פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"
בחינה נעלה יותר היא כאשר המלכות עולה עד שחג"ת שלה מכוון כנגד חג"ת שלו ואז יש בחינת חיבוק ממש. לאחר מכן היא בחינת היחוד האמיתי{{הערה|מצת שימורים - שער תפילין: וכאשר יניח תפילה של יד בראשונה צריך להושיט זרוע שמאל כנזכר בזוהר. והטעם הזה כדי להורות כי כל זה של הנחת תפילין הוא בסוד אור המקיף כנ"ל. וצריך להשים שמאלו תחת ראשה ולחבקה ביד ימינו כמ"ש "שמאלו תחת ראשי וגו'". וחיבוק הימין הוא כאשר כורך הרצועה סביב הזרוע. וכוונת ענין זה הוא כי הנה המלכות היא עדיין למטה, וראשה כנגד החזה שלו בין שתי זרועותיו. ונמצא כי אין חיבוק הזה גמור בגופה רק בראשה לבד וז"ס הפסוק ראשון של שיר השירים "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" ולא אמר "ראשי" כנזכר. ובפסוק השני שאמר "שמאלו תחת ראשי", ממש. אבל אח"כ בברכת אתה גבור של העמידה אז הוא חיבוק גמור כנזכר שם שמחבק גופה ממש, לפי שכבר גדלה ואז הוא שמאלו תחת לראשי ר"ל ממטה מן המקום שהיה בתחלה ראשי. אבל עתה הוא גופי ולא ראשי ותחת גופי ממש הניח שמאלו. והנה ד' ספירות אלו שהם ת"ת נה"י נעשים בה תפילין שבראשה כנ"ל בדרושים שקדמו}}.
דווקא בתפילת שחרית ישנם שלשה בחינות אלו שהם "שמאלו תחת"... "תחבקני", ו"יחוד", אבל בתפילת ערבית יש רק בחינת "וימינו תחבקני" בלבד{{הערה|שער הכוונות - דרושי סדר שבת הקדמה: ולכן צריך שבכל תפל' ערבי' תחבק ידיך כנז' גם צריך שתזהר בענין סגירת העינים בכל ג' התפלות התפילות ממש ע"ד החילוק הנז' בענין חיבוק ב' הידים והענין הוא כי תעצום ותסגור עיניך בשחרית ובמנחה בעת העמידה בלבד ובתפילת ערבית תסתום עיניך בכל התפילה בין בברכו' ק"ש ובין בתפילת העמידה. וסוד עצימת העינים נרמז במ"ש בסבא דמשפטים דצ"ה ע"ב וז"ל ומהו עולימתא שפירתא דלית לה עיינין כו' וביאור המאמר הזה הוא מדבר בענין רחל נוקב' דז"א כי היא נק' עולימתא שפירתא כמש"ה ורחל היתה הייתה יפ"ת ויפת מרא' אבל לית לה עיינין לפי ששיעור קומתה הוא מן החזה ולמטה דז"א}}.
==באבות ==
כשם ששלשה בחינות אלו קיימות בכל יום ויום, כך הם נעשים בכללות השנה בשלבים.
ב[[תורת החסידות]] מוסבר שמהותם של עשרת ימי תשובה הוא בחינת ההכנה להיחוד, שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, כלומר 'התעוררות מלמעלה' לאדם מאת ה' וזאת בזכות עבודתו בחודש אלול. וזה לשון [[אדמו"ר הזקן]] בספרו [[לקוטי תורה]].
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..והענין כי ב[[אלול]] מתחיל בחינת אני לדודי דהיינו בחינת אתערותא דלתתא עד ראש השנה ויום הכיפורים שהם בחינת המשכת אלקותו יתברך למטה בבחינת התגלות, כמו שכתוב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני שמר"ה עד יוה"כ הוא בחינת שמאלו בחינת יראה לפי שאז הוא זמן התגלות מלכותו ית'.. ומזה נמשך גם למטה על כללות [[נשמה|נשמות]] ישראל לקבל עול מלכות שמים עליהם ותהיה יראתו על פניהם כל השנה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}} 
==בעבודת היום יום==
המרירות אף שהיא בחינת שמאל דוחה, אף על פי כן יש בה רוח קדושה וקרבת אלוקים לאחר הבירור כמו שנאמר "שמאלו תחת לראשי", שאף השמאל נעשה בבחינת הנאמר "ימין מקרבת", שעל ידי זה נעשית [[צעקה]] עמוקה ופנימית - "ויצעקו אל ה' בצר להם", ואחר כך על ידי המרירות יבוא לבחינת שמחה, כי כל המשפיל את עצמו הקב"ה מגביהו וזוכה לנשיאת ראש, והיינו על ידי התבוננות שמתבונן אחר השפלות והכנעה איך שאין ריחוק אמיתי מה' כמו שנאמר "גם חשך לא יחשיך ממך", ו"מרחוק ה' נראה לי", ובכך נעשה מן השפלות [[העלאת מ"ן]] להכלל ב[[אחדות ה']], אך ה[[עצבות]] היא אסקופה הנדרסת לכל ה[[עוונות]], ש[[יאוש|מייאש]] את עצמו מכל וכל, וזהו מקור לכל העוונות ולכן צריך לדחות את העצבות מכל וכל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/627/1/36/251&search=%D7%9B%D7%A1%D7%A3 תורת שמואל תרכ"ז ע' רנ"א]}}.
 {{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:חסידותתורת החסידות]]