אנגלית: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 249 בתים ,  12 ביולי 2023
מ (החלפת טקסט – "בודאי" ב־"בוודאי")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
'''השפה האנגלית''' הינה שפה בין לאומית המשמשת כאחת משלושת השפות העיקריות בהן משתמשים חסידי חב"ד ברחבי העולם (לצד [[לשון הקודש]] ו[[אידיש]]). השימוש בשפה נעשה בעיקר בעקבות מיקום [[770|חצרו של הרבי]] המשמש כמרכז החסידות במדינה דוברת אנגלית, ושיטתו האידיאולוגית של הרבי להפיץ תורה ויהדות ברחבי העולם, דבר המחייב שליטה בשפה האנגלית ככלי תקשורת בסיסי.
'''השפה האנגלית''' הינה שפה בין לאומית המשמשת כאחת משלושת השפות העיקריות בהן משתמשים חסידי חב"ד ברחבי העולם (לצד [[לשון הקודש]] ו[[אידיש]]). השימוש בשפה נעשה בעיקר בעקבות מיקום [[770|חצרו של הרבי]] המשמש כמרכז החסידות במדינה דוברת אנגלית, ושיטתו האידיאולוגית של הרבי להפיץ תורה ויהדות ברחבי העולם, דבר המחייב שליטה בשפה האנגלית ככלי תקשורת בסיסי.


הרבי עצמו שולט בשפה האנגלית ושוחח בשפה זו עם אנשים שנפגשו עמו, וכן שלח מכתבים בשפה זו, אך משנתו והגותו לא נדפסה מעולם בשפה האנגלית על ידי [[קה"ת|מכון ההוצאה לאור הרישמי של חסידות חב"ד]].
הרבי עצמו שולט בשפה האנגלית ושוחח בשפה זו עם אנשים שנפגשו עמו, וכן שלח מכתבים בשפה זו, אך משנתו והגותו לא נדפסה מעולם בשפה האנגלית על ידי [[קה"ת|מכון ההוצאה לאור הרשמי של חסידות חב"ד]] (אמנם תרגומים מכתביו נדפסו באנגלית גם בהוצאת קה"ת).


ככלל, הרבי לא עודד את לימוד השפה, וכאשר נדרש לכך - התייחס באופן פשרני.
ככלל, הרבי לא עודד את לימוד השפה, וכאשר נדרש לכך - התייחס באופן פשרני.
שורה 43: שורה 43:
לעומת זאת הרבי לא קיבל תירוצים של אברכים שטענו שאינם יכולים לצאת לשליחות מכיון שאינם שולטים מספיק טוב בשפה האנגלית. כך לדוגמה מסופר ביומן של הרב מרדכי קלמנסון מ[[חודש ניסן]] תשי"ב, שהרבי ענה לאחד האברכים שטען כך: "בנוגע לעניני העולם הינך מסתדר עם שפת המדינה, ופתאום זה מהווה בעייה?", ובהזדמנות אחרת הרבי אף עודד אנשים פרטיים להשקיע בלימוד השפה ולדעת אותה על בורייה כאמצעי עזר להפצת המעיינות{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15897&st=&pgnum=251 אגרות קודש מתורגמות, חלק ב' עמוד 230 (במקור - חי"ב עמ' עד אגרת ג'תתפג)].}}.
לעומת זאת הרבי לא קיבל תירוצים של אברכים שטענו שאינם יכולים לצאת לשליחות מכיון שאינם שולטים מספיק טוב בשפה האנגלית. כך לדוגמה מסופר ביומן של הרב מרדכי קלמנסון מ[[חודש ניסן]] תשי"ב, שהרבי ענה לאחד האברכים שטען כך: "בנוגע לעניני העולם הינך מסתדר עם שפת המדינה, ופתאום זה מהווה בעייה?", ובהזדמנות אחרת הרבי אף עודד אנשים פרטיים להשקיע בלימוד השפה ולדעת אותה על בורייה כאמצעי עזר להפצת המעיינות{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15897&st=&pgnum=251 אגרות קודש מתורגמות, חלק ב' עמוד 230 (במקור - חי"ב עמ' עד אגרת ג'תתפג)].}}.


כאשר משרד החינוך ניסה לכפות על מוסדות החינוך החב"דיים בארץ להכניס את לימוד השפה האנגלית כחלק מתכנית הלימודים, הורה הרבי לעסקנים להתנגד לכך בכל התוקף{{הערה|1=בנוגע להקפדה שבחורים מארץ ישראל אינם צריכים ללמוד שפה זו, ואפילו כאשר נוסעים ללמוד בארה"ב - ראו לדוגמה, [http://col.org.il/pics/inbox/7060968_6232373.pdf אגרות חסיד עמוד 24].}}{{הערה|בשנים האחרונות בעקבות תכנית אופק חדש והקיצוץ האגרסיבי בתקציבים למי שלא עומד בסטנדרטים החדשים, נכנעו רבים ממוסדות חב"ד בארץ לתכתיבים של משרד החינוך והכניסו את לימוד האנגלית בתכנית הלימודים, צעד שגרר ביקורת קשה מצד ציבור ההורים.}}.
כאשר משרד החינוך ניסה לכפות על מוסדות החינוך החב"דיים בארץ להכניס את לימוד השפה האנגלית כחלק מתכנית הלימודים, הורה הרבי לעסקנים להתנגד לכך בכל התוקף{{הערה|1=בנוגע להקפדה שבחורים מארץ ישראל אינם צריכים ללמוד שפה זו, ואפילו כאשר נוסעים ללמוד בארצות הברית - ראו לדוגמה, [http://col.org.il/pics/inbox/7060968_6232373.pdf אגרות חסיד עמוד 24].}}{{הערה|בשנים האחרונות בעקבות תכנית אופק חדש והקיצוץ האגרסיבי בתקציבים למי שלא עומד בסטנדרטים החדשים, נכנעו רבים ממוסדות חב"ד בארץ לתכתיבים של משרד החינוך והכניסו את לימוד האנגלית בתכנית הלימודים, צעד שגרר ביקורת קשה מצד ציבור ההורים.}}.


ב[[התוועדות]] שבת [[פרשת וישב]] [[תשמ"ח]] נרשמה התייחסות חריגה כאשר הרבי הביא את אי-שביעות רצונו מכך ששפת הדיבור היום-יומית בין חסידים היא אנגלית ולא [[אידיש]]: {{ציטוטון|כאשר 'שפיץ חב"דניקעס' מתאספים לדבר יחדיו וכו', תמהתי לשמוע ששפת הדיבור היא - אנגלית!... עניין זה דורש תיקון - שהרי ידוע גודל העילוי ד"לא שינו את לשונם"...}}.
ב[[התוועדות]] שבת [[פרשת וישב]] [[תשמ"ח]] נרשמה התייחסות חריגה כאשר הרבי הביא את אי-שביעות רצונו מכך ששפת הדיבור היום-יומית בין חסידים היא אנגלית ולא [[אידיש]]: {{ציטוטון|כאשר 'שפיץ חב"דניקעס' מתאספים לדבר יחדיו וכו', תמהתי לשמוע ששפת הדיבור היא - אנגלית!... עניין זה דורש תיקון - שהרי ידוע גודל העילוי ד"לא שינו את לשונם"...}}.
שורה 70: שורה 70:
כחלק מהפעילות שחידש אדמו"ר הריי"צ עם ציבור הנשים, וקיבל תנופה גדולה ביוזמתו של הרבי, בשנת [[תשי"ט]] החל לצאת לאור הבטאון [[די אידישע היים]] של [[נשי ובנות חב"ד]] ששילב בתוכו 2 חלקים; חלק אחד בשפה האנגלית וחלק אחד בשפת האידיש. הרבי עודד במאוד את ההוצאה לאור, ואף הקדיש לבטאון יחס מיוחד כאשר הגיה באופן קבוע את כל החלק האנגלי, שנערך על ידי מרת רחל דוואשא אלטיין.
כחלק מהפעילות שחידש אדמו"ר הריי"צ עם ציבור הנשים, וקיבל תנופה גדולה ביוזמתו של הרבי, בשנת [[תשי"ט]] החל לצאת לאור הבטאון [[די אידישע היים]] של [[נשי ובנות חב"ד]] ששילב בתוכו 2 חלקים; חלק אחד בשפה האנגלית וחלק אחד בשפת האידיש. הרבי עודד במאוד את ההוצאה לאור, ואף הקדיש לבטאון יחס מיוחד כאשר הגיה באופן קבוע את כל החלק האנגלי, שנערך על ידי מרת רחל דוואשא אלטיין.


בדומה לכך, כאשר הקים הרבי בשנת [[תשמ"א]] את ארגון [[צבאות השם (ארה"ב)|צבאות השם]], החל הארגון להוציא לאור בטאון מיוחד לילדים בשם [[Moshiach Times]], ואף עיתון זה זכה ליחס מיוחד מהרבי.
בדומה לכך, כאשר הקים הרבי בשנת [[תשמ"א]] את ארגון [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם]], החל הארגון להוציא לאור בטאון מיוחד לילדים בשם [[Moshiach Times]], ואף עיתון זה זכה ליחס מיוחד מהרבי.


==מכתבי הרבי בשפה האנגלית==
==מכתבי הרבי בשפה האנגלית==
שורה 77: שורה 77:
ייחודיותם של מכתבים אלו היא בביטויים המיוחדים השזורים בהם, כאשר השימוש בשפה האנגלית 'אילץ' כביכול את הרבי להשתמש במקומות רבים בגוף ראשון ולהתייחס לעצמו בצורה ישירה יותר, דבר נדיר באגרות קודש באידיש ובלשון הקודש.
ייחודיותם של מכתבים אלו היא בביטויים המיוחדים השזורים בהם, כאשר השימוש בשפה האנגלית 'אילץ' כביכול את הרבי להשתמש במקומות רבים בגוף ראשון ולהתייחס לעצמו בצורה ישירה יותר, דבר נדיר באגרות קודש באידיש ובלשון הקודש.


מכתבים אלו יוצאים לאור בשתי סדרות מקבילות, כאשר האחת נדפסת באופן כרונולוגי על פי סדר השנים (בהוצאת וועד שיחות באנגלית, בשנת [[תשע"ד]] החלה ההוצאה לאור של סדרה מקבילה ב[[עברית]] המתרגמת מכתבים אלו על ידי מערכת [[שבועון בית משיח]]), והשניה מקוטלגת לפי ענינים, ויוצאת לאור על ידי משפחת הרב [[ניסן מינדל]] שהופקד על ידי הרבי להקליד ולערוך את המכתבים על פי מה שהכתיב לו (סדרה זו רואה אור בתרגום ל[[עברית]] תחת השם 'מורה לדור נבוך').
מכתבים אלו יוצאים לאור בשתי סדרות מקבילות, כאשר האחת נדפסת באופן כרונולוגי על פי סדר השנים (בהוצאת וועד שיחות באנגלית, בשנת [[תשע"ד]] החלה ההוצאה לאור של סדרה מקבילה ב[[עברית]] המתרגמת מכתבים אלו על ידי מערכת [[שבועון בית משיח]]), והשניה מקוטלגת לפי ענינים, ויוצאת לאור על ידי משפחת הרב [[ניסן מינדל]] שהופקד על ידי הרבי להקליד ולערוך את המכתבים על פי מה שהכתיב לו (סדרה זו רואה אור בתרגום ל[[עברית]] תחת השם '[[מורה לדור נבוך]]').


== לקריאה נוספת ==
{{בית|הרב לוי גולדשטיין|הלוואי שגם הגדולים לא ידעו מזה|235|46-47|תשנ"ט}}
{{שפות}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:שפות}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:שפות]]
[[קטגוריה:שפות]]