30,784
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (46 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חומש תורה תמימה''', הוא | {{מפנה|תורה תמימה|פרוייקט דומה בעריכת הרב [[מנחם מענדל כשר]]|חומש תורה שלמה}} | ||
{{מפנה|תורה תמימה|רשת תלמודי תורה לשעות אחר הצהריים בניו יורק|חדרי תורה תמימה}} | |||
'''חומש תורה תמימה''', הוא לקט של מאמרי חז"ל על פסוקי התורה, בעריכת הרב [[ברוך אפשטיין|ברוך הלוי אפשטיין מפינסק]], עם פירוש פרי יצירתו על מאמרי חז"ל שליקט על פסוקי החומש. | |||
==היחס של רבותינו נשיאינו== | |||
===השימוש בחומש=== | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] השתמש וכן [[הרבי]] משתמש בספר בשעת [[קריאת התורה]]. סביב שימושם בחומש התעורר פולמוס נרחב האם זה בגלל סיבות טכניות, או בשל הפירוש שערך הרב אפשטיין. | |||
[ | רוב החוקרים, טוענים שהסיבה לכך הייתה בשל חלוקת העליות לקרואים כפי מנהג חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=300&ArticleID=131 הרב שלום בער בוטמן במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}, ולא מכיון שהגרסאות בניקוד ובטעמי המקרא שבחומש זה מדוייקות יותר, כשאחת ההוכחות לכך היא שהרבי השתמש בחומש זה רק בשעת קריאת התורה, ולא בשעת ה[[התוועדות]], אז השתמש בחומש מקראות גדולות בהוצאת 'חורב'. | ||
טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל [[התקשרות]]ו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהשתמש בחומש זה, או בגלל עבודת הליקוט של מאמרי חז"ל, שמופיעים בסמיכות לפסוקים ומאפשרים עיון בדברי חז"ל תוך כדי הקריאה{{הערה|1=הסימוכין לחוקרים המצדדים בטענה זו הינם דברי הרבי בספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 252, שיש ללמוד את פירושי חז"ל ב[[תורה שבעל פה]] על פסוקי מלאכת המשכן בתורה שבכתב מכיון ש"תורה בפירושה ניתנה", כשהרבי הציע במפורש את הלימוד מתוך חומש זה. ראו את דברי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5376&CategoryID=1219 הרב ברוך דב לשס במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}. | |||
לעומת זאת, הרבי הפנה בכמה מקומות גם להערות של המחבר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ב עמוד 250, ועוד.}} כך שניתן לראות שהרבי משתמש גם בהערות המחבר. | |||
[ | ===הוראה ללמוד מתוך החומש=== | ||
בשנת [[תשמ"ט]] הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' (או מתוך חומש תורה שלימה) בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 253 הערה 95}}. | |||
גם לפירושים שכתב המחבר על מאמרי חז"ל שליקט, מציין הרבי בכתביו{{הערה|ראה אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תשמ"ב, כרך ט"ז אגרת ו'פ"ד, כרך י"ח אגרת ז'כ"א, כרך כ"ח אגרת י'תתמ"ז. ליקוטי שיחות כרך ל"ב, הוספות עמ' 250.}}. | |||
===חלוקת החומש כפרס=== | |||
למרות שהרבי לא נמנע מלהשתמש בחומש זה, ואף ציינו כדוגמה לפירוש שבו ניתן לקיים את הוראתו האמורה - יש המספרים כי כאשר חילקו את הספר בחלוקת פרסים באחד ממוסדות חב"ד, ביקש הרבי להוציא את הספר מרשימת הספרים המחולקים{{מקור}}{{הערה|ישנם המקשרים זאת לביקורת שהתעוררה על הפירוש שבחומש זה, ראה בהמשך הערך}}. | |||
==ביקורת== | |||
סביב המחבר וספריו נמתחה ביקורת אודות נטילת חידושי זולתו ונתינתם באמתחתו, סילוף מאמרי חז"ל המובאים בהערותיו שבפירושו "תורה תמימה" בשיבושים רבים הגורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים,{{הערה|ה"תורה תמימה" - מקורותיו, {{היברובוקס|הרה"ג ר' ברוך שמעון שניאורסון|פעמי יעקב גיליון מה|25384|מנחם-אב תש"ס|עמוד=63}}}} ואי-אמינות מקורותיו של המחבר.{{הערה|ה"תורה תמימה" - אמינותו, {{היברובוקס|[[יהושע מונדשיין]]|פעמי יעקב גיליון מה|25384|מנחם-אב תש"ס|עמוד=59}}}} ישנם הטוענים כי המחבר השתייך ל[[תנועת ההשכלה]], ושבפירושו הכניס במכוון סילופים בדברי חז"ל.{{דרוש מקור}} | |||
במאמרו של [[יהושע מונדשיין]], חוקר חב"די, הוזכרו ראיות לסילופים בפירוש "תורה תמימה", ולאי-אמינותו של המחבר אף בספרו "מקור ברוך", בסיפוריו אודות חסידי חב"ד בכלל ואדמו"ר הצמח-צדק בפרט.{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785 "מקור ברוך" – מקור הכזבים, [[יהושע מונדשיין]], י"ד באלול תשס"ו] {{שטורעם}}}} במאמר תגובה מאת איתם הנקין,{{הערה|חוקר לא חסידי, צאצא תלמידו של רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן", אביו של ה"מקור ברוך".}} נטען לאמינות סיפור מפגש אביו של בעל ה"מקור ברוך"{{הערה|רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן".}} עם אדמו"ר הצמח-צדק, וכי על אף הבעיות בחיבוריו של המחבר לא ניתן לפסול אותם באופן קטגורי, אלא יש לבור בהם את המוץ מן התבן. כראיה לשיטתו אודות אמינות המחבר, טוען החוקר שישנה אי-הלימה בין אי-אמינות מוחלטת, כזו הנטענת במאמרו של מונדשיין, לבין כך שנראה כי רבותינו נשיאינו ראו בספרו האחר של המחבר, פירוש "תורה תמימה", ספר שראוי להגות בו.{{הערה|ר' יחיאל מיכל עפשטיין ו'הצמח צדק' בעדשת הספר 'מקור ברוך', {{היברובוקס|איתם הנקין|עלוני ממרא גיליון מספר 123|49203|חורף תשע"א, ישיבת ניר, קריית-ארבע|עמוד=189}}}} | |||
==ראו גם== | |||
*[[חומש תורה שלמה]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''בעל ה'תורה תמימה' ופירושו לתורה''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת שלח תשפ"א | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ספרות תורנית]] | |||