המסע לרוסטוב (תרע"ו): הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות}}
[[קובץ:בית הרש"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]]]]
[[קובץ:בית הרש"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]]]]
ב[[ט"ז]] [[חשוון]] [[תרע"ו]], בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר הגרמנים התקרבו לעיר [[סמולנסק]] הסמוכה לעיירה [[ליובאוויטש]], עזב [[אדמו"ר הרש"ב]] את העיירה יחד עם בני ביתו.
'''המסע לרוסטוב''' הינו מסע שערך [[אדמו"ר הרש"ב]] בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] ל[[רוסטוב]] בשנת [[תרע"ו]].
 
==המסע==
ב[[ט"ז חשוון]] [[תרע"ו]], בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר הגרמנים התקרבו לעיר [[סמולנסק]] הסמוכה לעיירה [[ליובאוויטש]], עזב [[אדמו"ר הרש"ב]] את העיירה יחד עם בני ביתו.


תחילה לא הוחלט על יעד קבוע, וב[[כ' בחשוון]], יום הולדתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], שהו בעיר [[אוריול]], שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ב[[רוסטוב על הדון]], שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שאדמו"ר הרש"ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. אדמו"ר הרש"ב קיבל את בקשתם וביום [[כ"ח בחשוון]] הגיע לרוסטוב, שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חב"ד.
תחילה לא הוחלט על יעד קבוע, וב[[כ' בחשוון]], יום הולדתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], שהו בעיר [[אוריול]], שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ב[[רוסטוב על הדון]], שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שאדמו"ר הרש"ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. אדמו"ר הרש"ב קיבל את בקשתם וביום [[כ"ח בחשוון]] הגיע לרוסטוב, שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חב"ד.
בהיותם בדרך, התבטא הרבי הרש"ב באזני בנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], כי [[אדמו"ר האמצעי]] התיישב בליובאוויטש בחודש מרחשוון, וכעת - מאה ושתיים שנה לאחר מכן, בחודש מרחשוון [[תרע"ו]], הם עוזבים את ליובאוויטש, וביאר באזניו ביאור נפלא על משקל המספר ק"ב - מספר השנים בה שכנה מרכז חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש.
המעבר מליובאוויטש לרוסטוב נחשב לגלות הראשונה מתוך עשרת הגלויות המוזכרות בפתגמו של [[אדמו"ר הריי"צ]] "[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש]]".
אחרי נסיעת הרבי ובני ביתו מליובאוויטש, נשארה הישיבה תומכי תמימים ללמוד בישיבה עוד שנתיים וחצי. אחרוני התלמידים עזבו את העיירה ליובאוויטש, בדרכם לישיבה ב[[קרמנטשוג]], בשלהי קיץ [[תרע"ח]] (1918).


באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה, ועד שנת [[תרפ"ד]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום [[י"ט בכסלו]] תרע"ו התקיימה בביתו ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בהשתתפות עם אדמו"ר הרש"ב.
באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה, ועד שנת [[תרפ"ד]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום [[י"ט בכסלו]] תרע"ו התקיימה בביתו ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בהשתתפות עם אדמו"ר הרש"ב.


ב[[תרע"ח]] פתח אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב את בית ה[[דפוס עזרא]], ובו הודפס [[סידור רוסטוב]].
ב[[תרע"ח]] פתח אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב את בית ה[[דפוס עזרא]], ובו הודפס [[סידור רוסטוב]].
{{הערות שוליים}}
 
{{מסעות רבותינו נשיאינו}}
{{מסעות רבותינו נשיאינו}}
[[קטגוריה:היסטוריה חבדי"ת]]
[[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:תולדות חייו של אדמו"ר הרש"ב]]
8,343

עריכות