ישראל נח דוכמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←ספריו: הספר של אחיו שניאור) |
||
| (31 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | |||
הרב '''ישראל נח הלוי דוכמן''', היה נכדו של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] שהיה מה'יושבים' אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובנו של הרב | {{מפנה|ישראל נח דוכמן|משמעות אחרת|דוכמן (פירושונים)}} | ||
הרב '''ישראל נח הלוי דוכמן''' ([[תרס"א]] - [[כ"ו מר חשוון]] [[תשל"ט]]), היה נכדו של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] שהיה מה'יושבים' אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובנו של הרב דוב בער מנחם מנדל דוכמן. | |||
ר' | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרס"א]] לאביו ר' דובער מנחם מענדל, ולאמו מרת חיה פייגא רישא. למד בחדר של אביו עד ה[[בר מצווה]] שלו, לאחר מכן למד [[חסידות]] ב[[בית המדרש]] עם הרב מרדכי יואל. | |||
=== | לאחר שהצליח לברוח מ[[ברית המועצות]] בשנת [[תרפ"ט]], עלה ל[[ארץ הקודש]]. | ||
נפטר [[כ"ו מר חשוון]] [[תשל"ט]] ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] בירושלים. | |||
=== עם [[אדמו"ר הריי"צ]] === | |||
בעת ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר בארץ הקודש בשנת תרפ"ט, ר' ישראל נח נכנס ל[[יחידות]] כשכולו נרעש ונפחד, ולא היה יכול לפתוח את פיו ולהביא לפני הרבי בקשתו. הרבי, בראותו את התרגשותו המרובה, החל להראות פנים שוחקות ואותות של חיבה, עד אשר נרגע והתאושש. | בעת ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר בארץ הקודש בשנת תרפ"ט, ר' ישראל נח נכנס ל[[יחידות]] כשכולו נרעש ונפחד, ולא היה יכול לפתוח את פיו ולהביא לפני הרבי בקשתו. הרבי, בראותו את התרגשותו המרובה, החל להראות פנים שוחקות ואותות של חיבה, עד אשר נרגע והתאושש. | ||
| שורה 12: | שורה 18: | ||
בדברו על מצבו הפרטי, התאונן בפני הרבי על קשיי פרנסתו ועבודתו הקשה, המונעים ממנו לעמול בתורה, וביקש את ברכתו הקדושה להטבת מצבו ופרנסתו. הרבי עוררו על הצורך להתגבר על הקשיים ולהקפיד על קביעות עיתים בתורה בהקפדה יתירה, ואיחל לו ברכה והצלחה בכל. | בדברו על מצבו הפרטי, התאונן בפני הרבי על קשיי פרנסתו ועבודתו הקשה, המונעים ממנו לעמול בתורה, וביקש את ברכתו הקדושה להטבת מצבו ופרנסתו. הרבי עוררו על הצורך להתגבר על הקשיים ולהקפיד על קביעות עיתים בתורה בהקפדה יתירה, ואיחל לו ברכה והצלחה בכל. | ||
אחד החסידים אשר כתב אל הרבי על עניניו, כתב לו גם אודות ר' ישראל נח, ואשר למרות מצבו הקשה מקפיד הוא על קביעת עתים לתורה, אותה עת קיבל ר' ישראל נח תשובה מהירה מ[[המזכירות]], כי ידיעה זו גרמה לרבי נחת רוח מרובה, וברכו בפרנסה טובה וקלה והצלחה מרובה בכל. כעבור ימים מועטים מקבלת מכתב זה, ניגש אליו ברחוב איש אחד בלתי מוכר והציע לו לעבוד אצלו תמורות משכורת טובה, ר' ישראל נח שמח מאוד על ההצעה, ועזב את עבודתו הישנה בה קיבל שכר זעום, ועבר לעבוד אצלו. מני אז ראה ר' ישראל נח את התממשות ברכת הרבי. | |||
אחד החסידים אשר כתב אל הרבי על עניניו, כתב לו גם אודות ר' ישראל נח, ואשר למרות מצבו הקשה מקפיד הוא על קביעת עתים לתורה, אותה עת קיבל ר' ישראל נח תשובה מהירה מ[[המזכירות]], כי ידיעה זו גרמה לרבי נחת רוח מרובה, וברכו בפרנסה טובה וקלה והצלחה מרובה בכל. כעבור ימים מועטים מקבלת מכתב זה, ניגש אליו ברחוב איש אחד בלתי מוכר והציע לו לעבוד אצלו תמורות | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* אחיו הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] | |||
* אחיו הרב [[ברוך דוכמן]] | |||
* אחיו הרב [[חיים אברהם דוכמן]] | |||
*חתנו, [[שמעון הכהן פרידמן]] (הצדיק) - ירושלים. | *חתנו, [[שמעון הכהן פרידמן]] (הצדיק) - ירושלים. | ||
*חתנו, נחמן רוזנטל. | |||
{{מיון רגיל:דוכמן ישראל נח}} | {{מיון רגיל:דוכמן ישראל נח}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת דוכמן]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ט]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:39, 11 במאי 2023
המונח "ישראל נח דוכמן" מפנה לכאן. לערך העוסק במשמעות אחרת, ראו דוכמן (פירושונים).
הרב ישראל נח הלוי דוכמן (תרס"א - כ"ו מר חשוון תשל"ט), היה נכדו של הרב מרדכי יואל דוכמן שהיה מה'יושבים' אצל אדמו"ר הצמח צדק, ובנו של הרב דוב בער מנחם מנדל דוכמן.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרס"א לאביו ר' דובער מנחם מענדל, ולאמו מרת חיה פייגא רישא. למד בחדר של אביו עד הבר מצווה שלו, לאחר מכן למד חסידות בבית המדרש עם הרב מרדכי יואל.
לאחר שהצליח לברוח מברית המועצות בשנת תרפ"ט, עלה לארץ הקודש.
נפטר כ"ו מר חשוון תשל"ט ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.
עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעת שאדמו"ר הריי"צ ביקר בארץ הקודש בשנת תרפ"ט, ר' ישראל נח נכנס ליחידות כשכולו נרעש ונפחד, ולא היה יכול לפתוח את פיו ולהביא לפני הרבי בקשתו. הרבי, בראותו את התרגשותו המרובה, החל להראות פנים שוחקות ואותות של חיבה, עד אשר נרגע והתאושש.
בראשית דבריו הזכיר לפני הרבי את שני אחיו הנמצאים בגלות רוסיה מאחורי מסך הברזל, הם הרב שניאור זלמן והרב ברוך, וביקש את ברכתו הקדושה שיזכו לצאת משם בקרוב, הרבי ענה לו שאין הוא שוכח אותם כלל, וכי חושב הוא הרבה אודותם, כן נתן הוא את ברכתו שיזכו להשתחרר משם בקרוב.
בדברו על מצבו הפרטי, התאונן בפני הרבי על קשיי פרנסתו ועבודתו הקשה, המונעים ממנו לעמול בתורה, וביקש את ברכתו הקדושה להטבת מצבו ופרנסתו. הרבי עוררו על הצורך להתגבר על הקשיים ולהקפיד על קביעות עיתים בתורה בהקפדה יתירה, ואיחל לו ברכה והצלחה בכל.
אחד החסידים אשר כתב אל הרבי על עניניו, כתב לו גם אודות ר' ישראל נח, ואשר למרות מצבו הקשה מקפיד הוא על קביעת עתים לתורה, אותה עת קיבל ר' ישראל נח תשובה מהירה מהמזכירות, כי ידיעה זו גרמה לרבי נחת רוח מרובה, וברכו בפרנסה טובה וקלה והצלחה מרובה בכל. כעבור ימים מועטים מקבלת מכתב זה, ניגש אליו ברחוב איש אחד בלתי מוכר והציע לו לעבוד אצלו תמורות משכורת טובה, ר' ישראל נח שמח מאוד על ההצעה, ועזב את עבודתו הישנה בה קיבל שכר זעום, ועבר לעבוד אצלו. מני אז ראה ר' ישראל נח את התממשות ברכת הרבי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו הרב שניאור זלמן דוכמן
- אחיו הרב ברוך דוכמן
- אחיו הרב חיים אברהם דוכמן
- חתנו, שמעון הכהן פרידמן (הצדיק) - ירושלים.
- חתנו, נחמן רוזנטל.