12,904
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (13 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=נראה גרוע ומועתק מויקיפדיה}} | ||
{{ | {{קשר חב"די}} | ||
רבי '''אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה''' ('''הראב"ד''', ד'תת" | רבי '''אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה''' ('''הראב"ד''', ד'תת"ע - ד'תתקנ"ט, 1120 - 1198), היה מגדולי הראשונים, ראש ישיבה בפּוֹסְקְיֶיר (Posquières) שב[[צרפת]], פרשן ומקובל. ידוע בעיקר בזכות השגותיו לספר [[משנה תורה לרמב"ם]]. כונה גם "'''ראב"ד השלישי'''" ו"'''בעל ההשגות'''". היה חתנו של הראב"ד השני בעל ספר האשכול, ואביו של רבי יצחק סגי נהור. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת ד'תת" | נולד בשנת ד'תת"ע בערך בנרבונה שב[[פרובנס]] (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה בן רבי יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל רבי [[הראב"ד השני|אברהם אב בית דין]] (הראב"ד השני) שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם בן רבי יעקב מלוניל. בנוסף, הוסיף הרבה חכמה משלו, ובהקדמתו לפירושו על [[מסכת עדויות]] כותב: "אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת", ובכל מה שלא נמצא מפורש בגמרא, "אני מפרש מה שיראוני מן השמים". | ||
הקים ישיבה בפושקייר, שם שהה רוב ימיו. נתן מכספו לבחורים שלא היה כסף לשלם על החזקתם בישיבה. | |||
נחשב לבכיר חכמי פרובנס, וכינויו בפיהם היה 'הארי שבחבורה'. | נחשב לבכיר חכמי פרובנס, וכינויו בפיהם היה 'הארי שבחבורה'. | ||
היה ידוע כאיש קדוש בעל [[רוח הקודש]], שרבים מחידושיו קיבל בגילויים מהשמיים וברוח הקודש, וכמו שכותב למשל בספריו: "כל נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע [[רוח הקודש]] בבית מדרשנו מכמה שנים"{{ | נפטר בכ"ו כסליו ערב שבת חנוכה ד'תתקנ"ט. | ||
היה ידוע כאיש קדוש בעל [[רוח הקודש]], שרבים מחידושיו קיבל בגילויים מהשמיים וברוח הקודש, וכמו שכותב למשל בספריו: "כל נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע [[רוח הקודש]] בבית מדרשנו מכמה שנים"{{הערה|שם=רוה"ק|השגות הראב"ד לרמב"ם הל' לולב פרק ח הלכה ה. וראה שם הל' בית הבחירה פרק ו הלכה י"ד וראה הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ז הלכה ז.}}. [[החיד"א]] אומר שלפי רבי [[חיים ויטאל]] המשמעות סוד ה' ליראיו שהיה לו [[גילוי אליהו]]{{הערה|בספרו שם הגדולים, | |||
ערך הראב"ד (השלישי) וערך רבנו יעקב החסיד}} אך המהר"ם ן' חביב{{הערה| | |||
כפות תמרים, סוכה לב, ב.}} חולק על זה. | |||
== דרגתו == | == דרגתו == | ||
| שורה 17: | שורה 22: | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
*'''[[השגות הראב"ד]]''' - חיבורו המפורסם ביותר - השגות על ספר [[משנה תורה]] של [[הרמב"ם]]. כחלק מהתנגדותו של הראב"ד לחיבור הוא כתב השגות, לעיתים קרובות בסגנון חריף, על פסיקותיו של הרמב"ם. אף שהעריך את עבודתו של הרמב"ם{{הערה|ראה השגתו בהלכות כלאים הלכה ו.}}, הגיה עליו בלשון חריפה ובתקיפות, ואינו מתנסח כספר "הגהות" רגיל בשולי המקור. | *'''[[השגות הראב"ד]]''' - חיבורו המפורסם ביותר - השגות על ספר [[משנה תורה]] של [[הרמב"ם]]. כחלק מהתנגדותו של הראב"ד לחיבור הוא כתב השגות, לעיתים קרובות בסגנון חריף, על פסיקותיו של הרמב"ם. אף שהעריך את עבודתו של הרמב"ם{{הערה|ראה השגתו בהלכות כלאים הלכה ו.}}, הגיה עליו בלשון חריפה ובתקיפות, ואינו מתנסח כספר "הגהות" רגיל בשולי המקור. | ||
:לדעת [[שלשלת הקבלה]], הלשונות החריפים נגד הרמב"ם נועדו כדי לזלזל בו{{הערה|שלשלת הקבלה, דבריו הובאו בספר יד מלאכי כללי הרמב"ם הראב"ד והסמ"ג.}}. רבים חולקים על הנחה זו, ולדבריהם ישנם סיבות אחרות לביטויים אלו. לדעת ה[[רמ"ע מפאנו]], הראב"ד התכוון בסגנונו כדי שלא ימשכו אחר ספרו [[מורה הנבוכים]]{{הערה|שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן קח.}}, השערה זו נדחתה שהרי הראב"ד לא ראה את מורה הנבוכים שנכתב בערבית{{ | :לדעת [[שלשלת הקבלה]], הלשונות החריפים נגד הרמב"ם נועדו כדי לזלזל בו{{הערה|שלשלת הקבלה, דבריו הובאו בספר יד מלאכי כללי הרמב"ם הראב"ד והסמ"ג.}}. רבים חולקים על הנחה זו, ולדבריהם ישנם סיבות אחרות לביטויים אלו. לדעת ה[[רמ"ע מפאנו]], הראב"ד התכוון בסגנונו כדי שלא ימשכו אחר ספרו [[מורה הנבוכים]]{{הערה|שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן קח.}}, השערה זו נדחתה שהרי הראב"ד לא ראה את מורה הנבוכים שנכתב בערבית{{הערה|הספר יצא בשנת ד'תתקנ"א והוא נפטר בשנת ד'תתקנ"ט כ-8 שנים לאחר מכן}}. רבי משה חאגיז משער שמטרת הראב"ד בלשונותיו החריפים לצנן את ההתלהבות מספר משנה תורה כך שיוכלו הדורות הבאים לחלוק עליו{{הערה|ספר משנת חכמים אות פו, פח.}}. | ||
:לדעת הכנסת הגדולה, במקום שהראב"ד אינו משיג, נחשב שמסכים עם דעת הרמב"ם{{הערה|כללי הפוסקים אות לה}}. אולם יש שחלקו על קביעה זו{{הערה|ראה מחלוקת זו בהרחבה בספר | :לדעת הכנסת הגדולה, במקום שהראב"ד אינו משיג, נחשב שמסכים עם דעת הרמב"ם{{הערה|כללי הפוסקים אות לה}}. אולם יש שחלקו על קביעה זו{{הערה|ראה מחלוקת זו בהרחבה בספר 'שדה חמד' חלק ט כללי הראב"ד אות ו עמוד א'תתיג.}}, וכראיה לכך מביאים מקרים שבהם בחיבוריו השונים דעתו שונה מהרמב"ם ובהשגות לא השיג על פרטים אלו. | ||
*'''השגות על [[הרי"ף]]''' - אף על פי שהראב"ד ראה ברי"ף את רבו הגדול, ובכל מקום הוא קורא לו "הרב", בכל זאת ישנם מקומות מעטים בהם חלק על הרי"ף. בהשגות אלו הראב"ד משתמש בלשון עדינה שלא כהרגלו, מפאת הכבוד הרב שרחש לרי"ף. [[הרמב"ן]] כתב ספר תשובות להשגות אלו בשם "ספר הזכות". | *'''השגות על [[הרי"ף]]''' - אף על פי שהראב"ד ראה ברי"ף את רבו הגדול, ובכל מקום הוא קורא לו "הרב", בכל זאת ישנם מקומות מעטים בהם חלק על הרי"ף. בהשגות אלו הראב"ד משתמש בלשון עדינה שלא כהרגלו, מפאת הכבוד הרב שרחש לרי"ף. [[הרמב"ן]] כתב ספר תשובות להשגות אלו בשם "ספר הזכות". | ||
*'''ספר "כתוּב שָם"''' - בו הוא מגן על הרי"ף מפני התקפותיו של [[זרחיה הלוי|בעל המאור]], הנודע בשל ניסוחו החריף. | *'''ספר "כתוּב שָם"''' - בו הוא מגן על הרי"ף מפני התקפותיו של [[זרחיה הלוי|בעל המאור]], הנודע בשל ניסוחו החריף. | ||
| שורה 33: | שורה 38: | ||
*'''דרשה לראש השנה ויום כפור''' - נדפסה בלונדון שנת תשט"ו מכתב יד מספריית בודלינא. | *'''דרשה לראש השנה ויום כפור''' - נדפסה בלונדון שנת תשט"ו מכתב יד מספריית בודלינא. | ||
*שרידים מדרשה לפסח - נדפסו במאסף הדרום ניו יורק שנת תשל"ב על ידי הרב אלעזר הורביץ. | *שרידים מדרשה לפסח - נדפסו במאסף הדרום ניו יורק שנת תשל"ב על ידי הרב אלעזר הורביץ. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://hebrewbooks.org/14483 בעלי הנפש] - על דיני אישות והלכות [[נדה]] {{הב}} | *[http://hebrewbooks.org/14483 בעלי הנפש] - על דיני אישות והלכות [[נדה]] {{הב}} | ||
*פירוש הראב"ד על הש"ס [http://hebrewbooks.org/14814 מסכת בבא קמא] {{הב}} | *פירוש הראב"ד על הש"ס [http://hebrewbooks.org/14814 מסכת בבא קמא] {{הב}} | ||
{{ראשונים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||