בן ציון גרשוני: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א")
אין תקציר עריכה
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
[[קובץ:בן ציון גרשוני.png|ממוזער|בן ציון גרשוני תשמ"ז]]
הרב '''אלתר בן ציון גרשוני''' ([[י"א תשרי]] [[תר"ע]] - [[כ"ט טבת]] [[תשנ"ו]]) היה חסיד חב"ד, סופר ומשורר חסידי, ציוני נלהב, ועובד בכיר במשרד החינוך במשך עשרות שנים.
הרב '''אלתר בן ציון גרשוני''' ([[י"א תשרי]] [[תר"ע]] - [[כ"ט טבת]] [[תשנ"ו]]) היה חסיד חב"ד, סופר ומשורר חסידי, ציוני נלהב, ועובד בכיר במשרד החינוך במשך עשרות שנים.


== תולדות חייו ==
== תולדות חיים ==
נולד למשפחת רומנוב ב[[עיירה]] ליובוניץ' שבפלך [[מינסק]], לאביו ר' ישראל גרשון ולאמו מרת מרים מלכה, ובעת הברית נקרא שמו בן ציון.
נולד למשפחת רומנוב ב[[עיירה]] ליובוניץ' שבפלך [[מינסק]], לאביו ר' ישראל גרשון ולאמו מרת מרים מלכה, ובעת הברית נקרא שמו בן ציון.


שורה 9: שורה 9:
בעודו ילד צעיר התייתם מאביו, ובשנת [[תרפ"ה]] נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], ובהמשך הועבר ללמוד בישיבה המחתרתית ב[[מינסק]].
בעודו ילד צעיר התייתם מאביו, ובשנת [[תרפ"ה]] נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], ובהמשך הועבר ללמוד בישיבה המחתרתית ב[[מינסק]].


בשנת [[תרצ"ב]] עלה לארץ הקודש ונכנס ללמוד ב'ישיבת חברון' הליטאית שבירושלים, במשך למעלה מעשר שנים עד לחתונתו בשנת [[תש"ג]] עם רעייתו מרת רחל.
בשנת [[תרצ"ב]] עלה לארץ הקודש ונכנס ללמוד ב'ישיבת חברון' הליטאית שבירושלים, במשך למעלה מעשר שנים עד לחתונתו בשנת [[תש"ג]] עם רעייתו מרת רחל איטה{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/03_199.jpg כרטיסו] בספר החסידים.}}.


לאחר חתונתו, החל לעבוד כמזכיר בישיבת קמניץ, ולאחר ההכרזה על עצמאותה של [[מדינת ישראל]], התבקש על ידי הרב [[אברהם חן]] להצטרף לעובדי משרד החינוך, והתמיד בעבודתו עד שפרש לגימלאות, וכיהן כסגן מנהל המחלקה לתרבות תורנית, עמד בקשר עם רבנים וכן עם סופרים ומשוררים דתיים.
לאחר חתונתו, החל לעבוד כמזכיר בישיבת קמניץ, ולאחר ההכרזה על עצמאותה של [[מדינת ישראל]], התבקש על ידי הרב [[אברהם חן]] להצטרף לעובדי משרד החינוך, והתמיד בעבודתו עד שפרש לגימלאות, וכיהן כסגן מנהל המחלקה לתרבות תורנית, עמד בקשר עם [[רבנים]] וכן עם סופרים ומשוררים דתיים.


נמנה על מקורביהם של הרב [[שלמה יוסף זוין]] והרב [[אריה לוין]], והיה מתפלל באופן תדיר במנין בביתו של הרב זוין.
נמנה על מקורביהם של הרב [[שלמה יוסף זוין]] והרב [[אריה לוין]], והיה מתפלל באופן תדיר במנין בביתו של הרב זוין.


ידע מסכתות שלמות בעל פה, ובשנותיו האחרונות כשנחלשה ראיתו, היה נוהג לשנן מסכתות בעל פה.
ידע מסכתות שלמות בעל פה, ובשנותיו האחרונות כשנחלשה ראיתו, היה נוהג לשנן [[גמרא|מסכתות]] בעל פה.


נפטר בגיל 86 ב[[כ"ט טבת]] [[תשנ"ו]], ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות.  
נפטר בגיל 86 ב[[כ"ט טבת]] [[תשנ"ו]], ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות.  
שורה 22: שורה 22:
עוד בתקופת לימודיו בישיבת 'חברון', החל לכתוב תחת שם העט 'בן ציון גרשוני' כשבכך רומז לשמו של אביו. שם זה הפך לימים לשם משפחתו.
עוד בתקופת לימודיו בישיבת 'חברון', החל לכתוב תחת שם העט 'בן ציון גרשוני' כשבכך רומז לשמו של אביו. שם זה הפך לימים לשם משפחתו.


בתקופת עבודתו במשרד החינוך, חיבר ספר ייעודי לתלמידים העוסק בתולדות ה[[מהר"ל מפראג]].
בתקופת עבודתו במשרד החינוך, חיבר [[ספר]] ייעודי לתלמידים העוסק בתולדות ה[[מהר"ל מפראג]].


לאורך השנים כתב ספרים רבים, העוסקים בסוגות רבות, החל מספרי ביוגרפיה ופרוזה, וכלה בספרי שירה ותרגומים. סגנונו התאפיין בכתיבה ברורה וקולחת, ובמשלב גבוה. שיריו עם זאת, מתאפיינים בעומק מחשבתי, והינם קשים להבנה.
לאורך השנים כתב ספרים רבים, העוסקים בסוגות רבות, החל מספרי ביוגרפיה ופרוזה, וכלה בספרי שירה ותרגומים. סגנונו התאפיין בכתיבה ברורה וקולחת, ובמשלב גבוה. שיריו עם זאת, מתאפיינים בעומק מחשבתי, והינם קשים להבנה.
שורה 45: שורה 45:
*בנו, ר' מנחם גרשוני
*בנו, ר' מנחם גרשוני
*בתו הרבנית מרים מילר, אשת הרב דניאל מילר, ראש ישיבת 'עטרת נחמיה'.
*בתו הרבנית מרים מילר, אשת הרב דניאל מילר, ראש ישיבת 'עטרת נחמיה'.
 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרשוני, בן ציון}}
{{מיון רגיל:גרשוני, בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
שורה 53: שורה 53:
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ע]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]