ליקוטי אמרים - פרק ט"ז – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{ניווט
+ |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
+ |הסתרה=כן
+ |מוסתר=כן
+ |תמונה=
+ |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
 {{תניא}}
-'''פרק טז''' של ספר ה[[תניא]] מבאר כללים גדולים ב[[עבודת ה']] של ה[[בינונים]]. ראשית מבואר עיקר עבודתו היא למשול ולשלוט על הטבע שב[[חלל השמאלי]] של הלב, להוליד מבינתו [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. עוד מבואר שאף על פי שאין מוליד [[אהבת ה']] בהתגלות לבו, יכול לעבוד את ה' על ידי [[אהבה המסותרת]].
+'''פרק טז - שני הכללים הגדולים בעבודת השם'''
 ==מבוא לפרק==
+עד כאן הובנו היטב כוחות הנפש שבאדם והעניינים המוכרחים כהכנה לעבודה. בפרקים הבאים יוסבו שני אופני עבודה המתאימים לשני סוגי אנשים:
+עבודת השם למי שדעתו יפה{{הערה|פרקים ט"ז-י"ז, ועבודה זו נקראת [[דרך ארוכה]].}} ועבודת השם למי שאין דעתו יפה{{הערה|פרקים י"ח-כ"ה, ועבודה זו נקראת [[דרך קצרה]].}}.
+בפרק זה יוסברו שני הכללים הגדולים בעבודת מי שדעתו יפה.
 ==גוף הפרק==
@@ שורה 8: / שורה 18: @@
 ==סיכום הפרק==
+בעבודת האדם שני כללים גדולים:
+א. להתבונן בגדולת ה' עד שההתבוננות תעורר את הרגש ([[אהבה]] [[יראה|ויראה]]).
+ב. לדעת שעבודתו אמיתית, מושלמת ורצויה גם אם אינו מצליח לעורר רגש.
+ומדוע? לכאורה בלי רגש לא עולה העבודה לעולמות העליונים - ואיך תהיה אמיתית? מסביר הרבי:
+א. גם כשהשכל לא מעלה את הרגש - '''הקב"ה''' מצרף את מחשבתו למעשיו ומעלה אותם לעולם הבריאה{{הערה|דהיינו, למרות שעבודתו לא עולה מעצמה, "מתחשב" (כביכול) הקב"ה במאמציו ומעלה את עבודתו.}}.
-==מושגים יסודיים בפרק==
+ב. גם בלי צירוף זה עולה עבודתו לעולם היצירה (מצד האהבה מסותרת, שקיימת בשלימות אצל כולם).
 {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ט"ו|פרק ט"ו]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ז|פרק י"ז]]}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]