ליקוטי אמרים - פרק ט"ו – הבדלי גרסאות
מה עם הארמון? (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | |||
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה) | |||
|הסתרה=כן | |||
|מוסתר=כן | |||
|תמונה= | |||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}} | |||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק ט"ו''' | '''פרק ט"ו - חובה לדעת שצריך להתייגע''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
ההכנה השלישית והאחרונה לפני תחילת ביאור העבודה עצמה{{הערה|מתחיל מפרק הבא, ונמשך עד פרק כה}} היא לדעת שצריך להתייגע. אדם שיודע מראש את גודל המאמץ הנדרש לא יתיאש באמצע הדרך. | |||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ט"ו}} | {{פרק תניא|פרק=טו|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ט"ו}}}} | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
הבינוני לא נמדד כלל בהצלחתו לנצח את היצר{{הערה|רק צדיק יכול למגר את ייצרו לגמרי ודבר זה לא נדרש כלל מאנשים רגילים}}. יתר על כן, אפילו אם בפועל הצליח לכבוש את היצר (ואינו נכשל בעבירה לעולם) אבל הדבר לא עלה לו במאמץ ויגיעה{{הערה|אלא בא לו בקלות מצד טבעו ורגילותו}} אינו נקרא כלל עובד אלוקים. | |||
הנדרש מבינוני הוא יגיעה, ועבורו '''זו''' היא שלימות עבודתו, וידיעת דבר זה מכשירה את האדם להתמודד עם כל קושי שיעמוד בדרכו בעבודה עצמה. | |||
==צילום דפוס התניא== | ==צילום דפוס התניא== | ||
<gallery widths="150px" heights="220px"> | |||
קובץ:פרק טו חלק א.jpg|עמוד 1 | |||
קובץ:פרק טו חלק ב.png|עמוד 2 | |||
קובץ:פרק טו חלק ג.png|עמוד 3 | |||
</gallery> | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"ד|פרק י"ד]]|הבא=[[תניא - פרק ט"ז|פרק ט"ז]]}} | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"ד|פרק י"ד]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ט"ז|פרק ט"ז]]}} | ||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | ||