שינויים

כיהן כמשגיח בישיבת ==ביוגרפיה==ר‘ חאניע נולד בשנת תרל“ח ב[[תומכי תמימים ליובאוויטשצ‘רקאס]]. לפני שמונה לתפקיד זה, אמר אדמו"ר הרש"ב לתמימים "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי" (מפי ר' הוריו לא נמנו עם עדת ה[[חסידים]] אך היו [[פרץ מוצ'קיןירא שמיים|יראי שמים]]).

ר' חאניע נישא למרת אסתר פבזנר מקלימוביץ'הוא היה בן יחיד, אבל היא נפטרה בעת לידהובגיל 12-13 התייתם מאביו. באימו הייתה אישה פשוטה וכשרה, והיא שלחה את בנה ללמוד בישיבה ליטאית בעיר [[רשימות הרב"שמינסק]] מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי רש"ב. ר‘ חאניע למד שם מספר שנים, כי יש לו צער רב מכך שבעיר [[ליובאוויטש]] בכלל לא התגורר רופא שאולי היה יכול להציל את חייהעשה חייל בלימודים ונימנה עם מצטייני התלמידים.

מאוחר יותר התחתן בזיווג שני למרת חיה ברכה מרוזוב. היא האריכה ימים ונפטרה ב[[ניו יורק]] בתשמעל התקרבותו לליובאוויטש מסופר שפעם (בשלהי שנת תרנ"ז) פגש אותו חסיד חב“ד, תושב מינסק, והציע לר‘ חאניע הצעה מפתה: ”שמע נא חאניע! אני נוסע עתה לליובאוויטש לחודש החגים ואני מוכן לקחת אותך על חשבוני. אני בטוח שלא תתחרט אף פעם על החוויה שתחווה כאשר תשהה בראש השנה, קרוב לגיל מאהבימים הנוראים ובחודש החגים כולו, בצל קורת כ“ק הרבי“. ההצעה קסמה מאוד לר‘ חאניע שתמיד רצה לראות מקרוב מה זה ’רבי‘ ומיד הביע את הסכמתו להצטרף אליו.

במשך שנים מסר שיעור ב[[גמרא]] לבעלי-בתים ב[[ליובאוויטש]]ר' חאניע והחסיד יצאו לדרך והגיעו במחצית אלול לליובאוויטש, היישר אל חתונתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, וזכה לברכות ועידודים מ[[רבותינו נשיאנו]] על כך. לאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיהומובן שהתכנסו שם כל האריות שבחבורה, מילא את מקומו בתפקיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]]גדולי ואדירי הדיעה של ליובאוויטש מכל הערים הקרובות והרחוקות.

לפרנסתו שימש כיצרן טליתות בשביל ר' חאניע הכל היה חדש - אמירת ה[[דא"ח]] ע"י הרבי, ה'[[חזרה]]', עצם לימוד ה[[חסידות]] וההתפלפלות בה, אריכות התפילה ע"י זקני ה'עובדים', זה היה כמו עולם חדש בשבילו, אך יותר מכל שבו את ליבו המאמרים שהוא שמע מהרבי למרות שלא היה מסוגל להבינם כי זה היה זר וחדש לו, בכל זאת הרגיש שזה מושך את ליבו. הגיע ראש השנה, וגם באירוע זה, הכול היה לגביו בבחינת חידוש: ההכנות, אריכות בתפילות של ה"עובדים", התקיעות וכו'. כך עבר עליו כל החודש עד שבשמחת תורה כששמע על הכרזת כ"ק אדמו"ר הרש"ב בדבר הקמת "תומכי תמימים" זה גרם לו ללבטים רבים והוא לא יכל להחליט האם להשאר ללמוד ב[[ליובאוויטשתומכי תמימים]] או לחזור ל[[מינסק]]עד שהוא סיכם עם החסיד שהביאו שבינתיים ישאר ואם ירצה לחזור יודיע לחסיד והחסיד ישלח לו כרטיס רכבת למינסק.

היה מקורב מאד ל[[אדמו"מיד לאחר מכן ביקש ר הרש"ב]]' חאניע להתקבל לישיבה, שימש כגבאי שלו ואף זכה ללמוד מפיו את עשרת הניגונים של [[אדמו"ר הזקן]]ומובן שקיבלוהו. הוא היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. את הניגונים שלמד - העביר לבניו, והם העבירו את הניגונים לעורכי לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי ה[[ספר הניגוניםתורת הנגלה]], ומפיהם נרשמו: וה[[ניגון צאינה וראינהחסידות]], ניגון [[ניגון דבקות (אדמו"ר הזקן)]], [[ניגון קול דודי דופק]] בנוסח מיוחד, ועוד.

הרבי ה[[רשכך עברו מספר שנים. באותו פרק זמן, בחורף תרס"ד לערך, כבר הבחין אדמו"ר הרש"ב]] התבטא פעם על נ"ע בכשרונותיו ובמסירותו של ר' חאניע כי כזה , ודאג באופן אישי שר'[[פנימי]]' [עובד השם חאניע ילמד בחברותא עם כל האמת והפנימיות] לא ראה מעולם... לכן בנו-יחידו, כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את כ"ק הרבי הרש"ב בחר בר, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' חאניע ללמוד בחברותא עם בנו , ענה הרבי: "לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו". ב[[תרס"ח]] כבר שימש ר' חאניע כ[[הרבי הריימשגיח]] על לימודי החסידות של תלמידי ה"תמימים" בגיבויו המלא של [[כ"ק אדמו"ר הרש"צב]]. הרבי הריילפני שמונה לתפקיד זה, אמר אדמו"צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי ר הרש"ב רצה לצרפו לתמימים "אליו בנסיעתו לנאות דשאתשמעון כאשר שמעתם אלי" (מפי ר' [[פרץ מוצ'קין]]). והנסיעה בינתיים הציעו לר' חאניע שידוך עם אביו היתה מאד יקרה וחשובה מאד אצל הבן – ובכל זאתבתו של ר' צבי השוחט מקלימוביץ, הוא הוא התבטא שחבל לו לנתק את לימודו עם חאניע..ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל.

בשנת [[תרפ"א]] מונה על-ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] יחד עם עמיתו הרב [[יחזקאל פייגין]] לממונה על [[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]]. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו"ר הריי"צ. בעקבות כך, עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית ברוסיה, בראש [[המחתרת החסידית ברוסיה]], בראש [[תומכי תמימים]] ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת [[תפארת בחוריםלנינגרד]]. בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פ"ט]] ב[[ספר הניגונים]]. ===מאסרו הראשון===באדר ראשון [[תרפ"ז]] באו לאסור את ר' חאניע בפעם הראשונה, והוא הובא לבית הסוהר הידוע לשמצה ברח' שפלערנא, כעבור ארבעה חודשים, בט"ו סיון, הביאו לשם גם את אדמו"ר הריי"צ. ר' חאניע שהה שם עד סוף חודש אב או תחילת אלול, ואז נידון לשלוש שנות גירוש בסיביר.באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח לוויטבסק וכשנחשף גם שם - ברח למוסקווה שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים אשר איתם חזר ללניגרד.

שימש כבהתוועדות [[משפיע]] ומוסר שיעורים י"ב[[תפארת בחורים לנינגרדתמוז]]התוועד ר' חאניע עם החסידים, ולקח הרבה משקה, ואז קם והכריז כי מאחר שמצב בריאותו של הרבי התרופף מאוד, צריך 'לנדב' לו חיים, ומייד שאל מי מוכן 'לנדב' משנות חייו עבור הרבי. הדברים הכו כרעם בלב הנאספים, וכולם השתתקו. כשראה ר' חאניע שאף אחד לא פוצה פה, קם והכריז: "אני מנדב את כל שנות חיי שהקדוש ברוך-הוא הסכים לתת לי, עבור בריאותו של הרבי, ואם יש ביכולתי, הנני מוסר גם את כל שנות אשתי והילדים, ובלבד שהרבי יהיה בריא"! הדבר השאיר רושם אדיר על כולם, ולאט לאט נשמעו קולות, כל אחד התנדב לתת מחייו לרבי מי חמש ומי עשר שנים, וחתם על סכום השנים שהתנדב לתת.

בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון===מאסרו השני ופטירתו===בחורף תרח"צ האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ"ש תכפו והלכו. ר' חאניע סירב לברוח מלנינגד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. ובכל זאת, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פבב' אדר א' תרח"ט]] בצ, [[ספר הניגוניםהלילה של עשרת הרוגי מלכות]], לקחו את ר' חאניע יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, ולאחר ימים אחדים הרגו אותו עצמו ביריות.

נעצר בשנת [[תרחהגיעו ידיעות שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של הקב"צ]] ב[[הלילה ה עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של עשרת הרוגי מלכות]] ונרצח יחד עם בנו הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' שמואלחאניע הי"ד נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו.