8,557
עריכות
←קישורים חיצוניים
מ (עריכה קלה) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==תוכן המצווה== | ==תוכן המצווה== | ||
[[הרבי]] מביא{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תש"כ]] חלק א' עמ' 463.}} | [[הרבי]] מביא{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תש"כ]] חלק א' עמ' 463.}} את הסיבה למצוות "משלוח מנות": המשלוח - כל מי שיש לו צריך לשלוח, או הקבלה - שכל מי שזקוק לכך יקבל את מה שצריך, או שיש צורך בשני הענינים. | ||
וזה נוגע למעשה המצווה - אם יוצאים ידי חובה על ידי קבלה ללא משלוח: כאשר שולח מנות לחבירו, וחבירו מוחל ומחזיר לו - נמצא שאצל השולח לא נחסר מאומה, והיינו, שלא שלח. ואילו חבירו שמחל לו, הרי זה חשיב כמו שקיבל, כי, בכחו של אדם לומר על עצמו "הרי אני כאילו התקבלתי"{{הערה|1=נדרים סג, ב. וראה בקרבן נתנאל לרא"ש מגילה פ"א פ"ז (סק"ט).}}, והיינו, שההנאה מזה ששולח לו, חשובה אצלו כמו שקיבל בפועל. | |||
ועל דרך זה להיפך - אם יוצאים י"ח במשלוח ללא קבלה, דהיינו, ששלח מנות לחבירו ונגנבו או נאבדו בדרך ולא הגיעו לידי המקבל. | ועל דרך זה להיפך - אם יוצאים י"ח במשלוח ללא קבלה, דהיינו, ששלח מנות לחבירו ונגנבו או נאבדו בדרך ולא הגיעו לידי המקבל. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ומזה משמע, שעיקר המכוון ב"משלוח מנות" הוא - המקבל{{הערה|על ידי זה שמקבל בפועל, או על ידי המחילה שלו שחשיב כאילו התקבלתי.}}, ואילו בנוגע להשולח - אם המשלוח יצא ממנו (שנחסר אצלו), מה טוב, וגם אם המשלוח חוזר אליו, אין זה גורע בגוף המצווה. | ומזה משמע, שעיקר המכוון ב"משלוח מנות" הוא - המקבל{{הערה|על ידי זה שמקבל בפועל, או על ידי המחילה שלו שחשיב כאילו התקבלתי.}}, ואילו בנוגע להשולח - אם המשלוח יצא ממנו (שנחסר אצלו), מה טוב, וגם אם המשלוח חוזר אליו, אין זה גורע בגוף המצווה. | ||
הרבי ציין שבין הענינים הכלולים במשלוחי מנות הוא לתקן את משתה אחשוורוש באמצעות ביטוי הנאמנות לקדוש ברוך הוא בשמירה על דיני הכשרות{{הערה|ממכתב [[י"ט אדר שני]] [[תשי"א]], נדפס ב[[שבועון כפר חב"ד]] 1901 עמוד 11.}}. | |||
==החילוק בין משלוח מנות לצדקה== | ==החילוק בין משלוח מנות לצדקה== | ||
| שורה 50: | שורה 52: | ||
למרות שבשאר ימות השנה ישנה מעלה בהנהגה של "שונא מתנות יחיה", כיון שאדם צריך להיות סמוך ובטוח שה' ימלא את כל צרכיו, בפורים עומד יהודי במעמד ומצב נעלה ביותר שקבלת 'מתנה' של משלוח מנות מיהודי שני אינה בסתירה לכך, ויותר מכך, זו מצווה{{הערה|1=[https://w3.chabad.org/media/pdf/1043/DrJP10438851.pdf שיחת פרשת כי תשא תשל"א].}}. | למרות שבשאר ימות השנה ישנה מעלה בהנהגה של "שונא מתנות יחיה", כיון שאדם צריך להיות סמוך ובטוח שה' ימלא את כל צרכיו, בפורים עומד יהודי במעמד ומצב נעלה ביותר שקבלת 'מתנה' של משלוח מנות מיהודי שני אינה בסתירה לכך, ויותר מכך, זו מצווה{{הערה|1=[https://w3.chabad.org/media/pdf/1043/DrJP10438851.pdf שיחת פרשת כי תשא תשל"א].}}. | ||
== | ==אצל הרבי== | ||
ב[[חג הפורים]] במנהג קבוע במהלך השנים נותן הרבי לשלושה אנשים [[משלוח מנות]], בדגש על שאחד יהיה [[כהן]] אחד [[לוי]] ואחד [[ישראל]]. נתינת המשלוח התבצעה דווקא על ידי שליח (בדרך כלל | ב[[חג הפורים]] במנהג קבוע במהלך השנים נותן הרבי לשלושה אנשים [[משלוח מנות]], בדגש על שאחד יהיה [[כהן]] אחד [[לוי]] ואחד [[ישראל]]. נתינת המשלוח התבצעה דווקא על ידי שליח (בדרך כלל אחד מאנשי [[מזכירות הרבי]]). בנוסף, במשך תקופה נהג הרבי לשלוח משלוחי מנות לאדמו"רים והרבנים שלא נמנו על חסידי חב"ד והתגוררו בקראון הייטס או סמוך לה. | ||
המשלוח היה שקית נייר פשוטה כשבתוכה: מאכל - אוזן המן במילוי פרג, בקבוק [[משקה]] - פעמים בקבוק [[בנדקטין]] ופעמים בקבוק סמירנוף, ופרי - ברוב השנים תפוח. | |||
הרבי קיבל מהחסידים משלוחי מנות רבים, את רובם היה שולח ל[[מכון חנה]]. בין משלוחי המנות היו גם משלוחים שלא כללו דברי מאכל, דוגמת הרב [[שלום העכט]] שהיה רוכש מידי שנה ספרים בסך 1000$ ומביא לרבי כמשלוח מנות{{הערה|שבועון כפר חב"ד 1898 עמוד 50.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[פורים]] | *[[פורים]] | ||
| שורה 60: | שורה 65: | ||
*[[מקרא מגילה]] | *[[מקרא מגילה]] | ||
*[[מבצע פורים]] | *[[מבצע פורים]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''10 עובדות חב"דיות על משלוחי המנות של הרבי''', שבועון בית משיח גליון 1197 עמוד 43 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://col.org.il/archive/2376 האם משלוחי המנות מוגזמים?{{אודיו}}{{col}}] | |||
{{פורים}} | {{פורים}} | ||