{{[[קובץ:סעודת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת פירסום של חסידי חב"ד אודות [[סעודת משיח]], הנאכלת באחרון של פסח}}]]'''אחרון של פסח''' הינו [[יום טוב]] ביומו האחרון של [[אדמו"ר הריי"צחג הפסח]] אמר<REF>שיחת יום אחש"פ תש"ד בתחלתה (סה"ש תש"ד ע' 109).</REF>חל ב[[חוץ לארץ]] ביום השמיני של פסח, שהענין שאחרון [[יום טוב שני של גלויות]] לחג [[שביעי של פסח]]; וב[[ארץ ישראל]] היום השביעי של פסח הוא גילוי המשיח, נתגלה ע"י הבעש"טהיום האחרון). ביום זה מאירה הארת ה[[משיח]] ואוכלים בו [[סעודת משיח]].
ופירש, שאין הכוונה שענין זה לא הי' מקודם לכן, כי אם, שהבעש==ברכת שהחיינו==הרמב"ט גילה את הדבר. ועם פסק שבחג האחרון של פסח אין מברכים [[ברכת שהחיינו|שהחיינו]]: "ד שקודם הבעשכל לילי יום טוב ובליל יום הכפורים אומרים שהחיינו, וב[[שביעי של פסח]] אין מברכין שהחיינו מפני שאינו רגל בפני עצמו וכבר בירך על הזמן בתחלת הפסח"ט הי' סדר העבודה של צדיקים נסתרים{{הערה|הלכות שבת כט, ואח"כ נעשה הדבר בגלויג. וביאר אז, שגם אצל צדיקים נסתרים גופא הי' חילוק בין קודם הבעש"ט ולאח"ז}}.
הרביבחסידות מוסבר הטעם לכך, כיון ש"הימים הראשונים דפסח שייכים לגאולת מצרים, והימים האחרונים – שביעי של פסח ואחרון של פסח – לגאולה העתידה, וכמ"ש הצ"צ שמטעם זה אין מברכים שהחיינו בשביעי של פסח, כיון שיום זה שייך לגאולה העתידה, ואין לברך שהחיינו אלא על ענין שנמצא כבר עתה"{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשט"ז. הובא באריכות בלקוטי שיחות חל"ז עמ' 14. ([http://chabadlibrarywww.chabad.org.il/booksArticles/defaultArticle.aspxasp?furlArticleID=/admur/tm/7/9/831313&searchCategoryID=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם תש"כ עמ' 39838 השיחה מעובדת] הוסיף, כי לכאורה אינו מובן:).}}.
גם ע"פ נגלה – הרי חודש ניסן בכלל הוא זמן של גאולה, כמארז"ל<REF>ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.</REF> "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", ובפרט == גילוי המשיח באחרון של פסח שבו מפטירין "ויצא חוטר מגזע ישי וגו'"<REF>ישעי' יא, א.</REF>, וא"כ, מה חידש הבעש"ט בענין זה?==
והביאור בזה:[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|שיחת יום אחרון של פסח תש"ד בתחלתה (ספר השיחות תש"ד ע' 109).}}, שהענין שאחרון של פסח הוא גילוי המשיח, נתגלה על ידי הבעש"ט.
הפירוש הפשוט הוא שהזמן דחודש ניסן בכלל ואחרון של פסח בפרט הוא זמן מסוגל לביאת המשיח. ובגלל ופירש, שאין הכוונה שענין זה מפטירין באחרון של פסח "ויצא חוטר גו'"לא היה גם קודם לכן, כיאם, אמירת פסוקי התורה בענין הגאולהשהבעש"ט גילה את הדבר. ועל דרך שקודם הבעש"ט היה סדר העבודה של צדיקים נסתרים, היינו, שמביאים ראי' מן התורה על ביאת המשיח, היא אחת הסגולות להביא את הגאולה בפועלואחר כך נעשה הדבר בגלוי. והיינווביאר אז, שהזמן דאחרון של פסח הוא זמן של אפשרות וסגולה להגאולהשגם אצל צדיקים נסתרים גופא היה חילוק בין קודם הבעש"ט ולאחרי זה.
ועפ"ז נמצא, שבשנים שלפנ"ז==הלכות ומנהגים=====להישאר ערים בלילה===בלילה זה לא נהגו להישאר ערים כל הלילה כפי המנהג בליל שביעי של פסח, בשנה שעברהאך יחידי סגולה כן נהגו בזה, לפני שנתיים וכודוגמת ר', שבהם ניסו להביא את הגאולה, ולפועל, מצד סיבות שונות, לא עלה הדבר ("עס האָט ניט געלונגען") – אזי נשארה האפשרות בלבד, ולא נמשך הדבר בפועל[[הלל מפאריטש]].
ועל זה חידש וגילה הבעש"ט, שבאחרון ===הקלות בהידורי החג===בהלכה מובא שביום אחרון של פסח ישנו גילוי המשיח בפועל, והיינו, שבכל אחרון של ניתן להקל בחלק מ[[הידורים וחומרות בחג פסח|הזהירויות שנוהגים בהם במשך שאר ימי החג]], מצאת הכוכביםמחשש איסור [[חמץ]]{{הערה|1=ראה למשל שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/36.htm#_ftn_2201 סי' תמז, משקידש החגסעיף לו]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/43.htm#_ftn_2201 שם, ישנה המשכת הארת המשיח בפועלסעיף מג]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/453/6.htm סי' תנג, ואמירת ההפטרה מענין זה היא כלי לקבל הארת המשיח בפנימיותסעיף ו]. ועוד.}}.
וכיון שכןבפועל, נהגו רבותינו נשיאנו להקל באכילת סתם מצות ביום זה (ולא [[מצה שמורה|שמורות]]), אך לאור השינויים שחלו בתהליך האפיה, הרישהפכו מצות אלו למהודרות פחות, אפילו בשנים שלפנהפסיקו להקל בכך גם ביום האחרון{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/2/16.htm אוצר מנהגי חב"זד - אחרון של פסח, ומכמצות פשוטות].}}. בנוגע לשתיית [[יי"ש בשנה זו]] מיוחד לפסח (שנאסרה בשאר ימי החג על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]), אכן יש באחרון קרה ו[[אדמו"ר המהר"ש]] השתמש בו ביום האחרון אחר חצות היום, אך אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] קרה שהביאו יי"ש של פסח ביום האחרון וציוה לסלקו מהשולחן{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/2/18.htm אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח הארת המשיח בפועל, אלא, שיש מי שמנצל אותה במילואה, יש מי שמנצל אותה בחלקה, ויש מי שמצד כמה סיבות אינו מנצל אותה כלל, ואעפשתיית יי"כ, גם אצלו פועלת הארת המשיחש].}}.
וטעם הדבר – כייוצאת מן הכלל הינה הזהירות מאכילת [[מצה שרויה]], שלא רק שהקלו רבותינו נשיאנו בכך, במשיח נאמר שאלא דייקו לשרות את המצה בכל סעודה ובכל מאכל{{הערה|1=ראה בהרחבה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/2/17.htm אוצר מנהגי חב"יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקהד - אחרון של פסח, מצה שרויה].}}, אף שבפסק [[אדמו"<REF>רמבר הזקן]] בנדון נאמר רק "ם הלביום-טוב האחרון - המיקל משום שמחת יום-טוב '''לא הפסיד'' מלכים ספי"א. וראה גם שיחת אחש"פ תשט"ז סי"ט (תו"מ חט"ז ע' 239). תשי"ז סנ{{הערה|שו"ב (תו"מ חי"ט ע' 324)ת שלו, סימן ו. תשח"י סל"ד (תו"מ חכ"ב ריש ע' 269)}}.</REF>[[הרבי]] התייחס לנושא בהרחבה והסביר, והיינושהטעם להנהגת רבותינו הייתה כי אכילת מצה שרויה מבטאת את מעלתו הרוחנית של יום זה והקשר שלו לגאולה, שגם מי שבגלוי אינו רוצהשלכן אין צורך בזהירות זו{{הערה|ראה בהרחבה לקוטי שיחות חלק כ"ב, יכוף אותו משיח. וכשם שהדברים אמורים בענין ביאת המשיח בגשמיות, כן הוא גם בענין הארת המשיח באחרון שיחת אחרון של פסח, שפועלת בכל אחד מישראל – גם מי שצריך לכוף אותו – לחזק בדק התורה ומצוותי'.}}.
וע=== סעודת משיח ==={{ערך מורחב|סעודת משיח}}[[הבעל שם טוב]] הנהיג אשר ביום [[אחרון של פסח]] יערכו [[סעודה שלישית]], ונקראת "פ המבואר באגה[[סעודת משיח]]"ק<REF>סימכיוון שברגעים אלו של צאת החג "דמאיר גילוי הארת [[משיח]]". בסעודה יאכלו מצות.</REF> לענין ראש השנהב[[תרס"ו]], שבכל שנה ושנה נמשך אור חדש כו', וכן הוא לענין כל המועדים – הרי מובן, שגם בגילוי הארת המשיח באחרון של פסח, ניתוסף בכל שנה גילוי נעלה יותר בהארת המשיחתיקן הרבי [[הרש"ב]] לשתות גם ארבעה כוסות [[יין]] בעת הסעודה.
וכאמורכאשר חל יום אחרון של פסח בשבת, ענין זה הי' גם בדורות שלפנעורר הרבי שגם ב[[ארץ ישראל]] ישתתפו עם בני [[חו"זל]], אלא הבעש"ט גילה את הדבר. והרי משמעות הדברים שנשיא ישראל "מגלה" דברויערכו סעודת משיח גם בשבת, כאשר בארץ היא, שממשיך ומגלה זאת בכל הנשמות הפרטיות שנמשכות ממנו, שיאיר בהם האור בפנימיותיום [[אסרו חג]].==מאמרי אחרון של פסח==
== הארת המשיח בפועל ==בשנת [[תרל"א]] החל [[אדמו"ר המהר"ש]] באמירת [[המשך והחרים]], באחרון של פסח.
חידושו כבר מהשנה הראשונה לנשיאות, החל הרבי לומר בכל שנה מאמר באחרון של הבעש"ט שבכל אחרון פסח [[מאמר]]{{הערה|השנה האחרונה לעת עתה בה זכינו לשמוע מאמר מהרבי באחרון של פסח ישנה (לא רק האפשרות לגילוי המשיח, אלא גם) הארת המשיח בפועלהייתה בשנת [[תשמ"ט]], להעיר שתאריך זה הואהזמן בו אמר הרבי במשך הכי הרבה שנים מאמר.}}, רוב המאמרים{{הערה|מלבד כמה בודדים שה[[דיבור המתחיל]] שלהם היה "כימי צאתך", יש גם כמה מאמרים נוספים שאמר הרבי בשבת הסמוכה הממשיכים את המאמר הקודם.}} פתחו ב[[דיבור המתחיל]] "והחרים", לא רק לגבי ההארה הפרטית דמשיח שמאירה באחרון "והניף ידו על הנהר" וציטוטים נוספים מתוך ה[[הפטרה]] של אחרון של פסח, אלא גם בנוגע לכללות הענין דביאת המשיחהמדברת על [[משיח וגאולה]], מתוך מאמרים אלו יוצאת תמונה שלמה מיוחדת על הפטרה זו.
וביאור הדברים:המאמרים מבוססים גם על ד"ה "והניף" שבליקוטי תורה, ומאמרים נוספים של רבותינו נשיאנו{{הערה|ניתן לראותם בהערות למאמרים.}}.
ידוע הטעם לכך שמצינו בכמה נבואות שהקב"ה צוה לנביא לעשות איזו פעולה בגשמיות מעין הנבואה==קישורים חיצוניים==*הרב ברוין, בכדי לקשר את הנבואה עם גשמיות העולם<REF>ראה דרשות הר"ן דרוש ב'''[//4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2016/04/14-04-2020-00-38-32-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A4-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91. רמבpdf לוח הלכה למעשה - ימים אחרונים של חג הפסח]''' קונטרס לקראת חג הפסח תש"ן לך לך יב, ופ {{PDF}}*'''[https://chabad. לבוש info/beis-medrash/665085/ הגהות על הרקאנטי לך לך שםשיחת אחרון של פסח תשמ"ח]''' {{אינפו}}*'''[https://chabad.<info/moshiach/REF>, שכן, כאשר הנבואה נשארת בדיבור, ואינה מתקשרת 664824/ סעודת משיח עם מעשה, יכול להיות שמסיבות שונות ישאר משיח! • שיחות הדבר בעולם הדיבור, ואף פעם לא יומשך בעולם המעשהמלכות לאחרון של פסח]''' {{אינפו}}*'''[https://chabad. info/video/rebbe/yearround/665282/ קטעים נדירים מחלוקת כוס של ברכה – מצד עשיית התשובה, או להיפך, מוצאי אחש"שמא יגרום החטאפ תשל"<REF>ראה ברכות דז]''' {{וידפו}}*ברוך מנחם כהנא, א, ובחדא"ג מהרש"א שם'''[https://col.org.<il/REF> או מצד ענינים אחרים, יכול להיות שהנבואה תומשך רק ברוחניות, ולא תומשך בגשמיות.news/144914 גלויים נדירים מהיומן האישי: אחרון של פסח עם הרבי]''' {{COL}}
וע"ד המבואר</REF>ראה לקו"ת ס"פ קרח (נה, ג ואילך). תו"מ סה"מ סיון ע' שפד ואילך. וש"נ.</REF> בענין התפלה בכל יום, שאע"פ שכל הענינים נמשכו כבר בר"ה, מכל מקום, יכול להיות שההמשכה שבר"ה תשאר ברוחניות, ובכדי שתומשך בגשמיות הנה על זה צריכה להיות התפלה בכל יום. וכן הוא בענין הנבואה, שמצד כמה סיבות יכולה הנבואה להשאר בעולם הדיבור.אמנם, כאשר הנביא עושה איזו פעולה במעשה בגשמיות – הנה פרט זה גורר עמו את כלל הנבואה, שהנבואה בכללותה תומשך במעשה.ועך דרך זה בנידון זה, על ידי זה שבכל אחרון של {{פסח מאירה הארת המשיח בפועל – הנה הארה פרטית זו גוררת עמה את הכלל כולו, ומקרבת את כללות הענין דביאת המשיח.}}