ליקוטי אמרים - פרק י"ב: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק י"ב - מהות הבינוני'''
'''פרק י"ב - הבינוני'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
מה שהתבאר בפרקים הקודמים{{הערה|בפרקים י-יא, אם גם מי שאיננו לגמרי צדיק (צדיק שאינו גמור) עדיין נקרא צדיק, וגם מי שאיננו ממש רשע (רשע שאינו גמור) הוא רשע - אז מתי נקרא אדם "בינוני"?}} לכאורה רק חיזק וחידד את השאלה שבפרק א: מהי מהות הבינוני? כיצד תיתכן מציאות אדם, שמצד אחד אינו נכשל בעבירות אך מצד שני אינו צדיק?
מה שהתבאר בפרקים הקודמים{{הערה|בפרקים י-יא.}}, לכאורה רק חיזק וחידד את השאלה [[תניא - פרק א'|שבפרק א']]{{הערה|כיצד יכול אדם להיות בינוני: אם גם כשאינו צדיק גמור - הוא עדיין [[צדיק]], וגם כשאינו רשע גמור - הוא עדיין [[רשע]], אז מתי הוא "[[בינוני]]"?}}: מהי מהות הבינוני? כיצד תיתכן מציאות אדם, שמצד אחד אינו נכשל בעבירות אך מצד שני אינו צדיק?


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 9: שורה 15:


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
דוקא אחרי שהובנו מהות דרגות הצדיק והרשע אפשר להבין גם מהו בינוני:
רק כעת, לאחר שהובנו מהות דרגות ה[[צדיק]] וה[[רשע]] אפשר להבין גם את מהות ה[[בינוני]]:


לכופף ולבטל את הרע הוא יכול אבל לגרש ולבער אותו לחלוטין לא. באיסורים אינו נכשל, אך תאווה לתענוגים יש לו.  
:'''לבטל את הרע''' הוא יכול (בתפילה) אבל לגרש ולבער אותו לחלוטין לא. '''באיסורים אינו נכשל''' (במשך היום), אך תאווה לתענוגים יש לו.


'''ושני עניינים אלו הם בזמנים שונים:'''
{{ש}}
ושני עניינים אלו הם '''בזמנים שונים:'''
* '''בשעת התפילה''' הוא יכול לכפוף ולבטל את הרע.
* '''בשאר היום''' הרע אינו כפוף ובטל אלא מתאווה לתענוגי העולם (אבל רושם התפילה מאפשר לו להתגבר, שגם אז לא יכשל בחטא).


בשעת התפילה הוא יכול לכפוף ולבטל את הרע.
{{ש}}


בשאר היום הרע אינו כפוף ובטל אלא מתאווה לתענוגי העולם (אבל רושם התפילה מאפשר לו להתגבר, שגם אז לא יכשל בחטא).
אלא שעל פי זה אינו מובן: מכיוון שבמשך היום '''יש''' לו תאוות{{הערה|דהיינו, שהרע שבו '''לא''' התבטל.}}, מה מבדיל אותו מהרשע? מדוע הוא '''יכול''' להתגבר על תאוותיו והרשע '''לא?'''{{ש}}
מסביר [[אדמו"ר הזקן]], שרושם התפילה '''הוא'''{{הערה|הוא, '''ורק''' הוא.}} הנותן לאדם את הכח לגבור על תאוותיו ולא להכשל בחטאים{{הערה|הוסבר בתחילת הפרק שבשעת התפילה יש ביד האדם לבטל את הרע, ורושם ביטול זה הוא הנותן לו את הכח לגבור בשאר היום על תאוותיו.}}.
 
==צילום דפוס התניא==
<gallery widths="150px" heights="220px">
קובץ:פרק יב חלק א.jpeg|עמוד 1
קובץ:פרק יב חלק ב.jpeg|עמוד 2
קובץ:פרק יב חלק ג.jpeg|עמוד 3
</gallery>


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
* [[בינוני]]
* [[בינוני]]
*[[מוח שליט על הלב]]


{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"א|פרק י"א]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ג|פרק י"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"א|פרק י"א]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ג|פרק י"ג]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
720

עריכות