30,575
עריכות
←קישורים חיצוניים
(קטגוריה) |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==במקורות== | ==במקורות== | ||
התביעה לשמור את הזמן, מיוסדת על הכתוב: "ימים יוצרו ולו אחד בהם"{{הערה| | התביעה לשמור את הזמן, מיוסדת על הכתוב: "ימים יוצרו ולו אחד בהם"{{הערה|תהלים קלט, טז.}}, שמשמעותו היא שלכל יהודי יש מספר ימים מדוייק שניתנו לו לחיות, כפי השליחות שהוטלה על נשמתו לבצע בעולם הזה{{הערה|פירוש אדמו"ר הצמח צדק לפסוק בתהלים 'יהל אור'.}}, ובאם הוא מאבד אפילו רגע אחד – הוא מחסיר בכללות התפקיד שהוטל עליו, היות ורגע שהולך לאיבוד אינו חוזר. | ||
ב[[פרקי אבות]] מדריכים חז"ל שלא לדחות דברים לזמן אחר: "ואל תאמר לכשאפנה אשנה - שמא לא תפנה", ו"אם לא עכשיו אימתי?!". | ב[[פרקי אבות]] מדריכים חז"ל שלא לדחות דברים לזמן אחר: "ואל תאמר לכשאפנה אשנה - שמא לא תפנה", ו"אם לא עכשיו אימתי?!". | ||
גדולי הקדמונים ביטאו תוכן זה בפתגם "אדם דואג על איבוד דמיו, ואינו דואג על איבוד ימיו. דמיו אינם עוזרים וימיו אינם חוזרים"{{הערה| | גדולי הקדמונים ביטאו תוכן זה בפתגם "אדם דואג על איבוד דמיו, ואינו דואג על איבוד ימיו. דמיו אינם עוזרים וימיו אינם חוזרים"{{הערה|מספר החיים, לאחי המהר"ל.}}. | ||
הדרכה זו אינה הנהגה טובה בלבד, אלא נפסקה גם להלכה שכאשר אדם ניצל את כל זמנו ללימוד, ובמשך היום היה לו רגע אחד בלבד שהתבטל – נחשב לו הדבר לעבירה חמורה של ביטול תורה, וחז"ל דרשו עליו את הפסוק "כי דבר ה' בזה . . הכרת תכרת הנפש ההיא"{{הערה|הובא בתניא לקוטי אמרים פרק א'.}}. | הדרכה זו אינה הנהגה טובה בלבד, אלא נפסקה גם להלכה שכאשר אדם ניצל את כל זמנו ללימוד, ובמשך היום היה לו רגע אחד בלבד שהתבטל – נחשב לו הדבר לעבירה חמורה של ביטול תורה, וחז"ל דרשו עליו את הפסוק "כי דבר ה' בזה . . הכרת תכרת הנפש ההיא"{{הערה|הובא בתניא לקוטי אמרים פרק א'.}}. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
===הדרך לשמירת הזמן=== | ===הדרך לשמירת הזמן=== | ||
באחת היחידות של [[אדמו"ר הרש"ב]] אצל אביו [[אדמו"ר המהר"ש]], אמר לו אביו: "כאשר רגע הוא זמן – הזמן עובר בהצלחה. הצלחת הזמן היא על ידי שמירת הזמן, ושמירת הזמן היא על ידי שמירת הרגעים, ושמירת הרגעים היא על ידי | באחת היחידות של [[אדמו"ר הרש"ב]] אצל אביו [[אדמו"ר המהר"ש]], אמר לו אביו: "כאשר רגע הוא זמן – הזמן עובר בהצלחה. הצלחת הזמן היא על ידי שמירת הזמן, ושמירת הזמן היא על ידי שמירת הרגעים, ושמירת הרגעים היא על ידי מתינות"{{הערה|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ בתרגום ללשון הקודש – ה'ש"ת עמוד קטז.}}. | ||
אדמו"ר הרש"ב סיפר על עצמו, שההצלחה שלו בלימוד בהנהגה נבעה מכך שהוא עשה את עצמו ל"בעל דעה על הזמן", לעשות כל דבר בזמנו דווקא{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת עמוד קפז.}}. | אדמו"ר הרש"ב סיפר על עצמו, שההצלחה שלו בלימוד בהנהגה נבעה מכך שהוא עשה את עצמו ל"בעל דעה על הזמן", לעשות כל דבר בזמנו דווקא{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת עמוד קפז.}}. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
===בראש השנה ובשבת קודש=== | ===בראש השנה ובשבת קודש=== | ||
אף שבימות החול צריך האדם לעסוק גם בפרנסת ביתו וכדומה, ואינו יכול לשמור את הזמן בתכלית לנצל אותו רק לעניני עבודת השם, הרי בשבת חובת שמירת הזמן היא כפולה ומכופלת, וצריך להקדיש אותו לחלוטין לעיסוק ב[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], ולהימנע מלבזבז את יום השבת | אף שבימות החול צריך האדם לעסוק גם בפרנסת ביתו וכדומה, ואינו יכול לשמור את הזמן בתכלית לנצל אותו רק לעניני עבודת השם, הרי בשבת חובת שמירת הזמן היא כפולה ומכופלת, וצריך להקדיש אותו לחלוטין לעיסוק ב[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], ולהימנע מלבזבז את יום השבת ב[[דברים בטלים]], טיולים וכדומה{{הערה|קונטרס עץ החיים סעיף כה.}}. | ||
חסידי אדמו"ר האמצעי נהגו לדרוש את הפסוק: "שמור את יום השבת לקדשו", שכאשר שומרים כראוי את הזמן של שבת קודש, אזי מתקיים גם "זכור את יום השבת" במשך כל ימי השבוע, שהוא ישפיע גם על ימות החול שיהיו מנוצלים כראוי{{הערה|ספר השיחות תש"א בתרגום ללשון הקודש, עמוד מג.}}. | חסידי אדמו"ר האמצעי נהגו לדרוש את הפסוק: "שמור את יום השבת לקדשו", שכאשר שומרים כראוי את הזמן של שבת קודש, אזי מתקיים גם "זכור את יום השבת" במשך כל ימי השבוע, שהוא ישפיע גם על ימות החול שיהיו מנוצלים כראוי{{הערה|ספר השיחות תש"א בתרגום ללשון הקודש, עמוד מג.}}. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
אדמו"ר הריי"צ התבטא, כי כאשר מכלים לריק את הזמן של [[רעווא דרעווין]] הרי זו "מרידה ב[[עצמות]]"{{הערה|ספר השיחות תרפ"ד עמוד 60.}}. | אדמו"ר הריי"צ התבטא, כי כאשר מכלים לריק את הזמן של [[רעווא דרעווין]] הרי זו "מרידה ב[[עצמות]]"{{הערה|ספר השיחות תרפ"ד עמוד 60.}}. | ||
דגש מיוחד על שמירת הזמן ישנו בימים של ראש השנה, שבהם עיקר העבודה היא קבלת המלכות, וכאשר יהודי מרגיש את עולו של המלך, אינו מבזבז אפילו רגע לבטלה. מסיבה זו הקפידו רבותינו נשיאינו בראש השנה להימנע לחלוטין משיחות ודיבורים אפילו עם בני הבית הקרובים, והתמסרו לאמירת | דגש מיוחד על שמירת הזמן ישנו בימים של ראש השנה, שבהם עיקר העבודה היא קבלת המלכות, וכאשר יהודי מרגיש את עולו של המלך, אינו מבזבז אפילו רגע לבטלה. מסיבה זו הקפידו רבותינו נשיאינו בראש השנה להימנע לחלוטין משיחות ודיבורים אפילו עם בני הבית הקרובים, והתמסרו לאמירת תהלים בכל רגע פנוי, וכך גם הורו לחסידים. | ||
==אצל תלמידי התמימים== | ==אצל תלמידי התמימים== | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר ברשימותיו, כי בילדותו התלבט האם להשקיע את כספי חסכונותיו ברכישת ספרי קודש ללימוד או בשעון, ולבסוף הגיע למסקנא להעדיף את רכישת השעון שיעזור לו לשמור על הזמן כראוי{{הערה|ספר המאמרים תרנ"א עמוד רנו.}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר ברשימותיו, כי בילדותו התלבט האם להשקיע את כספי חסכונותיו ברכישת ספרי קודש ללימוד או בשעון, ולבסוף הגיע למסקנא להעדיף את רכישת השעון שיעזור לו לשמור על הזמן כראוי{{הערה|ספר המאמרים תרנ"א עמוד רנו.}}. | ||
שמירת הזמן של הרבי | שמירת הזמן של הרבי הייתה אף היא יוצאת מגדר הרגיל, עד כדי כך שמעולם לא הסכים לצאת לחופשה או למנוחה בנאות-דשא וכדומה. | ||
בשנת [[תש"ד]], כאשר התפלל הרבי לפני העמוד במנין של תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בשנת האבלות אחר אביו, לא היו תלמידי המנין מוכנים והתחלת התפילה התעכבה בחמש דקות, ודעתו של אדמו"ר הריי"צ לא | בשנת [[תש"ד]], כאשר התפלל הרבי לפני העמוד במנין של תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בשנת האבלות אחר אביו, לא היו תלמידי המנין מוכנים והתחלת התפילה התעכבה בחמש דקות, ודעתו של אדמו"ר הריי"צ לא הייתה נוחה מכך והוא נזף במשפיע ר' [[שמואל לויטין]]: "אצל חתני כל דקה לשנה תחשב. שתי דקות הן שנתיים, וחמש דקות הן חמש שנים. האומנם אתם רוצים לגזול ממנו חמש שנים?". | ||
בשנת [[תשי"ז]] ביקר הרבי באופן חריג | בשנת [[תשי"ז]] ביקר הרבי באופן חריג בקריית [[גן ישראל]], וכאשר התבקש הרבי בשנה שלאחר מכן לערוך ביקור נוסף, השיב בשלילה כשהוא מסביר שעדיין לא השלים את הזמן שהחסיר בביקור הקודם{{הערה|אוצר פתגמי חב"ד חלק ב' עמוד 50.}}. | ||
באופן חריג התבטא הרבי על עצמו: "אין לבזבז את זמני. אצלי אין זמן מיותר"{{הערה|צדי"ק למלך חוברת ז' עמוד 257, מתוך יחידות משנת תשי"ט.}}. | באופן חריג התבטא הרבי על עצמו: "אין לבזבז את זמני. אצלי אין זמן מיותר"{{הערה|צדי"ק למלך חוברת ז' עמוד 257, מתוך יחידות משנת תשי"ט.}}. | ||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
*[[פנימי]] | *[[פנימי]] | ||
*[[שמירת הסדרים]] | *[[שמירת הסדרים]] | ||
*[[דברים בטלים]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''אשכילה בדרך תמים''' – פרק חמישי | *'''אשכילה בדרך תמים''' – פרק חמישי | ||
| שורה 71: | שורה 71: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://abc770.org/subjects/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA%20%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F/list שמירת הזמן]''' באתר חב"ד אור אין סוף | *'''[http://abc770.org/subjects/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA%20%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F/list שמירת הזמן]''' באתר חב"ד אור אין סוף | ||
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/612%20-%20Valuing%20Time.pdf יוקר הזמן]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' של מרכז אנ"ש קראון הייטס, גליון 612 שבשיעי של פסח תשפ"א (אנגלית) | |||
*שניאור אשכנזי, '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/24/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%93%D7%97%D7%95%D7%AA.pdf איך מפסיקים לדחות?] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/6f/%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%92.pdf תורה או וואטצאפ: מה לעשות הרגע?]''', שיעורים לפרשת במדבר, הכנה לחג השבועות תשפ"ג | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||