אור הסובב כל עלמין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " תשי"ג " ב־" תשי"ג ") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אור הסובב כל עלמין''' הוא [[אור]] | '''אור הסובב כל עלמין''' הוא ה[[אור]] המהווה ומחיה את העולמות, אך באופן שאין הם מרגישים זאת ועד שכלל אינם מודעים אליו. | ||
שורש אור הסובב הוא ב[[טהירו עילאה]] שהוא ה[[רשימו]] הנותר במקום ה[[חלל הפנוי]] שנוצר לאחר ה[[צמצום]]. | שורש אור הסובב הוא ב[[טהירו עילאה]] שהוא ה[[רשימו]] הנותר במקום ה[[חלל הפנוי]] שנוצר לאחר ה[[צמצום]]. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
יש להזהר מפני עיוות | יש להזהר מפני עיוות ב[[מחשבה]] - שלא ליחס תכונות [[גשמיות]] באלקות. | ||
אור זה לא נקרא סובב ומקיף כי אינו נמצא בעולמות{{הערה|אדרבה, מפאת היותו אין סוף - בלי גבול, הרי [[לית אתר פנוי מיניה]] (אין מקום פנוי ממנו), ונמצא למטה כמו למעלה - גם בארץ הלזו הגשמית.}}, אלא מפני שהוא כל-כך רוחני ומופשט עד שאף אחד אינו יכול להשיגו ולחוש בו, מפני שהוא סובב ומקיף את תחושת ה"מקבלים" והשגתם. בלשון החסידות נקרא דבר זה השפעה בבחינת ריחוק - מכיוון שהוא נעלה בלי ערך '''לכל''' העולמות הרי הוא מקיף אותם בשווה, והשפעתו שווה בכולם. | |||
לפיכך יש לציין באור זה כמה פרטים: | לפיכך יש לציין באור זה כמה פרטים: | ||
| שורה 22: | שורה 20: | ||
ד) השפעתו בנבראים היא עצומה, כי עיקר ההתהוות, קיום וחיות הנבראים - הוא מאור הסובב כל עלמין הבלתי בעל גבול, כי רק הוא - ש[[מציאותו מעצמותו]] ואין לו שום עילה וסיבה הקודמת לו ח"ו - בכוחו ויכולתו להוות [[יש מאין]] ואפס שקדם לו. | ד) השפעתו בנבראים היא עצומה, כי עיקר ההתהוות, קיום וחיות הנבראים - הוא מאור הסובב כל עלמין הבלתי בעל גבול, כי רק הוא - ש[[מציאותו מעצמותו]] ואין לו שום עילה וסיבה הקודמת לו ח"ו - בכוחו ויכולתו להוות [[יש מאין]] ואפס שקדם לו. | ||
והיינו, שהתהוות הנבראים בדבר ה' (אור הממלא) - אפשרית רק מצד כח האין-סוף הפועל בו, בגלל היות ה"דבר ה'" נמשך ( | והיינו, שהתהוות הנבראים בדבר ה' (אור הממלא) - אפשרית רק מצד כח האין-סוף הפועל בו, בגלל היות ה"דבר ה'" נמשך (על ידי ה[[צמצום]]) מן האור אין-סוף הסובב כל עלמין. | ||
==מקורות לעיון:== | ==מקורות לעיון:== | ||
| שורה 30: | שורה 28: | ||
*באתי לגני ה'שי"ת ס"א ואילך | *באתי לגני ה'שי"ת ס"א ואילך | ||
*באתי לגני [[תשי"ג]] ס"ג. | *באתי לגני [[תשי"ג]] ס"ג. | ||
*{{סגל}} | |||
{{ | {{אור}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:עולמות]] | [[קטגוריה:עולמות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:אורות וכלים]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:56, 16 ביוני 2023
אור הסובב כל עלמין הוא האור המהווה ומחיה את העולמות, אך באופן שאין הם מרגישים זאת ועד שכלל אינם מודעים אליו.
שורש אור הסובב הוא בטהירו עילאה שהוא הרשימו הנותר במקום החלל הפנוי שנוצר לאחר הצמצום.
אור הסובב כל עלמין הוא אור אין סוף הבלתי בעל גבול שלמעלה מסדר ההשתלשלות.
ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
יש להזהר מפני עיוות במחשבה - שלא ליחס תכונות גשמיות באלקות.
אור זה לא נקרא סובב ומקיף כי אינו נמצא בעולמות[1], אלא מפני שהוא כל-כך רוחני ומופשט עד שאף אחד אינו יכול להשיגו ולחוש בו, מפני שהוא סובב ומקיף את תחושת ה"מקבלים" והשגתם. בלשון החסידות נקרא דבר זה השפעה בבחינת ריחוק - מכיוון שהוא נעלה בלי ערך לכל העולמות הרי הוא מקיף אותם בשווה, והשפעתו שווה בכולם.
לפיכך יש לציין באור זה כמה פרטים:
א) אור הסובב אינו בא בהתלבשות בעולמות המוגבלים להיותו בלתי בעל גבול, והשפעתו בעולמות הוא בבחינת העלם. ב) העולמות המקבלים את האור אינם "כלים" לאור זה, כי מצד הגבלתם - אינם מסוגלים לקלוט את האור בפנימיותם - בהשגתם והרגשתם. ג) מכיון שאור הסובב אינו מותאם לפי ערך העולמות והנבראים, והמצאותו בהם היא רק בדרך "מקיף", לפיכך הוא נמצא בכל העולמות בשוה.
נמצא, שמחד - הוא נמצא בכל העולמות, ומאידך - אינו מתלבש ואינו מורגש באף אחד מהעולמות. ולפיכך אין חילוקי מדריגות באור הסובב, כמו באור הממלא כל עלמין.
ד) השפעתו בנבראים היא עצומה, כי עיקר ההתהוות, קיום וחיות הנבראים - הוא מאור הסובב כל עלמין הבלתי בעל גבול, כי רק הוא - שמציאותו מעצמותו ואין לו שום עילה וסיבה הקודמת לו ח"ו - בכוחו ויכולתו להוות יש מאין ואפס שקדם לו.
והיינו, שהתהוות הנבראים בדבר ה' (אור הממלא) - אפשרית רק מצד כח האין-סוף הפועל בו, בגלל היות ה"דבר ה'" נמשך (על ידי הצמצום) מן האור אין-סוף הסובב כל עלמין.
מקורות לעיון:[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תניא פכ"ג, פמ"ו, פמ"ח
- שער היחוד והאמונה פ"א, פ"ז
- אגרת הקודש יז'
- באתי לגני ה'שי"ת ס"א ואילך
- באתי לגני תשי"ג ס"ג.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
הערות שוליים
- ↑ אדרבה, מפאת היותו אין סוף - בלי גבול, הרי לית אתר פנוי מיניה (אין מקום פנוי ממנו), ונמצא למטה כמו למעלה - גם בארץ הלזו הגשמית.