פרשת תרומה: הבדלים בין גרסאות בדף
דער חב"דסקער (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
בפירוש "ארגמן" נחלקו ה[[רמב"ם]] וה[[ראב"ד]]: | בפירוש "ארגמן" נחלקו ה[[רמב"ם]] וה[[ראב"ד]]: | ||
הרמב"ם פירש "שהוא הצמר הצבוע אדום" {{הערה|הל' | הרמב"ם פירש "שהוא הצמר הצבוע אדום"{{הערה|הל' | ||
כלי המקדש פ"ח הי"ג}} ועד"ז פירש ה[[אבן עזרא]] | כלי המקדש פ"ח הי"ג}} ועד"ז פירש ה[[אבן עזרא]] | ||
"כדמות אדום", והראב"ד {{הערה|בהשגות להל' כלי המקדש | "כדמות אדום", והראב"ד{{הערה|בהשגות להל' כלי המקדש | ||
שם}} פירש ש"ארגמן ארוג משני מינין או משלשה | שם}} פירש ש"ארגמן ארוג משני מינין או משלשה | ||
צבעין על כן נקרא ארגמן". | צבעין על כן נקרא ארגמן". | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
שצבעו אדום, כמו שפירש ש"תכלת . . צבעו ירוק". | שצבעו אדום, כמו שפירש ש"תכלת . . צבעו ירוק". | ||
ועכצ"ל ששיטת רש"י היא שיטה שלישית - | ועכצ"ל ששיטת רש"י היא שיטה שלישית - | ||
ש"ארגמן" הוא צבע בפני עצמו {{הערה|וראה תו"ש עה"פ | ש"ארגמן" הוא צבע בפני עצמו{{הערה|וראה תו"ש עה"פ | ||
(אות מו) ובמילואים לשם ס"ב (נדפסו בסוף כרך כב)}}. | (אות מו) ובמילואים לשם ס"ב (נדפסו בסוף כרך כב)}}. | ||
[[הרבי מליובאוויטש]] אומר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חל"א עמ' 144}} שהוכרח [[רש"י]] לפרש שארגמן הוא | [[הרבי מליובאוויטש]] אומר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חל"א עמ' 144}} שהוכרח [[רש"י]] לפרש שארגמן הוא | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
"שלשה צבעין" – פירוש הראב"ד לארגמן – | "שלשה צבעין" – פירוש הראב"ד לארגמן – | ||
מצינו ב"עורות תחשים" שפירשו רש"י שיש בו | מצינו ב"עורות תחשים" שפירשו רש"י שיש בו | ||
ריבוי גוונים {{הערה|רש"י ד"ה תחשים}}, ו"אדום" – פירוש | ריבוי גוונים{{הערה|רש"י ד"ה תחשים}}, ו"אדום" – פירוש | ||
הרמב"ם לארגמן - הוא "תולעת שני" {{הערה|פרש"י ישעי' | הרמב"ם לארגמן - הוא "תולעת שני"{{הערה|פרש"י ישעי' | ||
א, יח. וכן פירשו הרשב"ם והראב"ע כאן, ועוד. וראה רש"י | א, יח. וכן פירשו הרשב"ם והראב"ע כאן, ועוד. וראה רש"י | ||
גיטין סט, ב ד"ה אהלא. רש"י ע"ז כח, ריש ע"ב ד"ה שב}}. | גיטין סט, ב ד"ה אהלא. רש"י ע"ז כח, ריש ע"ב ד"ה שב}}. | ||
גרסה מ־02:49, 27 באוקטובר 2020
פרשת תרומה היא הפרשה השביעית בספר שמות (פרק כ"ה פסוק א' עד פרק כ"ז פסוק י"ט).
הפרשה בקצרה
הקדמה - בפרשה הקודמת, פרשת משפטים, מסופר על משה רבינו שעלה להר סיני על מנת לקבל את התורה מאת ה', בפרשת תרומה התורה ממשיכה את סיפור המאורעות.
- ראשון - ה' מדריך את משה לקחת תרומה מאת כל איש שירצה לתרום מעם ישראל, תרומה של זהב, כסף ונחושת וכן שאר חומרים חשובים על מנת להשתמש בהם לבניית המשכן וכליו. ה' גם מצווה לבנות את הארון שבתוכו ישכנו לוחות הברית שניתנו לעם ישראל על ידי משה.
- שני - מכסה הארון צריך להיעשות מחתיכה אחת של זהב טהור, כולל שני הכרובים (לכל אחד פני תינוק). הכרובים הוצבו בשני צידי הארון והם מסוככים בכנפיהם לכסות את הארון מלמעלה. כמו כן מוזכר בקצרה הציווי להכין את לחם הפנים שיונח על השולחן הטהור.
- שלישי - הציווי להכין את המנורה שנעשתה מחתיכה אחת של זהב טהור, בעבודת יד, עם מקום לשבעה נרות, והיא כוללת כוסות, כפתורים ופרחים המעטרים אותה. רש"י מספר כי משה התקשה בהכנת המנורה, ולכן ציוה עליו ה' לזרוק את חתיכת הזהב לתוך האש, וה' יצר את המנורה. בהמשך מדריך ה' כיצד להכין את עשרת המסכים המכסים את המשכן חמישה מחוברים יחדיו והחמישה האחרים מחוברים יחדיו. המכסים מיוצרים מפשתן יוקרתי הארוג באמנות עם חוטים בצבעים כחול, סגול וארגמן.
- רביעי - הדרכה לבניית קירות המשכן על ידי חיבור בשקעים וטבעות. הלוחות עשויים מעץ ארז, ורש"י מציין שיעקב אבינו נטע עצי ארז במצרים כיון שידע שבעתיד יצטרכו בניו לבנות את המשכן מעצים אלו בעת היותם במדבר.
- חמישי - הציווי להכנת פרוכת התלויה בין הקודש ובין קודש הקדשים. מעבר לפרוכת, בקודש הקדשים נמצא ארון הברית שבתוכו הלוחות. בחלק החיצון הנקרא קודש נמצאת המנורה המנוחת לכיוון דרום וכן השולחן הפונה לכיוון צפון.
- שישי - הציווי לבנות את המזבח שאף הוא נבנה מעץ ארז. למזבח ישנם ארבע קרנות והוא כולו מצופה בנחושת, וכן כל הכלים שהוכנו לשימוש על המזבח הינם מנחושת.
- שביעי - בניית חצר המשכן ובבניית השערים לכניסה אליו.
בתורת החסידות
בפירוש "ארגמן" נחלקו הרמב"ם והראב"ד: הרמב"ם פירש "שהוא הצמר הצבוע אדום"[1] ועד"ז פירש האבן עזרא "כדמות אדום", והראב"ד[2] פירש ש"ארגמן ארוג משני מינין או משלשה צבעין על כן נקרא ארגמן". והנה מלשון רש"י משמע שלא ס"ל כשתי השיטות הנ"ל, שהרי ממה שכותב "מין צבע ששמו ארגמן" מוכח שזהו שם של צבע אחד ולא כמה צבעים ארוגים יחד, כשיטת הראב"ד. וגם מסתימת לשונו "מין צבע ששמו ארגמן" מוכח שלא ס"ל שהוא "אדום", כשיטת הרמב"ם, דאם כן הו"ל לפרש שצבעו אדום, כמו שפירש ש"תכלת . . צבעו ירוק". ועכצ"ל ששיטת רש"י היא שיטה שלישית - ש"ארגמן" הוא צבע בפני עצמו[3]. הרבי מליובאוויטש אומר[4] שהוכרח רש"י לפרש שארגמן הוא צבע בפני עצמו, כי שתי השיטות הנ"ל - כמה צבעים ביחד וצבע אדום - כבר נכללו בדברים שנתפרשו לקמן: "שלשה צבעין" – פירוש הראב"ד לארגמן – מצינו ב"עורות תחשים" שפירשו רש"י שיש בו ריבוי גוונים[5], ו"אדום" – פירוש הרמב"ם לארגמן - הוא "תולעת שני"[6]. ועל כן פירש רש"י שארגמן הוא צבע בפני עצמו שאינו כלול במינים האחרים.
קישורים חיצונים
- רעיונות לפרשת תרומה - אתר חב"ד בישראל
- טקסט פרשת תרומה עם פירוש רש"י - חב"ד בישראל
- פרשת תרומה בקצרה לילדים - חב"ד בישראל
- קריאת התורה של פרשת תרומה עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין - חב"ד אינפו
הערות שוליים
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי | |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצווה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קורח • חוקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ניצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |