אור של תולדה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←מקורות) |
||
| (16 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אור של תולדה,''' | '''אור של תולדה,'''{{הערה|1= ראה עץ חיים שער (מב) דרושי (כללות) אבי"ע פרק יג. סידור (עם דא"ח) שער המילה קמה, ב. ביאורי [[אדמו"ר הזקן]] ויצא יז, א. [[תורה אור]] לך יב, ב.}} הינו מושג ב[[תורת הקבלה]], הנקרא גם מעקה או פורסא. | ||
כאשר בא אור השפע מ[[יצירה]] ל[[עשייה]], הוא לא בא על ידי סדר [[השתלשלות]] מעילה לעילה כמו ב[[עולם היצירה]] עצמו, אלא מוכרח שיתלבש ויתעלם האור בלבוש גס ועב, כמו מסך והאור הבוקע המסך העב. | כאשר בא אור השפע מ[[יצירה]] ל[[עשייה]], הוא לא בא על ידי סדר [[השתלשלות]] מעילה לעילה כמו ב[[עולם היצירה]] עצמו, אלא מוכרח שיתלבש ויתעלם האור בלבוש גס ועב, כמו מסך והאור הבוקע המסך העב. | ||
זו היא הדרך היחידה בה שיכול עולם | זו היא הדרך היחידה בה שיכול [[עולם העשייה]] לקבל את האור העצום של עולם היצירה, מאחר שגם מבחינת מלכות דיצירה לא יכלו לקבל רק בבחינת [[מקיף]], לכן נצרכת הלבשה זו. | ||
דוגמה כדי להבין את הבנת המסך הזה, מביא אדמו"ר הזקן: | |||
=== ספר משלי === | === ספר משלי === | ||
ישנו אופן של הלבשת אור של שכל עמוק במשלים וחידות, כמו משלי [[שלמה]], שהעלים עמקות חכמה במשלים. השומע את המשל בלבד אינו מבין מה שנרמז בתוכו, ואין המשל אצלו רק דברים בטלים בעלמא, וגם מי שמבין השכל הנרמז בו גם כן איננו משיגו כמו שהוא רק אפס קצהו ממה שמובן מתוך דברי המשל, והרי זה כמי שרואה את האור הגדול דרך המסך המבדיל בינו לבין האור, שאיננו רואה מהות האור ממש רק הארתו דרך המסך כנ"ל. | ישנו אופן של הלבשת אור של שכל עמוק במשלים וחידות, כמו משלי [[שלמה]], שהעלים עמקות [[חכמה]] במשלים. השומע את המשל בלבד אינו מבין מה שנרמז בתוכו, ואין המשל אצלו רק דברים בטלים בעלמא, וגם מי שמבין השכל הנרמז בו גם כן איננו משיגו כמו שהוא רק אפס קצהו ממה שמובן מתוך דברי המשל, והרי זה כמי שרואה את האור הגדול דרך המסך המבדיל בינו לבין האור, שאיננו רואה מהות האור ממש רק הארתו דרך המסך כנ"ל. | ||
באופן זה מובן הענין: ענין התלבשות שפע מיצירה לעשייה, מפאת מעלתו לגבי הנשפע, הוא חייב להתצמצם דווקא על ידי העלם השפע בתוך המסך הנקרא פרסא, והאור שיבקע מתוכו, הוא בצורה אותו ניתן לקבל. | באופן זה מובן הענין: ענין התלבשות שפע מיצירה לעשייה, מפאת מעלתו לגבי הנשפע, הוא חייב להתצמצם דווקא על ידי העלם השפע בתוך המסך הנקרא פרסא, והאור שיבקע מתוכו, הוא בצורה אותו ניתן לקבל. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
[[מאמרי אדמו"ר הזקן]], [[תקס"ו]] ח"א, ד"ה להבין בתוספת ביאור שרש ענין הנ"ל עמ' פ. | [[מאמרי אדמו"ר הזקן]], [[תקס"ו]] ח"א, ד"ה להבין בתוספת ביאור שרש ענין הנ"ל עמ' פ. | ||
{{אור}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אורות וכלים]] | [[קטגוריה:אורות וכלים]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:10, 16 ביוני 2023
אור של תולדה,[1] הינו מושג בתורת הקבלה, הנקרא גם מעקה או פורסא.
כאשר בא אור השפע מיצירה לעשייה, הוא לא בא על ידי סדר השתלשלות מעילה לעילה כמו בעולם היצירה עצמו, אלא מוכרח שיתלבש ויתעלם האור בלבוש גס ועב, כמו מסך והאור הבוקע המסך העב.
זו היא הדרך היחידה בה שיכול עולם העשייה לקבל את האור העצום של עולם היצירה, מאחר שגם מבחינת מלכות דיצירה לא יכלו לקבל רק בבחינת מקיף, לכן נצרכת הלבשה זו.
דוגמה כדי להבין את הבנת המסך הזה, מביא אדמו"ר הזקן:
ספר משלי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנו אופן של הלבשת אור של שכל עמוק במשלים וחידות, כמו משלי שלמה, שהעלים עמקות חכמה במשלים. השומע את המשל בלבד אינו מבין מה שנרמז בתוכו, ואין המשל אצלו רק דברים בטלים בעלמא, וגם מי שמבין השכל הנרמז בו גם כן איננו משיגו כמו שהוא רק אפס קצהו ממה שמובן מתוך דברי המשל, והרי זה כמי שרואה את האור הגדול דרך המסך המבדיל בינו לבין האור, שאיננו רואה מהות האור ממש רק הארתו דרך המסך כנ"ל.
באופן זה מובן הענין: ענין התלבשות שפע מיצירה לעשייה, מפאת מעלתו לגבי הנשפע, הוא חייב להתצמצם דווקא על ידי העלם השפע בתוך המסך הנקרא פרסא, והאור שיבקע מתוכו, הוא בצורה אותו ניתן לקבל.
מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאמרי אדמו"ר הזקן, תקס"ו ח"א, ד"ה להבין בתוספת ביאור שרש ענין הנ"ל עמ' פ.
הערות שוליים
- ↑ ראה עץ חיים שער (מב) דרושי (כללות) אבי"ע פרק יג. סידור (עם דא"ח) שער המילה קמה, ב. ביאורי אדמו"ר הזקן ויצא יז, א. תורה אור לך יב, ב.