו.}}.


בשנים האחרונות נמצאו שני אתרי קבורה ב"בית שערים" וב"[[ציפורי]]" שמפענוח הכתובת עליהם מובן שקבור בהם יהודי בשם "רבי יהושע בן לוי". ובאחד כתוב "רבי יהושע בן לוי הקפר". כתובת אלו אין להם סמוכים במקורות מוסמכים ביהדות, לקשר למורא זה או אחר, והן פרי השערה בלבד של חוקרים מודרנים בלבד<ref>כנ, יש מי שרצה להגיד שכיון שנכנס חי לגן עדן גופו עלה השמימה, אבל אין גם לזה מקור. וכנראה התערבב לו עם הסיפור של אליהו הנביא.</ref>.
בשנים האחרונות נמצאו שני אתרי קבורה ב"בית שערים" וב"[[ציפורי]]" שמפענוח הכתובת עליהם מובן שקבור בהם יהודי בשם "רבי יהושע בן לוי" ובאחד כתוב "רבי יהושע בן לוי הקפר". אמנם לא מובא במקורות היהדות מיקום קברו של ריב"ל אך חוקרים מודרנים טוענים ששני הקברים הם של שני ריבשונים{{הערה|יש מי שרצה להגיד שכיון שנכנס חי לגן עדן גופו עלה השמימה אך אין לזה מקור ואולי טעה עם הסיפור של אליהו הנביא.}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/628060 רבי יהושע בן לוי באתר בית חב"ד]
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/628060 רבי יהושע בן לוי באתר בית חב"ד]
* [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=43957#p=219&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= תולדות התנאים והאמוראים עמוד 636]


{{אמוראים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנאים|יהושע]]
[[קטגוריה:תנאים|יהושע]]