שינויים

[[קובץ:סעודת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת פירסום של חסידי חב"ד אודות [[סעודת משיח]], הנאכלת באחרון של פסח]]'''אחרון של פסח''' הינו היום [[יום טוב]] ביומו האחרון של [[חג הפסח]] (חל ב[[חוץ לארץ]] ביום השמיני של פסח בחוץ לארץ, והיום השביעי [[יום טוב שני של גלויות]] לחג [[שביעי של פסח ב]]; וב[[ארץ ישראל]] היום השביעי של פסח הוא היום האחרון). ביום זה מאירה הארת ה[[משיח]] ואוכלים בו [[סעודת משיח]].

== ענין גילוי המשיח שבאחרון ברכת שהחיינו==הרמב"ם פסק שבחג האחרון של פסח אין מברכים [[ברכת שהחיינו|שהחיינו]]: "כל לילי יום טוב ובליל יום הכפורים אומרים שהחיינו, וב[[שביעי של פסח ==]] אין מברכין שהחיינו מפני שאינו רגל בפני עצמו וכבר בירך על הזמן בתחלת הפסח"{{הערה|הלכות שבת כט, ג.}}.

[[אדמובחסידות מוסבר הטעם לכך, כיון ש"הימים הראשונים דפסח שייכים לגאולת מצרים, והימים האחרונים – שביעי של פסח ואחרון של פסח – לגאולה העתידה, וכמ"ר הרייש הצ"צ]] אמר<REF>שמטעם זה אין מברכים שהחיינו בשביעי של פסח, כיון שיום זה שייך לגאולה העתידה, ואין לברך שהחיינו אלא על ענין שנמצא כבר עתה"{{הערה|1=שיחת יום אחשאחרון של פסח תשט"פ תשז. הובא באריכות בלקוטי שיחות חל"ד בתחלתה ז עמ' 14. (סה"ש תש"ד ע' 109[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1313&CategoryID=838 השיחה מעובדת]).</REF>, שהענין שאחרון של פסח הוא גילוי המשיח, נתגלה על ידי הבעש"ט}}.

ופירש, שאין הכוונה שענין זה לא היה מקודם לכן, כי אם, שהבעש"ט גילה את הדבר. ועל דרך שקודם הבעש"ט היה סדר העבודה == גילוי המשיח באחרון של צדיקים נסתרים, ואח"כ נעשה הדבר בגלוי. וביאר אז, שגם אצל צדיקים נסתרים גופא היה חילוק בין קודם הבעש"ט ולאחרי זה.פסח ==

== הארת [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|שיחת יום אחרון של פסח תש"ד בתחלתה (ספר השיחות תש"ד ע' 109).}}, שהענין שאחרון של פסח הוא גילוי המשיח בפועל - יכוף כל ישראל ==, נתגלה על ידי הבעש"ט.

[[הרבי]]<REF>[http://chabadlibraryופירש, שאין הכוונה שענין זה לא היה גם קודם לכן, כי אם, שהבעש"ט גילה את הדבר.org/books/defaultועל דרך שקודם הבעש"ט היה סדר העבודה של צדיקים נסתרים, ואחר כך נעשה הדבר בגלוי.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם תשוביאר אז, שגם אצל צדיקים נסתרים גופא היה חילוק בין קודם הבעש"כ עמ' 39]</REF> הוסיף, כי לכאורה אינו מובן:ט ולאחרי זה.

גם על פי נגלה – הרי חודש ניסן בכלל הוא זמן ==הלכות ומנהגים=====להישאר ערים בלילה===בלילה זה לא נהגו להישאר ערים כל הלילה כפי המנהג בליל שביעי של גאולהפסח, כמארז"ל<REF>ר"ה יאאך יחידי סגולה כן נהגו בזה, רע"א. שמו"דוגמת ר פט"ו, יא.</REF> "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", ובפרט באחרון של פסח שבו מפטירין "ויצא חוטר מגזע ישי וגו'"<REF>ישעי' יא, א[[הלל מפאריטש]].</REF>, וא"כ, מה חידש הבעש"ט בענין זה?

והביאור בזה===הקלות בהידורי החג===בהלכה מובא שביום אחרון של פסח ניתן להקל בחלק מ[[הידורים וחומרות בחג פסח|הזהירויות שנוהגים בהם במשך שאר ימי החג]], מחשש איסור [[חמץ]]{{הערה|1=ראה למשל שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/36.htm#_ftn_2201 סי' תמז, סעיף לו]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/43.htm#_ftn_2201 שם, סעיף מג]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/453/6.htm סי' תנג, סעיף ו]. ועוד.}}.

הפירוש הפשוט הוא שהזמן דבפועל, נהגו רבותינו נשיאנו להקל באכילת סתם מצות ביום זה (ולא [[חודש ניסןמצה שמורה|שמורות]] בכלל ואחרון ), אך לאור השינויים שחלו בתהליך האפיה, שהפכו מצות אלו למהודרות פחות, הפסיקו להקל בכך גם ביום האחרון{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/2/16.htm אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח בפרט הוא זמן מסוגל לביאת המשיח, מצות פשוטות]. ובגלל זה מפטירין באחרון של פסח }}. בנוגע לשתיית [[יי"ויצא חוטר גו'ש]] מיוחד לפסח (שנאסרה בשאר ימי החג על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]), כי, אמירת פסוקי הקרה ו[[תורהאדמו"ר המהר"ש]] בענין הגאולה, היינו, שמביאים ראי' מן התורה על ביאת המשיחהשתמש בו ביום האחרון אחר חצות היום, היא אחת הסגולות להביא את האך אצל [[גאולהאדמו"ר הריי"צ]] בפועלקרה שהביאו יי"ש של פסח ביום האחרון וציוה לסלקו מהשולחן{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/2/18. והיינו, שהזמן דאחרון htm אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח הוא זמן של אפשרות וסגולה להגאולה, שתיית יי"ש].}}.

לפי זה נמצאיוצאת מן הכלל הינה הזהירות מאכילת [[מצה שרויה]], שלא רק שהקלו רבותינו נשיאנו בכך, שבשנים שלפני זהאלא דייקו לשרות את המצה בכל סעודה ובכל מאכל{{הערה|1=ראה בהרחבה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/2/17.htm אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, בשנה שעברהמצה שרויה].}}, לפני שנתיים וכואף שבפסק [[אדמו"ר הזקן]] בנדון נאמר רק "ביום-טוב האחרון - המיקל משום שמחת יום-טוב '''לא הפסיד'''"{{הערה|שו"ת שלו, סימן ו.}}. [[הרבי]] התייחס לנושא בהרחבה והסביר, שבהם ניסו להביא שהטעם להנהגת רבותינו הייתה כי אכילת מצה שרויה מבטאת את הגאולהמעלתו הרוחנית של יום זה והקשר שלו לגאולה, ולפועל, מצד סיבות שונות, לא עלה הדבר ("עס האָט ניט געלונגעןשלכן אין צורך בזהירות זו{{הערה|ראה בהרחבה לקוטי שיחות חלק כ") – אזי נשארה האפשרות בלבדב, ולא נמשך הדבר בפועלשיחת אחרון של פסח.}}.

ועל זה חידש וגילה ה=== סעודת משיח ==={{ערך מורחב|סעודת משיח}}[[בעש"טהבעל שם טוב]], שבאחרון הנהיג אשר ביום [[אחרון של פסח ישנו גילוי המשיח בפועל]] יערכו [[סעודה שלישית]], והיינו, שבכל אחרון ונקראת "[[סעודת משיח]]" מכיוון שברגעים אלו של פסח, מצאת הכוכבים, משקידש צאת החג, ישנה המשכת "מאיר גילוי הארת המשיח בפועל[[משיח]]". בסעודה יאכלו מצות. ב[[תרס"ו]], ואמירת ההפטרה מענין זה היא כלי לקבל הארת המשיח בפנימיותתיקן הרבי [[הרש"ב]] לשתות גם ארבעה כוסות [[יין]] בעת הסעודה.

וכיון שכן, הרי, אפילו בשנים שלפנ"ז, ומכ"ש בשנה זו, אכן יש באחרון כאשר חל יום אחרון של פסח הארת המשיח בפועלבשבת, אלא, שיש מי שמנצל אותה במילואה, יש מי שמנצל אותה בחלקה, ויש מי שמצד כמה סיבות אינו מנצל אותה כלל, ואעפעורר הרבי שגם ב[[ארץ ישראל]] ישתתפו עם בני [[חו"כל]], ויערכו סעודת משיח גם אצלו פועלת הארת המשיחבשבת, כאשר בארץ היא יום [[אסרו חג]].==מאמרי אחרון של פסח==

וטעם הדבר – כי, במשיח נאמר ש"יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה"<REF>רמב"ם הלכות מלכים ספיבשנת [[תרל"א. וראה גם שיחת אחש]] החל [[אדמו"פ תשטר המהר"ז סי"ט (תו"מ חלק ט"ז ע' 239). תשי"ז סנ"ב (תו"מ חי"ט ע' 324). תשח"י סל"ד (תו"מ חכ"ב ריש ע' 269).</REF>ש]] באמירת [[המשך והחרים]], והיינו, שגם מי שבגלוי אינו רוצה, יכוף אותו משיח. וכשם שהדברים אמורים בענין ביאת המשיח בגשמיות, כן הוא גם בענין הארת המשיח באחרון של פסח, שפועלת בכל אחד מישראל – גם מי שצריך לכוף אותו – לחזק בדק התורה ומצוותי'.

וע"פ המבואר בכבר מהשנה הראשונה לנשיאות, החל הרבי לומר בכל שנה מאמר באחרון של פסח [[אגרת הקודשמאמר]]<REF>סי{{הערה|השנה האחרונה לעת עתה בה זכינו לשמוע מאמר מהרבי באחרון של פסח, הייתה בשנת [[תשמ"דט]], להעיר שתאריך זה הוא הזמן בו אמר הרבי במשך הכי הרבה שנים מאמר.</REF> לענין ראש השנה}}, שבכל שנה ושנה נמשך אור חדש כו'רוב המאמרים{{הערה|מלבד כמה בודדים שה[[דיבור המתחיל]] שלהם היה "כימי צאתך", וכן הוא לענין כל המועדים – הרי מובןיש גם כמה מאמרים נוספים שאמר הרבי בשבת הסמוכה הממשיכים את המאמר הקודם.}} פתחו ב[[דיבור המתחיל]] "והחרים", שגם בגילוי הארת המשיח באחרון "והניף ידו על הנהר" וציטוטים נוספים מתוך ה[[הפטרה]] של אחרון של פסח, ניתוסף בכל שנה גילוי נעלה יותר בהארת המשיחהמדברת על [[משיח וגאולה]], מתוך מאמרים אלו יוצאת תמונה שלמה מיוחדת על הפטרה זו.

וכאמור, ענין זה היה המאמרים מבוססים גם בדורות שלפנ"ז, אלא הבעשעל ד"ט גילה את הדבר. והרי משמעות הדברים שנשיא ישראל ה "מגלהוהניף" דברשבליקוטי תורה, היא, שממשיך ומגלה זאת בכל הנשמות הפרטיות שנמשכות ממנו, שיאיר בהם האור בפנימיותומאמרים נוספים של רבותינו נשיאנו{{הערה|ניתן לראותם בהערות למאמרים.}}.

== הארת המשיח לגבי הענין של ביאת המשיח קישורים חיצוניים==*הרב ברוין, '''[//4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2016/04/14-04-2020-00-38-32-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A4-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91.pdf לוח הלכה למעשה - ימים אחרונים של חג הפסח]''' קונטרס לקראת חג הפסח תש"פ {{PDF}}*'''[https://chabad.info/beis-medrash/665085/ הגהות על שיחת אחרון של פסח תשמ"ח]''' {{אינפו}}*'''[https://chabad.info/moshiach/664824/ סעודת משיח עם משיח! • שיחות הדבר מלכות לאחרון של פסח]''' {{אינפו}}*'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/665282/ קטעים נדירים מחלוקת כוס של ברכה – מוצאי אחש"פ תשל"ז]''' {{וידפו}}*ברוך מנחם כהנא, '''[https://col.org.il/news/144914 גלויים נדירים מהיומן האישי: אחרון של פסח עם הרבי]''' {{COL}}

חידושו של הבעש"ט שבכל אחרון של {{פסח ישנה לא רק האפשרות לגילוי המשיח, אלא גם הארת המשיח בפועל, הוא, לא רק לגבי ההארה הפרטית דמשיח שמאירה באחרון של פסח, אלא גם בנוגע לכללות הענין דביאת המשיח. וביאור הדברים: ידוע הטעם לכך שמצינו בכמה נבואות שהקב"ה צוה לנביא לעשות איזו פעולה בגשמיות מעין הנבואה, בכדי לקשר את הנבואה עם גשמיות העולם<REF>ראה דרשות הר"ן דרוש ב. [[רמב"ן]] לך לך יב, ו. לבוש על הרקאנטי לך לך שם.</REF>, שכן, כאשר הנבואה נשארת בדיבור, ואינה מתקשרת עם מעשה, יכול להיות שמסיבות שונות ישאר הדבר בעולם הדיבור, ואף פעם לא יומשך בעולם המעשה. – מצד עשיית התשובה, או להיפך, "שמא יגרום החטא"<REF>ראה ברכות ד, א, ובחדא"ג מהרש"א שם.</REF> או מצד ענינים אחרים, יכול להיות שהנבואה תומשך רק ברוחניות, ולא תומשך בגשמיות. וע"ד המבואר<REF>ראה לקוטי תורה ס"פ קרח (נה, ג ואילך). [[תורת מנחם]] ספר המאמרים סיון ע' שפד ואילך. וש"נ.</REF> בענין התפלה בכל יום, שאע"פ שכל הענינים נמשכו כבר בר"ה, מכל מקום, יכול להיות שההמשכה שבר"ה תשאר ברוחניות, ובכדי שתומשך בגשמיות הנה על זה צריכה להיות התפלה בכל יום. וכן הוא בענין הנבואה, שמצד כמה סיבות יכולה הנבואה להשאר בעולם הדיבור. אמנם, כאשר הנביא עושה איזו פעולה במעשה בגשמיות – הנה פרט זה גורר עמו את כלל הנבואה, שהנבואה בכללותה תומשך במעשה. ועל דרך זה בנידון זה, על ידי זה שבכל אחרון של פסח מאירה הארת המשיח בפועל – הנה הארה פרטית זו גוררת עמה את הכלל כולו, ומקרבת את כללות הענין דביאת המשיח.}}