22,970
עריכות
←מקורות לעיון:
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (19 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אור השמש בשמש''' הינו משל הרווח | '''אור השמש בשמש''' הינו [[משל]] הרווח ב[[תורת החסידות]] לביאור גודל הביטול של מציאות דבר מה כפי שהיא כלולה עדיין בשרשה ומקורה - בטרם הייתה למציאות. | ||
והמשל בזה הוא - אור השמש המאיר לארץ ולדרים עליה, שהוא זיו ואור המתפשט מגוף השמש, ונראה לעין כל - מאיר על הארץ ובחלל העולם. | והמשל בזה הוא - אור השמש המאיר לארץ ולדרים עליה, שהוא זיו ואור המתפשט מגוף השמש, ונראה לעין כל - מאיר על הארץ ובחלל העולם. | ||
והנה זה פשוט שאור וזיו הזה, ישנו גם כן בתוך גוף וחומר כדור השמש עצמו - שבשמים, שאם מתפשט ומאיר למרחוק כל כך, כל-שכן שיוכל להאיר במקומו ממש, רק ששם במקומו ממש - בהיותו כלול במקורו, שהוא גוף כדור השמש, נחשב הזיו הזה | והנה זה פשוט שאור וזיו הזה, ישנו גם כן בתוך גוף וחומר כדור השמש עצמו - שבשמים, שאם מתפשט ומאיר למרחוק כל כך, כל-שכן שיוכל להאיר במקומו ממש, רק ששם במקומו ממש - בהיותו כלול במקורו, שהוא גוף כדור השמש, נחשב הזיו הזה ל[[אין ואפס]] ממש, כי מצד גודל עוצמת מהות גוף כדור השמש, הרי האור והזיו של השמש בטל שם ממש במציאות, ואין מציאותו מורגשת כלל - בהיותו כלול שם, כי מציאותו שם היא באמת אין ואפס - שאין מאיר שם אלא מקורו בלבד, שהוא גוף השמש המאיר, ואפס בלעדו. ורק כשיוצא ונמשך בחלל העולם תחת כל השמים, ועל הארץ - שאין כאן גוף כדור השמש במציאות, נראה כאן האור והזיו הזה ליש ממש לעין כל, ונופל עליו כאן שם יש באמת. | ||
וככל המשל הזה הוא גם ביטול ה[[נברא|נבראים]] לגבי הכח האלקי -דבר הוי'- המהוה אותם. כי התהוות כל הברואים הוא מהשפע האלקי מרוח פיו ([[ספירת המלכות]]) השופע עליהם ומהווה אותם והוא מקורם, והם עצמם (הברואים) אינם רק - כמו אור וזיו מתפשט מן השפע ורוח ה' השופע ומתלבש בתוכם, ומוציאם מ[[אין ליש]]. | וככל המשל הזה הוא גם ביטול ה[[נברא|נבראים]] לגבי הכח האלקי -דבר הוי'- המהוה אותם. כי התהוות כל הברואים הוא מהשפע האלקי מרוח פיו ([[ספירת המלכות]]) השופע עליהם ומהווה אותם והוא מקורם, והם עצמם (הברואים) אינם רק - כמו אור וזיו מתפשט מן השפע ורוח ה' השופע ומתלבש בתוכם, ומוציאם מ[[אין ליש]]. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
== יחס הכח האלוקי אל מקורו בספירות == | == יחס הכח האלוקי אל מקורו בספירות == | ||
משל זה ישמש גם להבנת יחס הכח האלקי -דבר הוי'- אל מקורו ב[[ספירות]] העליונות, שהאורות הנמשכים מהספירות על ידי ספירת המלכות, הנקראים בשם "[[אותיות]]" ודיבור של מעלה, שבהם בורא הקב"ה כל נברא, הנה גם הם נמשלו לאור השמש בשמש - בטרם יצאו להאיר ולהחיות את הנבראים, שעל ידי המשל הזה יובן לנו קצת ענין היחוד של הקדוש | משל זה ישמש גם להבנת יחס הכח האלקי -דבר הוי'- אל מקורו ב[[ספירות]] העליונות, שהאורות הנמשכים מהספירות על ידי ספירת המלכות, הנקראים בשם " [[אותיות]] " ודיבור של מעלה, שבהם בורא [[הקב"ה]] כל נברא, הנה גם הם נמשלו לאור השמש בשמש - בטרם יצאו להאיר ולהחיות את הנבראים, שעל ידי המשל הזה יובן לנו קצת ענין היחוד של הקדוש ברוך הוא וכוחותיו שהוא בדרך [[משל]] כעין יחוד (איחוד) אור השמש בשמש - כנ"ל. | ||
גם יחס הביטול של הספירות הנאצלות אל האור אין-סוף | גם יחס הביטול של הספירות הנאצלות אל האור אין-סוף ברוך הוא המאציל - יובן על פי המשל הנ"ל. | ||
הספירות העליונות בטרם נאצלו מ[[אור אין סוף]] ב"ה, היו גנוזות באור אין-סוף | הספירות העליונות בטרם נאצלו מ[[אור אין סוף]] ב"ה, היו גנוזות באור אין-סוף ברוך הוא שלמעלה מ[[עולם האצילות]], ואחר-כך נאצלו להתלבש ב[[כלים]] שבאצילות - לצורך התגלותן והמשכתן למטה בעולמות. | ||
ובהיות הספירות גנוזות במאצילן, הן בטלות במציאות כמו אור השמש בשמש, דמה שישנו שם הוא רק המאציל, אלא שישנם ראיות מענין עשר ספירות הנאצלות, שישנם עשר ספירות הגנוזות במאצילן. | ובהיות הספירות גנוזות במאצילן, הן בטלות במציאות כמו אור השמש בשמש, דמה שישנו שם הוא רק המאציל, אלא שישנם ראיות מענין עשר ספירות הנאצלות, שישנם עשר ספירות הגנוזות במאצילן. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
ענין נוסף ועקרוני ביותר - יבואר על פי המשל של אור השמש בשמש. | ענין נוסף ועקרוני ביותר - יבואר על פי המשל של אור השמש בשמש. | ||
אור אין-סוף | אור אין-סוף ברוך הוא כפי שהוא עדיין כלול ב[[עצמותו]] יתברך - המאור, שבא לידי גילוי באור אין סוף ב"ה, היינו, קודם שנתגלה להיות בבחינת מציאות אור שאחר ה[[צמצום]], אינו בבחינת מציאות אור, והוא מופשט לגמרי, שאין בו שום הגדרה עדיין. | ||
ובלשון | ובלשון חז"ל: "[[עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד]]". | ||
"עד שלא נברא העולם" - היינו, לפני [[הצמצום הראשון]] שהביא בהמשך לבריאת העולם, "היה הוא ושמו (בבחינת) בלבד". | "עד שלא נברא העולם" - היינו, לפני [[הצמצום הראשון]] שהביא בהמשך לבריאת העולם, "היה הוא ושמו (בבחינת) בלבד". | ||
"שמו" - הוא אור אין סוף ב"ה, היה בבחינת "בלבד" - שהיה כלול | "שמו" - הוא [[אור אין סוף]] ב"ה, היה בבחינת "בלבד" - שהיה כלול ב[[עצמותו]] בביטול מוחלט, ורק [[עצמותו]] בלבד קיים שם. | ||
והרי זה כמשל אור השמש כפי שהוא כלול בתוך גוף כדור השמש, שבטל שם במציאות לגמרי, ומזה אפשר להבין קצת את ביטול האור הכלול בעצמותו. | והרי זה כמשל אור השמש כפי שהוא כלול בתוך גוף כדור השמש, שבטל שם במציאות לגמרי, ומזה אפשר להבין קצת את ביטול האור הכלול בעצמותו. | ||
הודגשה | הודגשה המילה "קצת", להורות שכאמור לעיל - אין המשל דומה לגמרי לנמשל, כי אין שום מציאות שתדמה לו יתברך, ותשמש [[משל]] עליו. | ||
וכמאמר הפייטן בתפילת שחרית: "והוא אחד ואין שני להמשיל לו להחבירה". | וכמאמר הפייטן בתפילת שחרית: "והוא אחד ואין שני להמשיל לו להחבירה". | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
הוה אומר; שהאור בה היא סגולה (תכונה) טבעית במאור - שנבראה כך שתאיר. ואם-כן האור קיים בה גם בטרם יצא להאיר בחלל, אלא שהוא בהפשטה מירבית - כלומר, בכח ולא בפועל. | הוה אומר; שהאור בה היא סגולה (תכונה) טבעית במאור - שנבראה כך שתאיר. ואם-כן האור קיים בה גם בטרם יצא להאיר בחלל, אלא שהוא בהפשטה מירבית - כלומר, בכח ולא בפועל. | ||
מה שאין כן למעלה הרי האור הנמשך ממנו | מה שאין כן למעלה הרי האור הנמשך ממנו יתברך להאיר בעולמות אינו בבחינת הכרחי ח"ו, אלא בבחירה ורצון, ואם לא היה בוחר להאיר - לא היה שום אור מתגלה לעולמות, כי [[עצמותו]] יתברך בתכלית הפשיטות ואין בו אפילו מקור לאור, לכן אין בו שום מחוייבות להאיר - מחוייבות הנובעת מאיזו שהיא הגדרה או תכונה. | ||
נמצא אפוא, שהאור הכלול | נמצא אפוא, שהאור הכלול ב[[עצמותו]] אינו מציאות כלל, ו[[עצמותו]] יתברך יחיד שאין יחיד כיחודו. | ||
ובזה אין המשל דומה לנמשל. | ובזה אין המשל דומה לנמשל. | ||
ומכל מקום מכיון שבטבע, הרי אור השמש בשמש היא | ומכל מקום מכיון שבטבע, הרי אור השמש בשמש היא הדוגמה המירבית של ביטול מציאות דבר במקורו, לכן - כדי לשכך את האוזן, נשמע ונתבונן ממשל אור השמש המיוחד ובטל במקורו, ואינו עולה בשם בפני עצמו כלל, רק שם המקור לבדו, שכך גם כל מדותיו של הקדוש ברוך הוא ורצונו וחכמתו שאינן עולות ונקראות בשמות אלו כלל, אלא לגבי הנבראים. אבל בעצם מהותן הן מאוחדות ב[[עצמותו]] ואינם שום מציאות לעצמם כלל, אלא הוא ומדותיו אחד. | ||
==מקורות לעיון:== | ==מקורות לעיון:== | ||
*שעהיחוה"א ג. י., ד"ה כי עמך מקו"ח תרס"ו ד"ה כי עמך ה'ש"ת, ד"ה באתי לגני תשי"ב. | *שעהיחוה"א ג. י., ד"ה כי עמך מקו"ח [[תרס"ו]] ד"ה כי עמך ה'ש"ת, ד"ה באתי לגני תשי"ב. | ||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
{{אור}} | |||
[[קטגוריה:אורות וכלים]] | [[קטגוריה:אורות וכלים]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||