ערב חג הסוכות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אגידת ד' מינים זלמן קליינמן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|אגידת [[ארבעת המינים]] בסוכה בערב חג הסוכות. ציור: [[זלמן קליינמן]]]] | [[קובץ:אגידת ד' מינים זלמן קליינמן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|אגידת [[ארבעת המינים]] בסוכה בערב חג הסוכות. ציור: [[זלמן קליינמן]]]] | ||
יום [[י"ד בתשרי]] - '''ערב חג הסוכות''' הוא יום מיוחד בו אין אומרים [[תחנון]] ככל הימים שבין [[יום הכיפורים]] ל[[חג הסוכות]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/624/13.htm שולחן ערוך אדה"ז תרכד יג]}}. ארבעת ימים אלו מכוונים כנגד ארבעת האותיות של [[שם הוי']], וערב החג הוא כנגד ה' אחרונה שבשם{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד}}. | יום [[י"ד בתשרי]] - '''ערב חג הסוכות''' הוא יום מיוחד בו אין אומרים [[תחנון]] ככל הימים שבין [[יום הכיפורים]] ל[[חג הסוכות]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/624/13.htm שולחן ערוך אדה"ז תרכד יג].}}. ארבעת ימים אלו מכוונים כנגד ארבעת האותיות של [[שם הוי']], וערב החג הוא כנגד ה' אחרונה שבשם{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד.}}. | ||
ביום זה מרבין בצדקה ועוסקין בהכנות לחג כאגידת הלולב וסיום בניית הסוכה. | ביום זה מרבין בצדקה ועוסקין בהכנות לחג כאגידת הלולב וסיום בניית הסוכה. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==הוספה בצדקה== | ==הוספה בצדקה== | ||
בספרי קבלה כתוב שיש להרבות ביום זה בנתינת צדקה{{הערה|1= | בספרי קבלה כתוב שיש להרבות ביום זה בנתינת צדקה{{הערה|1= | ||
בספר פרי עץ חיים ובמשנת חסידים. וראה בזה ב[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30510#p=283&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' רסח] ובהנסמן שם}}. | בספר פרי עץ חיים ובמשנת חסידים. וראה בזה ב[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30510#p=283&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' רסח] ובהנסמן שם.}}. | ||
במאמרי חסידות מבואר שפיזור מעות לצדקה לעניים בערב חג הסוכות מהוה כלי חסד בגשמיות לאורות הנעלים של החסדים שמאירים בחג הסוכות. | במאמרי חסידות מבואר שפיזור מעות לצדקה לעניים בערב חג הסוכות מהוה כלי חסד בגשמיות לאורות הנעלים של החסדים שמאירים בחג הסוכות. | ||
[[הרבי]] עורר להרבות בצדקה בערב החג{{הערה|בשנת תשל"א | [[הרבי]] עורר להרבות בצדקה בערב החג{{הערה|בשנת תשל"א ובכמה שנים לאחרי זה.}} וביאר את שייכות נתינת הצדקה ליום זה{{הערה|בשיחת שבת חוה"מ סוכות סעיפים ב' וג'.}}. וסיפר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] לא נהג במנהג זה{{הערה|"לא ראיתי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר שירבה בצדקה בערב חג הסוכות. שאלתי אצל חסידים, וגם הם לא ידעו אלא רק שבליובאוויטש היו עניים סובבים על הפתחים בערב ש"ק, אך בערב סוכות לא ראו". המלך במסיבו ח"א עמ' קפו. ושם בעמ' רנא: "חשבתי שאולי נותן [אדמו"ר הריי"צ] על ידי הר"ח ליברמן, שאלתי אותו והשיב בשלילה".}}. | ||
ביום זה נותנים צדקה גם עבור יום טוב, ואם חלה שבת לאחרי ימי היום טוב נותנים גם בעבורה. עורכים מגבית ומחלקים את 'צורכי החג' לחג הסוכות לאלו הנצרכים (בדומה ל'מעות חיטים' לחג הפסח). וכן מחלקים [[ד' מינים]] (שצריכים להיות 'לכם'), ומה טוב להשתדל שלכל אחד ואחד תהיה סוכה משלו{{הערה|במקום אחר אמר הרבי: מכיוון ש"תשבו כעין תדורו" – צריכה להיות לכל | ביום זה נותנים צדקה גם עבור יום טוב, ואם חלה שבת לאחרי ימי היום טוב נותנים גם בעבורה. עורכים מגבית ומחלקים את 'צורכי החג' לחג הסוכות לאלו הנצרכים (בדומה ל'מעות חיטים' לחג הפסח). וכן מחלקים [[ד' מינים]] (שצריכים להיות 'לכם'), ומה טוב להשתדל שלכל אחד ואחד תהיה סוכה משלו{{הערה|במקום אחר אמר הרבי: מכיוון ש"תשבו כעין תדורו" – צריכה להיות לכל אחד סוכה בפני עצמו, בדוגמת מה שבכל השנה דר בדירה משלו. ובפרט שגם עשיית הסוכה היא מצווה, ובכיוצא בזה "מצווה בו יותר מבשלוחו". [https://drive.google.com/open?id=1PrBM8pPZFyo9_8irj6LTY6j5rBV9q-dm לקוטי שיחות ח"כ עמ' 267].}}. | ||
==אגידת הלולב== | ==אגידת הלולב== | ||
מהדרים לאגוד את ה[[לולב]] ב[[סוכה]] ובערב יום טוב. המהדרים - מאגדים בעצמם את הלולב{{הערה|ספר המנהגים}}. | מהדרים לאגוד את ה[[לולב]] ב[[סוכה]] ובערב יום טוב. המהדרים - מאגדים בעצמם את הלולב{{הערה|ספר המנהגים.}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר{{הערה|שיחת ב' ניסן תש"ח, ספה"מ תש"ח עמ' 271}}: "בערב סוכות [[תרמ"ד]], לקחני הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ([[אדמו"ר הרש"ב]]) לסוכה שאצל עבור אמו הרבנית, להיות נוכח בשעת איגוד הלולב ומיניו.. בחר שלושה [[הדס]]ים ישרים וארוכים, הניחם על השולחן ועליהם הניח את הלולב.. לקח שתי [[ערבה|ערבות]], הניחם משני צדי הלולב, והניח שלושה הדסים לכל ערבה. הניח את שלושת ההדסים על גב הלולב, והידק בחוזקה בשלושה קשרי לולב". | [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר{{הערה|שיחת ב' ניסן תש"ח, ספה"מ תש"ח עמ' 271.}}: "בערב סוכות [[תרמ"ד]], לקחני הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ([[אדמו"ר הרש"ב]]) לסוכה שאצל עבור אמו הרבנית, להיות נוכח בשעת איגוד הלולב ומיניו.. בחר שלושה [[הדס]]ים ישרים וארוכים, הניחם על השולחן ועליהם הניח את הלולב.. לקח שתי [[ערבה|ערבות]], הניחם משני צדי הלולב, והניח שלושה הדסים לכל ערבה. הניח את שלושת ההדסים על גב הלולב, והידק בחוזקה בשלושה קשרי לולב". | ||
[[הרבי]] היה נכנס לסוכתו ביום זה אחרי הצהריים ואוגד את הלולב בעצמו. בנוסף היה מוסר עוד לולב עבורו ולולבים עבור הרבניות שיאגדו עבורו. | [[הרבי]] היה נכנס לסוכתו ביום זה אחרי הצהריים ואוגד את הלולב בעצמו. בנוסף היה מוסר עוד לולב עבורו ולולבים עבור הרבניות שיאגדו עבורו. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
לאחר חלוקת ארבעת המינים היו נכנסים נציגי [[כפר חב"ד]] לרבי, מביאים לו [[אתרוג]]ים שגדלו בכפר, והרבי היה נותן להם את ברכתו{{הערה|לשונות הברכה של כמה שנים נדפסו בהוספות לספר דברים שבכרכי הלקוטי שיחות}}. | לאחר חלוקת ארבעת המינים היו נכנסים נציגי [[כפר חב"ד]] לרבי, מביאים לו [[אתרוג]]ים שגדלו בכפר, והרבי היה נותן להם את ברכתו{{הערה|לשונות הברכה של כמה שנים נדפסו בהוספות לספר דברים שבכרכי הלקוטי שיחות}}. | ||
מידי שנה בערב החג הרב [[דוד רסקין]] היה נכנס אל הרבי על מנת לקחת לולבים של הרבי והרבנית לאוגדם. זאת בנוסף ללולב האישי של הרבי אותו הרבי אגד בעצמו בסוכה שבחזית בניין [[770]]. את הלולבים האלו היה הרב רסקין אוגד בסוכה הגדולה שבחצר | מידי שנה בערב החג הרב [[דוד רסקין]] היה נכנס אל הרבי על מנת לקחת לולבים של הרבי והרבנית לאוגדם. זאת בנוסף ללולב האישי של הרבי אותו הרבי אגד בעצמו בסוכה שבחזית בניין [[770]]. את הלולבים האלו היה הרב רסקין אוגד בסוכה הגדולה שבחצר 770. | ||
===שליחת מברקים=== | ===שליחת מברקים=== | ||
גרסה אחרונה מ־02:37, 19 בספטמבר 2021
יום י"ד בתשרי - ערב חג הסוכות הוא יום מיוחד בו אין אומרים תחנון ככל הימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות[1]. ארבעת ימים אלו מכוונים כנגד ארבעת האותיות של שם הוי', וערב החג הוא כנגד ה' אחרונה שבשם[2].
ביום זה מרבין בצדקה ועוסקין בהכנות לחג כאגידת הלולב וסיום בניית הסוכה.
הוספה בצדקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספרי קבלה כתוב שיש להרבות ביום זה בנתינת צדקה[3]. במאמרי חסידות מבואר שפיזור מעות לצדקה לעניים בערב חג הסוכות מהוה כלי חסד בגשמיות לאורות הנעלים של החסדים שמאירים בחג הסוכות.
הרבי עורר להרבות בצדקה בערב החג[4] וביאר את שייכות נתינת הצדקה ליום זה[5]. וסיפר שאדמו"ר הריי"צ לא נהג במנהג זה[6].
ביום זה נותנים צדקה גם עבור יום טוב, ואם חלה שבת לאחרי ימי היום טוב נותנים גם בעבורה. עורכים מגבית ומחלקים את 'צורכי החג' לחג הסוכות לאלו הנצרכים (בדומה ל'מעות חיטים' לחג הפסח). וכן מחלקים ד' מינים (שצריכים להיות 'לכם'), ומה טוב להשתדל שלכל אחד ואחד תהיה סוכה משלו[7].
אגידת הלולב[עריכה | עריכת קוד מקור]
מהדרים לאגוד את הלולב בסוכה ובערב יום טוב. המהדרים - מאגדים בעצמם את הלולב[8].
אדמו"ר הריי"צ סיפר[9]: "בערב סוכות תרמ"ד, לקחני הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק (אדמו"ר הרש"ב) לסוכה שאצל עבור אמו הרבנית, להיות נוכח בשעת איגוד הלולב ומיניו.. בחר שלושה הדסים ישרים וארוכים, הניחם על השולחן ועליהם הניח את הלולב.. לקח שתי ערבות, הניחם משני צדי הלולב, והניח שלושה הדסים לכל ערבה. הניח את שלושת ההדסים על גב הלולב, והידק בחוזקה בשלושה קשרי לולב".
הרבי היה נכנס לסוכתו ביום זה אחרי הצהריים ואוגד את הלולב בעצמו. בנוסף היה מוסר עוד לולב עבורו ולולבים עבור הרבניות שיאגדו עבורו.
סיום בניית הסוכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום זה מסיימים את בניית הסוכה שהמנהג להתחיל להתעסק בבנייתה כבר במוצאי יום הכיפורים. ביום טוב עצמו אין לבנות או להוסיף בסוכה.
הרבי נהג ביום זה להוסיף ענף קטן לסכך שעל גבי הסוכה. וכן בהיכנסו לסוכה בדק אם הוסר כיסוי הגשמים שעליה.
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
חלוקת ארבעת המינים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – חלוקת ארבעת המינים |
מידי שנה ביום זה לאחר תפילת שחרית היה מתקיים מעמד מסירת ארבעת המינים לרבי וחלוקתם על ידי הרבי לכמה מזקני אנ"ש ונכבדיהם, לחברי המזכירות, לזוכה בגורל וכן לנציגים מיישובי אנ"ש או ממדינות שונות. בשעת המסירה היה הרבי אומר לכל אחד "ממשיך זיין אלע המשכות" וכדומה.
לאחר חלוקת ארבעת המינים היו נכנסים נציגי כפר חב"ד לרבי, מביאים לו אתרוגים שגדלו בכפר, והרבי היה נותן להם את ברכתו[10].
מידי שנה בערב החג הרב דוד רסקין היה נכנס אל הרבי על מנת לקחת לולבים של הרבי והרבנית לאוגדם. זאת בנוסף ללולב האישי של הרבי אותו הרבי אגד בעצמו בסוכה שבחזית בניין 770. את הלולבים האלו היה הרב רסקין אוגד בסוכה הגדולה שבחצר 770.
שליחת מברקים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקראת חג הסוכות שולח הרבי מברק ברכה לכל מרכזי אנ"ש ברחבי תבל. לשון המברק לחג הסוכות תש"נ: "שבתא טבא ויומא טבא וימי זמן שמחתינו דישמח ישראל בעושיו וישמח השם במעשיו, ולהמשיכם בכל השנה כולה, ותהא שנת ניסים".
כמו כן שולח מברק מיוחד עבור משתתפי ה"הקפות שניות" בירושלים. ומברק בנוסח מיוחד עבור משתתפי ההקפות שניות בכפר חב"ד, נחלת הר חב"ד ועוד.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, דיני ומנהגי ערב חג הסוכות באתר חב"ד אורג
- ברכה וחלוקת ארבעת המינים
- חלוקת ארבעת המינים, תשמ"ח
- אווירת ערב חג הסוכות בשכונת המלך, תש"פ
- גלריה מערב חג הסוכות בקראון הייטס, תש"פ
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך אדה"ז תרכד יג.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד.
- ↑ בספר פרי עץ חיים ובמשנת חסידים. וראה בזה באוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' רסח ובהנסמן שם.
- ↑ בשנת תשל"א ובכמה שנים לאחרי זה.
- ↑ בשיחת שבת חוה"מ סוכות סעיפים ב' וג'.
- ↑ "לא ראיתי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר שירבה בצדקה בערב חג הסוכות. שאלתי אצל חסידים, וגם הם לא ידעו אלא רק שבליובאוויטש היו עניים סובבים על הפתחים בערב ש"ק, אך בערב סוכות לא ראו". המלך במסיבו ח"א עמ' קפו. ושם בעמ' רנא: "חשבתי שאולי נותן [אדמו"ר הריי"צ] על ידי הר"ח ליברמן, שאלתי אותו והשיב בשלילה".
- ↑ במקום אחר אמר הרבי: מכיוון ש"תשבו כעין תדורו" – צריכה להיות לכל אחד סוכה בפני עצמו, בדוגמת מה שבכל השנה דר בדירה משלו. ובפרט שגם עשיית הסוכה היא מצווה, ובכיוצא בזה "מצווה בו יותר מבשלוחו". לקוטי שיחות ח"כ עמ' 267.
- ↑ ספר המנהגים.
- ↑ שיחת ב' ניסן תש"ח, ספה"מ תש"ח עמ' 271.
- ↑ לשונות הברכה של כמה שנים נדפסו בהוספות לספר דברים שבכרכי הלקוטי שיחות
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)