31,392
עריכות
←משפחתו
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
(←משפחתו) |
||
| (28 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הגביר '''חיים ישעיה ברלין''' היה עסקן חב"די תושב [[ריגא]] קרוב משפחה של בית הרב, שעמד לימינו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בפעולותיו הציבוריות | הגביר '''חיים ישעיה ברלין''' (? - [[י"ב בתמוז]] [[תרס"ח]]) היה עסקן חב"די תושב [[ריגא]] קרוב משפחה של בית הרב, שעמד לימינו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בפעולותיו הציבוריות והיה תומך מרכזי של אדמו"ר הרש"ב ברוב הענינים הכלליים בהם עסק, כשאדמו"ר הרש"ב דואג לדווח לו על פעילותו ולבקש את עצתו ועזרתו. | ||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[עיירה]] [[וליז']] לאביו הרב ירוחם דב, ובשנת [[תרי"ט]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה עטא{{הערה|במקומות אחרים היא קרויה בשם חווה אסתר.}}, ביתה של הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו"ר הצמח צדק)]] והרב [[שניאור (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור]], נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]], ונכדתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
בסעודת החתונה, השתתף אדמו"ר הצמח צדק בתור סב הכלה, ואמר בו [[מאמר]] חסידות שהתחיל במילים "מה יפו פעמייך בנעלים"{{הערה|מאמר זה לא הגיע לידינו, ואנו יודעים רק על זמן אמירתו.}}. | בסעודת החתונה, השתתף [[אדמו"ר הצמח צדק]] בתור סב הכלה, ואמר בו [[מאמר]] חסידות שהתחיל במילים "מה יפו פעמייך בנעלים"{{הערה|מאמר זה לא הגיע לידינו, ואנו יודעים רק על זמן אמירתו.}}. | ||
לאחר חתונתו התיישב בוועליז, והחל להיכנס לעולם העסקים כשהוא עושה חיל רב, ומיום ליום עסקיו הלכו וגדלו. עסקיו התמקדו בעיקר ברכישת יערות וכריתתם לצורך ייצור קורות עץ למכירה. | לאחר חתונתו התיישב בוועליז, והחל להיכנס לעולם העסקים כשהוא עושה חיל רב, ומיום ליום עסקיו הלכו וגדלו. עסקיו התמקדו בעיקר ברכישת יערות וכריתתם לצורך ייצור קורות עץ למכירה. | ||
באותה תקופה, הצטרף מספר פעמים לנסיעותיו של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=כך סיפר הרבי ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4130&CategoryID=1002 שבת פרשת עקב תשט"ז]. כן היה מאלה שהצטרפו לאדמו"ר המהר"ש בנסיעה הידועה בה קירב את אותו יהודי בבית מלון ואמר לו "יונגערמאן יונגערמאן, יין נסך מטמטם את המוח והלב".}} בתור קרוב משפחתו{{הערה|רעייתו חיה עטא הייתה אחייניתו של אדמו"ר המהר"ש.}}, ולאחר | באותה תקופה, הצטרף מספר פעמים לנסיעותיו של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=כך סיפר הרבי ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4130&CategoryID=1002 שבת פרשת עקב תשט"ז]. כן היה מאלה שהצטרפו לאדמו"ר המהר"ש בנסיעה הידועה בה קירב את אותו יהודי בבית מלון ואמר לו "יונגערמאן יונגערמאן, [[יין]] נסך מטמטם את המוח והלב".}} בתור קרוב משפחתו{{הערה|רעייתו חיה עטא הייתה אחייניתו של אדמו"ר המהר"ש.}}, ולאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחר להתקשר דווקא אליו, ואל בנו וממשיך דרכו, [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
בשנת [[תרל"ה]] התעורר פולמוס רחב, כאשר מספר חסידים תושבי וועליז מכרו לו את החמץ שלהם, והוא מכר את זה לשמש של בית הכנסת, והשמש של בית הכנסת מכר לנוכרי, ומכיוון שהיו מספר בעיות בשטרי המכירה ואופן ביצועה, לא ידעו מה דינו של החמץ שנמכר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40504&st=&pgnum=207 יגדיל תורה שנה ח' חוברת רביעית].}}. בפועל, רבה של [[ויטבסק]] הרב יקותיאל זלמן לנדא פסק שאין צד להתיר את המכירה. | בשנת [[תרל"ה]] התעורר פולמוס רחב, כאשר מספר חסידים תושבי וועליז מכרו לו את החמץ שלהם, והוא מכר את זה לשמש של בית הכנסת, והשמש של [[בית הכנסת]] מכר לנוכרי, ומכיוון שהיו מספר בעיות בשטרי המכירה ואופן ביצועה, לא ידעו מה דינו של החמץ שנמכר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40504&st=&pgnum=207 יגדיל תורה שנה ח' חוברת רביעית].}}. בפועל, רבה של [[ויטבסק]] הרב [[יקותיאל זלמן לנדא]] פסק שאין צד להתיר את המכירה. | ||
תקופה קצרה לאחר מכן עזב את | תקופה קצרה לאחר מכן עזב את ה[[עיירה]] וועליז, ועבר להתגורר ב[[ריגא]] לצורך עסקיו, והפך שם לאחד מעמודי התווך של קהילת החסידים בעיר, והחזיק בביתו את המנין החב"די. | ||
הוא עצמו היה חשוך בנים, ופיזר מהונו הרב לצדקה. | הוא עצמו היה חשוך בנים, ופיזר מהונו הרב לצדקה. | ||
===בעסקנות החב"דית=== | ===בעסקנות החב"דית=== | ||
עם עלותו של [[אדמו"ר הרש"ב]], הפך ליד ימינו בכל עניני עסקנות הכלל, וזכה שאדמו"ר הרש"ב יתייעץ איתו וידווח לו על הפעולות הציבוריות, כשבכרכי האגרות קודש של אדמו"ר הרש"ב נמצאים למעלה ממאה מכתבים הממוענים אליו{{הערה|מכתבים אלו מהווים קרוב לעשרה אחוז מסך המכתבים שנכללו בסדרה.}}. | עם עלותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] על כס הנשיאות, הפך ליד ימינו בכל עניני עסקנות הכלל, וזכה שאדמו"ר הרש"ב יתייעץ איתו וידווח לו על הפעולות הציבוריות, כשבכרכי האגרות קודש של אדמו"ר הרש"ב נמצאים למעלה ממאה מכתבים הממוענים אליו{{הערה|מכתבים אלו מהווים קרוב לעשרה אחוז מסך המכתבים שנכללו בסדרה.}}. | ||
מלבד עזרתו בעניני עסקנות הכלל, הוא נמנה כאחד מתומכיו הכספיים העיקריים של אדמו"ר הרש"ב, ומימן רבות מפעולותיו ויוזמותיו. | מלבד עזרתו בעניני עסקנות הכלל, הוא נמנה כאחד מתומכיו הכספיים העיקריים של אדמו"ר הרש"ב, ומימן רבות מפעולותיו ויוזמותיו. | ||
בין השאר, תרם את ה[[זאל]] של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ואת חדר האוכל של הישיבה, וכן את הפעולות השונות נגד ה[[רב מטעם|רבנים מטעם]] שמונו על ידי הממשלה הרוסית. | בין השאר, תרם את בניית ה[[זאל]] של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ואת חדר האוכל של הישיבה, וכן את הפעולות השונות נגד ה[[רב מטעם|רבנים מטעם]] שמונו על ידי הממשלה הרוסית. | ||
כאשר אדמו"ר הרש"ב יצא חוצץ נגד ה[[ציונות]] ופרסם את מכתבו החריף והמנומק, יצאו ראשי הציונים בהתקפה כללית נגדו ונגד פעולותיו, ובראשם עמד עיתון 'המליץ'. ר' ישעיה רצה לפעול נגד העיתון ולדאוג להחזיר את כבודו של אדמו"ר הרש"ב, אך אדמו"ר הרש"ב הרגיע אותו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב אגרת תרמו.}}, וענה לו על יסוד דברי הגמרא ש"יש להניח לשיכור, שהרי בסופו של דבר הוא יפול מעצמו"{{הערה|מסכת שבת דף לב עמוד א, "שבקיה לרויא דמנפשיה נפיל".}}. | כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] יצא חוצץ נגד ה[[ציונות]] ופרסם את מכתבו החריף והמנומק, יצאו ראשי הציונים בהתקפה כללית נגדו ונגד פעולותיו, ובראשם עמד עיתון 'המליץ'. ר' ישעיה רצה לפעול נגד העיתון ולדאוג להחזיר את כבודו של אדמו"ר הרש"ב, אך אדמו"ר הרש"ב הרגיע אותו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב אגרת תרמו.}}, וענה לו על יסוד דברי הגמרא ש"יש להניח לשיכור, שהרי בסופו של דבר הוא יפול מעצמו"{{הערה|[[מסכת שבת]] דף לב עמוד א, "שבקיה לרויא דמנפשיה נפיל".}}. | ||
===ידידותו עם בעל ה'תורת חסד'=== | ===ידידותו עם בעל ה'תורת חסד'=== | ||
בעקבות קשרי חיתונים בין אחיין אשתו{{הערה|בנו של פרומא צוקרמן, אחות אשתו של ר' ישעיה ברלין, וביתה של הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו"ר הצמח צדק)|ראדע פריידא]]. להרחבה, ראו אגרות בעל התורת חסד לר"י מונדשיין עמוד 10.}}לבתו של הגאון רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין בעל ה'תורת חסד', נוצרו קשרי ידידות קרובים ביניהם, והם החלו להתכתב ביניהם. | בעקבות קשרי חיתונים בין אחיין אשתו{{הערה|בנו של פרומא צוקרמן, אחות אשתו של ר' ישעיה ברלין, וביתה של הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו"ר הצמח צדק)|ראדע פריידא]]. להרחבה, ראו אגרות בעל התורת חסד לר"י מונדשיין עמוד 10.}} לבתו של הגאון רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין בעל ה'תורת חסד', נוצרו קשרי ידידות קרובים ביניהם, והם החלו להתכתב ביניהם. | ||
קשרי מכתבים אלו נמשכו גם לאחר שבעל ה'תורת חסד' עלה לארץ ישראל וקבע את מושבו ב[[ירושלים]], ור' ישעיה היה שולח לו תמיכה כספית רחבה לאחזקת צורכי משפחתו, ותומך במוסדות [[כולל חב"ד]] שהיו תחת הנהלתו. | קשרי מכתבים אלו נמשכו גם לאחר שבעל ה'תורת חסד' עלה לארץ ישראל וקבע את מושבו ב[[ירושלים]], ור' ישעיה היה שולח לו תמיכה כספית רחבה לאחזקת צורכי משפחתו, ותומך במוסדות [[כולל חב"ד]] שהיו תחת הנהלתו. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
נפטר ב[[י"ב תמוז]] [[תרס"ח]]{{הערה|אגרות בעל התורת חסד של הר"י מונדשיין עמוד 7.}}. | נפטר ב[[י"ב תמוז]] [[תרס"ח]]{{הערה|אגרות בעל התורת חסד של הר"י מונדשיין עמוד 7. לעומת זאת על פי עיתון החבצלת שיצא לאור סמוך לפטירתו נכתב שנפטר בז' מנחם אב.}}. | ||
לאחר פטירתו התמנה ועד מיוחד לנהל את העזבון שהותיר אחריו, ובאגרת מיוחדת ששלח אדמו"ר הרש"ב אל חברי הוועד הוא מכתיר אותו בתוארים מופלאים: {{ציטוטון|לא בכוחו ועוצם ידו חס ושלום עשה לו כל החיל הזה, כי אם . . בזכות אבותינו רבותינו הקדושים . . בכל זמן שהיה דרוש לעצה או | לאחר פטירתו התמנה ועד מיוחד לנהל את העזבון שהותיר אחריו, ובאגרת מיוחדת ששלח [[אדמו"ר הרש"ב]] אל חברי הוועד הוא מכתיר אותו בתוארים מופלאים: {{ציטוטון|לא בכוחו ועוצם ידו חס ושלום עשה לו כל החיל הזה, כי אם.. בזכות אבותינו רבותינו הקדושים.. בכל זמן שהיה דרוש לעצה או ל[[רחמים]] הלא פנה רק אל אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה אשר אליהם היה מסור ונתון בכל לב ונפש, ולפניהם גילה כל תעלומות ליבו.. אחד המיוחד מאנ"ש}}{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב' עמוד תשא.}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו ר' שלמה זלמן ברלין, היה גם הוא גביר חסיד חב"ד מתושבי ריגא, ובעידודו של אחיו תמך בפעולותיו של אדמו"ר הרש"ב. | *אחיו ר' [[שלמה זלמן ברלין]], היה גם הוא גביר חסיד חב"ד מתושבי ריגא, ובעידודו של אחיו תמך בפעולותיו של אדמו"ר הרש"ב. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''אגרות בעל התורת חסד: מירושלים לריגא''', איגרותיו של הרב [[שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד' אל הרב ישעיה ברלין שנשלחו בין השנים תרנ"ב-תרס"ב (יצא לאור על ידי הרב [[יהושע מונדשיין]], ירושלים תשס"א). | *'''אגרות בעל התורת חסד: מירושלים לריגא''', איגרותיו של הרב [[שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד' אל הרב ישעיה ברלין שנשלחו בין השנים תרנ"ב-תרס"ב (יצא לאור על ידי הרב [[יהושע מונדשיין]], [[ירושלים]] תשס"א). | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | [[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בלטביה]] | ||
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]] | [[קטגוריה:גבירים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ח]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]] | |||