רבי שמעון בן מנסיא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(16 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שמעון בן מנסיא.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ציון התנא רבי שמעון בן מנסיא לפי גירסא אחת{{הערת שוליים|יש הטוענים שהוא טעות, ראה הערה הבאה.}}]]
[[קובץ:שמעון בן מנסיא.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ציון התנא רבי שמעון בן מנסיא]]
[[קובץ:שמעון בן מנסיא.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ציון התנא רבי שמעון בן מנסיא לפי  הגירסא האמתית{{הערת שוליים|1=[[האריז"ל]] הוא המקור הראשון
'''רבי שמעון בן מנסיא''' תנא בדור החמישי, בן דורו של רבי יהודה הנשיא וחברו של רבי יוסי בן המשולם.
המביא את הדיעה על מקום ציונו הק', וכדלהלן: "ותלך משם [מציון ר' נתן הבבלי לצד מערב ממש, ושם בהר מקום מלא חפירות, ונראה מקום מחצב אבנים בין הסלעים, ושם קבור ר' שמעון בן מנסיא. התמונה מהציון הקודם, אינו דומה כלל לתיאור זה, מפני ש: א': הוא לא באיזור ציונו של ר' נתן הבבלי. ב': הוא לא מקום חפירות, וכן, הוא לא מחצב אבנים. המקום שכן מתאים לתיאורו של האריז"ל, הוא ציון זה, שאותר ע"י אגודת "אהלי
צדיקים" בשנת [[תשס"ט]], במקום שהוא מלא חפירות, מחצב אבנים ונמצא ממש מערבית לציון רבי נתן הבבלי.}}]]
'''רבי שמעון בן מנסיא''' תנא בדור החמישי, בן דורו של רבי יהודה הנשיא וחברו של רבי יוסי בן המשולם.


נוהג היה לחלק את היום לשלושה: שליש לתורה, שליש לתפילה, שליש למלאכה. יחד עם רבי יוסי בן המשולם עמד רבי שמעון בן מנסיא בראש חבורה שנקראה "עדה קדושה".{{הערת שוליים|1=ראה [[ביצה]] כז, א.}}.  
נוהג היה לחלק את היום לשלושה: שליש לתורה, שליש לתפילה, שליש למלאכה. יחד עם רבי יוסי בן המשולם עמד רבי שמעון בן מנסיא בראש חבורה שנקראה "עדה קדושה"{{הערה|1=ראה [[ביצה]] כז, א.}}.


ב[[מסכת ביצה]] מופיע שקלא וטריא בינו לבין [[רבי יהודה הנשיא]]: מה דינו של בכור תם של בהמה טהורה, שנפל לבור וחוששים שימות שם? שהרי בכור אין שוחטים לאחר חורבן הבית, אלא כאשר נפל בו מום.  
ב[[מסכת ביצה]] מופיע שקלא וטריא בינו לבין [[רבי יהודה הנשיא]]: מה דינו של בכור תם של [[בהמה]] טהורה, שנפל לבור וחוששים שימות שם? שהרי בכור אין שוחטים לאחר חורבן הבית, אלא כאשר נפל בו מום.


רבי שמעון בן מנסיא אמר אודות הנחש: חבל על משרת גדול שאבד מן העולם - הוא הנחש, שאלמלא נתקלל הנחש, היו מזדמנים לביתו של כל אחד ואחד מישראל שני נחשים טובים. את הנחש האחד היה משגר לצפון , ואת האחר לדרום, כדי להביא לו מיני אבנים טובות ומרגליות{{הערת שוליים|1=[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=20860004&nTocEntryID=20971661 מקומות הקדושים וקברי צדיקים בא"י].}}
רבי שמעון בן מנסיא אמר אודות הנחש: חבל על משרת גדול שאבד מן העולם - הוא הנחש, שאלמלא נתקלל הנחש, היו מזדמנים לביתו של כל אחד ואחד מישראל שני נחשים טובים. את הנחש האחד היה משגר לצפון, ואת האחר לדרום, כדי להביא לו מיני אבנים טובות ומרגליות{{הערה|1=[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=20860004&nTocEntryID=20971661 מקומות הקדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל].}}


הוא היה גם בזמנו של רבי. כאשר רבי שמעון בן יהודה, אמר בשמו{{הערת שוליים|"משום" רשב"י. וראה ביאור הרבי בענין.}} של [[רבי שמעון בר יוחאי]] אמר את המאמר ב[[פרקי אבות]]: הנוי והכח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים נאים לצדיקים ונאים לעולם, אמר רבי שמעון בן מנסיא כי שבעת מידות אלו נתקיימו ברבי ובניו. למרות שלפי כמה גרסאות אז מאמר רבי שמעון בן מנסיא הוא במשנה שאחריה, לפי גירסת [[אדמו"ר הזקן|אדמוהזקן]] [[סידור אדמו"ר הזקן|בסידורו]], זהו סיום המשנה הקודמת.{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ה]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4612&hilite=5c6fa210-f287-4aae-9430-3dadfb6641a8&st=%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%90&pgnum=498 חלק ב'].}}
רבי שמעון בן מנסיא דן בענין [[עירוי חמין לצוננין]] (ראה ערך). בגמרא (מב, א) מובא: "תנותן אדם חמין לתוך הצונן ולא הצונן לתוך החמין דברי [[בית שמאי]]. ו[[בית הלל]] אומרים בין חמין לתוך הצונן ובין צונן לתוך החמין מותר, בד"א בכוס אבל באמבטי חמין לתוך הצונן ולא צונן לתוך החמין ורבי שמעון בן מנסיא אוסר".


יש מקומות באחרונים שמוזכר גם תנא בשם ר' יהושע בן מנסיא{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&hilite=6fbfc2d0-384f-4b1c-ac2f-059e05304d4c&st=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%90&pgnum=101 הרבי בשם אבקת רוכל].}} אך לפי דברי הרבי ככל הנראה הדבר טעות, והוא הוא רבי שמעון בן מנסיא.
הוא היה גם בזמנו של רבי. כאשר רבי שמעון בן יהודה, אמר בשמו{{הערה|"משום" רשב"י. וראה ביאור הרבי בענין.}} של [[רבי שמעון בר יוחאי]] אמר את המאמר ב[[פרקי אבות]]: הנוי והכח וה[[עושר]] והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים נאים לצדיקים ונאים לעולם, אמר רבי שמעון בן מנסיא כי שבעת מידות אלו נתקיימו ברבי ובניו. למרות שלפי כמה גרסאות אז מאמר רבי שמעון בן מנסיא הוא במשנה שאחריה, לפי גירסת [[אדמו"ר הזקן]] [[סידור אדמו"ר הזקן|בסידורו]], זהו סיום המשנה הקודמת{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ה]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4612&hilite=5c6fa210-f287-4aae-9430-3dadfb6641a8&st=בן+מנסיא&pgnum=498 חלק ב'].}}.


לעומת זאת, רבי יהודה בן מנסיא משמע שהיה אמורא ולא תנא{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] י, ב.}}.
יש מקומות באחרונים שמוזכר גם תנא בשם ר' יהושע בן מנסיא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&hilite=6fbfc2d0-384f-4b1c-ac2f-059e05304d4c&st=שמעון+בן+מנסיא&pgnum=101 הרבי בשם אבקת רוכל].}} אך לפי דברי הרבי ככל הנראה הדבר טעות, והוא הוא רבי שמעון בן מנסיא.
 
לעומת זאת, רבי יהודה בן מנסיא משמע שהיה אמורא ולא תנא{{הערה|1=[[מסכת ברכות]] י, ב.}}.


== מאמרותיו ==
== מאמרותיו ==


דרש ר"ש בן מנסיא מאי דכתיב ויבן ה' את הצלע מלמד שקלעה הקב"ה לחוה והביאה לאדם הראשון שכן בכרכי הים קורין לקליעתא בנייתא{{הערת שוליים|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l1109_061a.htm ברכות ט, ב.}}
דרש ר"ש בן מנסיא מאי דכתיב ויבן ה' את הצלע מלמד שקלעה [[הקב"ה]] לחוה והביאה ל[[אדם הראשון]] שכן בכרכי הים קורין לקליעתא בנייתא{{הערה|1=[http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l1109_061a.htm ברכות ט, ב.]}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנאים]]
{{תנאים}}
[[קטגוריה:תנאים|שמעון]]

גרסה אחרונה מ־22:13, 22 בפברואר 2021

ציון התנא רבי שמעון בן מנסיא

רבי שמעון בן מנסיא תנא בדור החמישי, בן דורו של רבי יהודה הנשיא וחברו של רבי יוסי בן המשולם.

נוהג היה לחלק את היום לשלושה: שליש לתורה, שליש לתפילה, שליש למלאכה. יחד עם רבי יוסי בן המשולם עמד רבי שמעון בן מנסיא בראש חבורה שנקראה "עדה קדושה"[1].

במסכת ביצה מופיע שקלא וטריא בינו לבין רבי יהודה הנשיא: מה דינו של בכור תם של בהמה טהורה, שנפל לבור וחוששים שימות שם? שהרי בכור אין שוחטים לאחר חורבן הבית, אלא כאשר נפל בו מום.

רבי שמעון בן מנסיא אמר אודות הנחש: חבל על משרת גדול שאבד מן העולם - הוא הנחש, שאלמלא נתקלל הנחש, היו מזדמנים לביתו של כל אחד ואחד מישראל שני נחשים טובים. את הנחש האחד היה משגר לצפון, ואת האחר לדרום, כדי להביא לו מיני אבנים טובות ומרגליות[2]

רבי שמעון בן מנסיא דן בענין עירוי חמין לצוננין (ראה ערך). בגמרא (מב, א) מובא: "ת"ר נותן אדם חמין לתוך הצונן ולא הצונן לתוך החמין דברי בית שמאי. ובית הלל אומרים בין חמין לתוך הצונן ובין צונן לתוך החמין מותר, בד"א בכוס אבל באמבטי חמין לתוך הצונן ולא צונן לתוך החמין ורבי שמעון בן מנסיא אוסר".

הוא היה גם בזמנו של רבי. כאשר רבי שמעון בן יהודה, אמר בשמו[3] של רבי שמעון בר יוחאי אמר את המאמר בפרקי אבות: הנוי והכח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים נאים לצדיקים ונאים לעולם, אמר רבי שמעון בן מנסיא כי שבעת מידות אלו נתקיימו ברבי ובניו. למרות שלפי כמה גרסאות אז מאמר רבי שמעון בן מנסיא הוא במשנה שאחריה, לפי גירסת אדמו"ר הזקן בסידורו, זהו סיום המשנה הקודמת[4].

יש מקומות באחרונים שמוזכר גם תנא בשם ר' יהושע בן מנסיא[5] אך לפי דברי הרבי ככל הנראה הדבר טעות, והוא הוא רבי שמעון בן מנסיא.

לעומת זאת, רבי יהודה בן מנסיא משמע שהיה אמורא ולא תנא[6].

מאמרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

דרש ר"ש בן מנסיא מאי דכתיב ויבן ה' את הצלע מלמד שקלעה הקב"ה לחוה והביאה לאדם הראשון שכן בכרכי הים קורין לקליעתא בנייתא[7].

הערות שוליים