נישואין: הבדלים בין גרסאות בדף

שבע ברכות הינם שבעה ברכות אשר בהם מבורכים החתן והכלה שבעה ימים מלאחר החתונה. נהוג לקיים סעודת מצוה של החתן והכלה ובסיומה לאחר ברכת המזון מברכים את השבעה ברכות. יש הנוהגים לקיים סעודה זו פעמיים ביום{{מקור}}. באם לחתן ולכלה, אין זה נישואין ראשונים, מברכים רק בסעודה הראשונה מלבד החופה. באם החופה נערכה בלילה נחשב כל הלילה וכל היום שלמחרתו כיום הראשון של הנישואין. בסעודה זו חובה שישתתפו בה לפחות עשרה אנשים שונים ויש הסוברים שישנם שחייבים לאכול לחם בסעודה.

{{ציטוטון|העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא פרייה ורבייה, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונהנים מזיו השכינה}}. לדעת רוב המפרשים{{הערה|ביניהם [[ראב"ד]], [[רמב"ן]] ועוד}}, העולם המדובר, הוא העולם שלאחר תחיית המתים. ולכן, אם לא תהייה פרייה ורבייה לא יהיה לכאורה צורך בנישואין. עם זאת, דעתו של [[הרמב"ם]] היא שכוונת דברי הגמרא הוא ל[[גן עדן]], בו אין תופעות גופניות. אך לאחר תחיית המתים יהיו נישואין. על פי דעתו של הרמב"ם, ישנו דיון האם כל בעל ואישה שיקומו בתחיית המתים יצטרכו להינשא מחדש, לאור שפטירתם ניתקה בינהם את הקשר, או שהקידושין שמלפני תחיית המתים יהיו תקפים לאחר התחייה. ה[[חיד"א]] סובר במקרה דומה, שכאשר אדם שנפטר ולאחר מכן קם לתחייה על ידי נביא או צדיק{{הערה| לדוגמא בן השונמית שקם לתחייה על ידי אלישע, או האמורא ר' זירא שקם לתחייה על ידי רבה}}, האם הוא צריך לקדש מחדש את רעייתו. מסקנת החיד"א היא שפטירה זו אינה פטירה רגילה ולאור כך האישה נותרה מקודשת לבעלה. לאור דבריו משמע שפטירה רגילה אכן מתירה לאלמנה להינשא, מבטלת את הקידושין הראשונים, וגם אם האישה לא נישאת מחדש, הקידושין הראשונים אינם תקפים לאחר תחיית המתים. אמנם, ישנם חולקים אשר סוברים שבשונה מגירושין, אין פטירה נחשבת פעולה שמנתקת את הקידושין, אלא מצב נתון, שכל עוד כאשר לא קיים בן הזוג מותר לאשתו להתחתן עם משהו אחר. לכן, כל עוד לא נישא האישה ובעלה חזר, לאחר תחיית המתים הקידושים הראשונים תקפים ואין צורך לערוך קידושין מחודשים.

*[[הזמנה (חתונה)]]