משה זאב פרידמן – הבדלי גרסאות
הסרת קישורים עודפים |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=רבי משה זאב פרידמן | |שם=רבי משה זאב פרידמן | ||
|תמונה= | |תמונה=מרדכי זאב פרידמן.JPG | ||
|כינוי=רבי זאב פרידמן | |כינוי=רבי זאב פרידמן | ||
|תיאור=אב-בית-דין בנאסור (טרנסילבניה) וב[[יפו]] | |תיאור=אב-בית-דין בנאסור (טרנסילבניה) וב[[יפו]] | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
|השתייכות=[[חסידות גור]] | |השתייכות=[[חסידות גור]] | ||
}} | }} | ||
{{מפנה|זאב פרידמן|מנהל גשמי של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]|זאב פרידמן (צפת)}} | {{מפנה|משה זאב פרידמן|מנהל גשמי של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]|זאב פרידמן (צפת)}} | ||
'''רבי משה זאב פרידמן''' היה אב-בית-דין בעיר נאסוד בטרנסילבניה וב[[יפו]], ורבה הראשי של יפו. העריץ והעריך את [[הרבי]]. נולד ביום [[כ"א בחשוון]] [[תרע"ב]] ונפטר ביום [[ט"ז בשבט]] [[תשמ"ח]]. | '''רבי משה זאב פרידמן''' היה אב-בית-דין בעיר נאסוד בטרנסילבניה וב[[יפו]], ורבה הראשי של יפו. העריץ והעריך את [[הרבי]]. נולד ביום [[כ"א בחשוון]] [[תרע"ב]] ונפטר ביום [[ט"ז בשבט]] [[תשמ"ח]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב משה זאב פרידמן נולד ביום [[כ"א בחשוון]] שנת [[תרע"ב]] לר' מנחם מנדל פרידמן, בעיר הוניאד שב[[רומניה]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה]] של הרב יעקב יחזקיהו גרינוולד מ[[פאפא]]. בשנת [[תרפ"ט]] נסע ללמוד בישיבת דז' אצל הרב יעקב אלימלך פנט עד שגוייס בכוח לצבא הרומני, שם סבל [[יסורים]] קשים ב[[גוף]] ו[[נפש]]. לפני [[מלחמת העולם | הרב משה זאב פרידמן נולד ביום [[כ"א בחשוון]] שנת [[תרע"ב]] לר' מנחם מנדל פרידמן, בעיר הוניאד שב[[רומניה]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה]] של הרב יעקב יחזקיהו גרינוולד מ[[פאפא]]. בשנת [[תרפ"ט]] נסע ללמוד בישיבת דז' אצל הרב יעקב אלימלך פנט עד שגוייס בכוח לצבא הרומני, שם סבל [[יסורים]] קשים ב[[גוף]] ו[[נפש]]. לפני [[מלחמת העולם השנייה]] התמנה לאב-בית-דין בעיר נאסוד שבטרנסילבניה. בזמן המלחמה סבל במחנות כפייה והוכה באכזריות. לימים אמר שלמרות כל היסורים והרעב, לא אכל אוכל שאינו [[כשר]]. במלחמה איבד את אשתו ושלושת בניו שנרצחו על ידי הנאצים ימח שמם. אחרי המלחמה הצליח לעלות על ספינה ל[[קפריסין]], שם פתח ישיבה במחנה פליטים. בשנת [[תש"ח]] הגיע ל[[ארץ ישראל]] וה[[אדמו"ר]]ים רבי [[אהרון מבעלז]] ורבי [[חיים מאיר הגר]] מ[[וויז'ניץ]] שהכירוהו היטב, המליצו עבורו שיקבל משרת רבנות ובשידולם התמנה לאב-בית-דין ורב ראשי ב[[יפו]]. במקביל שימש גם כמוסר שיעור ב[[שולחן ערוך]] בישיבת 'חידושי הרי"מ' ב[[תל אביב]] והיה מקורב לאדמו"ר [[שמחה בונים אלתר]] מ[[גור]] (ה"לב שמחה"). | ||
הרב פרידמן הצטיין בחסידותו ופרישותו מעניינים [[גשמי]]ים. היה אציל [[נפש]], חידש חידושים ועסק רבות ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']]. יחד עם זה עסק גם ב[[הפצת התורה]] ובקירוב [[יהודי]]ם ל[[יהדות]] במאור פנים וב[[אהבת ישראל]]. היה מרבה לדבר על הצפיה ל[[גאולה]] הקרובה ושיש להתכונן אליה. | הרב פרידמן הצטיין בחסידותו ופרישותו מעניינים [[גשמי]]ים. היה אציל [[נפש]], חידש חידושים ועסק רבות ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']]. יחד עם זה עסק גם ב[[הפצת התורה]] ובקירוב [[יהודי]]ם ל[[יהדות]] במאור פנים וב[[אהבת ישראל]]. היה מרבה לדבר על הצפיה ל[[גאולה]] הקרובה ושיש להתכונן אליה. | ||