משתמש:חסיד ליובאוויטש/רבי חיים יוסף דוד אזולאי: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של חלוקה בוט
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של חלוקה בוט)
תגית: שחזור
 
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
{{דמות
{{דמות
|שם=רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א)
|שם=רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א)
שורה 15: שורה 14:
החיד"א נולד ב[[ירושלים]] לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, אשר היה נינו של המקובל רבי אברהם אזולאי. אביו היה דור חמישי ל[[אנוסי ספרד]] שעלה מהעיר פאס, מרוקו, והתיישב בחברון. אמו הייתה ממוצא אשכנזי, בתו של המקובל יוסף בייאלר שעלה לירושלים בעליית רבי יהודה החסיד. סבו של החיד"א היה הראשון לציון הרב אברהם בן דוד יצחקי.
החיד"א נולד ב[[ירושלים]] לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, אשר היה נינו של המקובל רבי אברהם אזולאי. אביו היה דור חמישי ל[[אנוסי ספרד]] שעלה מהעיר פאס, מרוקו, והתיישב בחברון. אמו הייתה ממוצא אשכנזי, בתו של המקובל יוסף בייאלר שעלה לירושלים בעליית רבי יהודה החסיד. סבו של החיד"א היה הראשון לציון הרב אברהם בן דוד יצחקי.


התחנך בירושלים אצל תלמידי חכמים, ביניהם בישיבת "יפאר ענוים" אצל רבי יונה נבון {{הערה|מחבר "נחפה בכסף"}} שהחיד"א הפך לתלמידו המובהק. רבו זה הרגילו בעודו צעיר לכתוב תשובות בהלכה והיה מעבד עמו את כתביו ומעיר את הערותיו. אחרי כן למד זמן מה בישיבת "כנסת ישראל" אצל רבי חיים בן עטר מחבר הספר אור החיים. בישיבת "בית יעקב" {{הערה|אצל רבי יצחק הכהן רפפורט}}, ולבסוף יחד עם רבי יום טוב אלגאזי בישיבת המקובלים בית אל למד בחבורתו של רבי שלום שרעבי {{הערה|הרש"ש}} {{הערה|שהיה ראש הישיבה וגדול המקובלים}}.
התחנך בירושלים אצל תלמידי חכמים, ביניהם בישיבת "יפאר ענוים" אצל רבי יונה נבון{{הערה|מחבר "נחפה בכסף"}} שהחיד"א הפך לתלמידו המובהק. רבו זה הרגילו בעודו צעיר לכתוב תשובות בהלכה והיה מעבד עמו את כתביו ומעיר את הערותיו. אחרי כן למד זמן מה בישיבת "כנסת ישראל" אצל רבי חיים בן עטר מחבר הספר אור החיים. בישיבת "בית יעקב"{{הערה|אצל רבי יצחק הכהן רפפורט}}, ולבסוף יחד עם רבי יום טוב אלגאזי בישיבת המקובלים בית אל למד בחבורתו של רבי שלום שרעבי{{הערה|הרש"ש}}{{הערה|שהיה ראש הישיבה וגדול המקובלים}}.


===משפחתו===
===משפחתו===
אשתו הראשונה הייתה רחל בת הרב ניסים ברכה מחכמי ירושלים. ממנה נולדו לו שני בנים {{הערה|שהם היו שד"רים}}: הרב רפאל ישעיה, היה אב בית-דין באנקונה {{הערה|שבאיטליה}}, והרב אברהם שהיה מחכמי ירושלים. ושלש בנות: שרה שהייתה נשואה לתושב ליוורנו, ושמחה אשת הרב אברהם, בנו של הרב דוד פארדו. בת שלישית קלרה נפטרה בילדותה. בעת היותו בתוניס בשליחות הקהילה היהודית בחברון נפטרה אשתו בחברון בכ' סיון תקל"ג.  
אשתו הראשונה הייתה רחל בת הרב ניסים ברכה מחכמי ירושלים. ממנה נולדו לו שני בנים{{הערה|שהם היו שד"רים}}: הרב רפאל ישעיה, היה אב בית-דין באנקונה{{הערה|שבאיטליה}}, והרב אברהם שהיה מחכמי ירושלים. ושלש בנות: שרה שהייתה נשואה לתושב ליוורנו, ושמחה אשת הרב אברהם, בנו של הרב דוד פארדו. בת שלישית קלרה נפטרה בילדותה. בעת היותו בתוניס בשליחות הקהילה היהודית בחברון נפטרה אשתו בחברון בכ' סיון תקל"ג.  


==מסעות החיד"א==
==מסעות החיד"א==
שורה 33: שורה 32:


{{להשלים}}
{{להשלים}}
בעלון [[פרדס חב"ד]] {{הערה|גליון17 עמ' 234}}, מובא שם דוגמאות על הרב החיד"א שמעיד על ביקוריו ב"גן חיות", וכן [[אדמו"ר]] [[מוהרש"ב]] למד מתמונות של בעלי-חיים טמאים בעבודת ה'. {{הערה|ראה שם עמ' 235}} ורמז על ביקוריו של הרבי נשיא-דורינו ב"גן חיות" {{הערה|תיאור מסויים חדש נמצא ב'ימי מלך' כרך א' הנמצא בדפוס}}
בעלון [[פרדס חב"ד]]{{הערה|גליון17 עמ' 234}}, מובא שם דוגמאות על הרב החיד"א שמעיד על ביקוריו ב"גן חיות", וכן [[אדמו"ר]] [[מוהרש"ב]] למד מתמונות של בעלי-חיים טמאים בעבודת ה'.{{הערה|ראה שם עמ' 235}} ורמז על ביקוריו של הרבי נשיא-דורינו ב"גן חיות"{{הערה|תיאור מסויים חדש נמצא ב'ימי מלך' כרך א' הנמצא בדפוס}}


==חיבוריו==
==חיבוריו==
{{טורים|מספר=3|תוכן=
{{טורים|תוכן=
===הלכה, פרשנות, דרושים===
===הלכה, פרשנות, דרושים===


שורה 55: שורה 54:
*"בית מנוחה" - סדר לימוד ליארצייט
*"בית מנוחה" - סדר לימוד ליארצייט


*"מחזיק ברכה" - הלכה על חלק אורח חיים שבשלחן ערוך ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלים[4]
*"מחזיק ברכה" - הלכה על חלק אורח חיים שבשולחן ערוך ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלים[4]


*"כיסא דוד"
*"כיסא דוד"
שורה 111: שורה 110:
*"אהל יוסף" - פירוש על תהלים
*"אהל יוסף" - פירוש על תהלים


*"יוסף תהלות" - פירוש על תהילים
*"יוסף תהלות" - פירוש על תהלים


*"חומת אנ"ך" - (יצא לאור: תקס"ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ"ך)
*"חומת אנ"ך" - (יצא לאור: תקס"ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ"ך)
שורה 127: שורה 126:
|}}
|}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{ניווט קבוצות
{{ניווט קבוצות
19,207

עריכות