27,062
עריכות
מ
החלפת טקסט – "העליה" ב־"העלייה"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "העליה" ב־"העלייה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' עתיקא קדישא''' הוא שם כולל לספירת ה[[כתר]] דעולם האצילות, והוא מקביל לכינוי אחר של הכתר הנקרא [[עתיק יומין]]. | ''' עתיקא קדישא''' הוא שם כולל לספירת ה[[כתר]] דעולם האצילות, והוא מקביל לכינוי אחר של הכתר הנקרא [[עתיק יומין]]. | ||
==החילוק בין עתיקא קדישא לעתיק יומין== | ==החילוק בין עתיקא קדישא לעתיק יומין== | ||
בכתבי האר"י יש כמה הבחנות בין שני השמות. לפי הבחנה אחת, שם עתיקא קדישא הוא שם כולל להארת הכתר ד[[עולם הנקודים]], שלאחר ה[[שבירת הכלים|שבירה]] והתיקון נתחלק ל[[תלת רישין]] העליונים של עולם האצילות, הנכללים מ[[עתיק יומין]] ומספירת ה[[כתר]] וה[[חכמה]] של אריך אנפין{{הערה|אוצרות חיים שער עתיק, מבוא שערים שער ג', ח"ב פ"י, שער ההקדמות דף כט}}, ולפי הבחנה אחרת עתיקא קדישא הוא כינוי ל[[עצמות]] [[אור אין סוף]] שמתפשט בתוך ה[[תלת רישין]]{{הערה|שער מאמרי רשב"י - פירוש ספרא דצניעותא פרק א: ודע | בכתבי האר"י יש כמה הבחנות בין שני השמות. לפי הבחנה אחת, שם עתיקא קדישא הוא שם כולל להארת הכתר ד[[עולם הנקודים]], שלאחר ה[[שבירת הכלים|שבירה]] והתיקון נתחלק ל[[תלת רישין]] העליונים של עולם האצילות, הנכללים מ[[עתיק יומין]] ומספירת ה[[כתר]] וה[[חכמה]] של אריך אנפין{{הערה|[[אוצרות חיים]] שער עתיק, [[מבוא שערים]] שער ג', ח"ב פ"י, שער ההקדמות דף כט}}, ולפי הבחנה אחרת עתיקא קדישא הוא כינוי ל[[עצמות]] [[אור אין סוף]] שמתפשט בתוך ה[[תלת רישין]]{{הערה|שער מאמרי רשב"י - פירוש ספרא דצניעותא פרק א: ודע שאף על פי ששם עתיקא קדישא כולל תלת רישין הכונה על העצמות הנמצא בתוך שלשה אלו}}. | ||
ב[[ליקוטי תורה]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/35/71d&search=%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%90+%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%90 דרושים ליוה"כ דף ע"א, ג]}} מוכיח אדמו"ר הזקן כפי השיטה השניה{{הערה|אותה הוא מביא בשם הרמ"ז}}, ומפרש בכך את מאמר חז"ל קדושתי למעלה מקדושתכם, שהכוונה לעתיקא קדישא שהוא האור הפנימי המאיר בעתיק יומין. | ב[[ליקוטי תורה]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/35/71d&search=%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%90+%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%90 דרושים ליוה"כ דף ע"א, ג]}} מוכיח אדמו"ר הזקן כפי השיטה השניה{{הערה|אותה הוא מביא בשם [[הרמ"ז]]}}, ומפרש בכך את מאמר חז"ל קדושתי למעלה מקדושתכם, שהכוונה לעתיקא קדישא שהוא האור הפנימי המאיר בעתיק יומין. | ||
כמו כן זעיר אנפין מאיר ב[[שבת]] ביום, שבשבת במוסף הוא עולה לדרגת [[אבא ואמא]], ואז ז"א ומלכות יונקים מ[[עתיק יומין|עתיקא קדישא]] (כמו כל עולם שיונק מהאור של העולם שבדרגה למעלה ממנו, והרי אבא ואמא יונקים תמיד מעתיקא קדישא), ולכן נקראת סעודת צפרא דשבתא "סעודת עתיקא קדישא". ב[[סעודה שלישית]] הוא עולה עליה גדולה יותר, בדרגה הגבוהה ביותר בדרגת [[יום הכיפורים]], ואז זעיר אנפין עצמו מגיע לדרגת עתיקא קדישא, אלא שעליה זו אינה אלא לזעיר אנפין, וגם מכיון שעליתו של זעיר אנפין לעתיקא קדישא היא עליה עצמית - שהוא עצמו מקבל את כוחות עתיקא קדישא הנקראים [[רעוא דרעוין]] ולכן מודגשת סעודה זו בשמה "סעודתא דזעיר אנפין"{{הערה|ביאורו של האר"י הקדוש בשער הכוונות לשבת}}. | כמו כן זעיר אנפין מאיר ב[[שבת]] ביום, שבשבת במוסף הוא עולה לדרגת [[אבא ואמא]], ואז ז"א ומלכות יונקים מ[[עתיק יומין|עתיקא קדישא]] (כמו כל עולם שיונק מהאור של העולם שבדרגה למעלה ממנו, והרי אבא ואמא יונקים תמיד מעתיקא קדישא), ולכן נקראת סעודת צפרא דשבתא "סעודת עתיקא קדישא". ב[[סעודה שלישית]] הוא עולה עליה גדולה יותר, בדרגה הגבוהה ביותר בדרגת [[יום הכיפורים]], ואז זעיר אנפין עצמו מגיע לדרגת עתיקא קדישא, אלא שעליה זו אינה אלא לזעיר אנפין, וגם מכיון שעליתו של זעיר אנפין לעתיקא קדישא היא עליה עצמית - שהוא עצמו מקבל את כוחות עתיקא קדישא הנקראים [[רעוא דרעוין]] ולכן מודגשת סעודה זו בשמה "סעודתא דזעיר אנפין"{{הערה|ביאורו של האר"י הקדוש בשער הכוונות לשבת}}. | ||
== | ==העלייה בשבת== | ||
שמה של סעודת צפרא דשבתא נקרא בשם "סעודת עתיקא קדישא". הסיבה לכך היא מפני שבשבת במוסף ה[[זעיר אנפין]] עולה לדרגת [[אבא ואמא]], ואז ז"א ומלכות יונקים מ[[עתיק יומין|עתיקא קדישא]] (כמו כל עולם שיונק מהאור של העולם שבדרגה למעלה ממנו, והרי אבא ואמא יונקים תמיד מעתיקא קדישא), ולכן נקראת סעודת צפרא דשבתא "סעודת עתיקא קדישא". | שמה של סעודת צפרא דשבתא נקרא בשם "סעודת עתיקא קדישא". הסיבה לכך היא מפני שבשבת במוסף ה[[זעיר אנפין]] עולה לדרגת [[אבא ואמא]], ואז ז"א ומלכות יונקים מ[[עתיק יומין|עתיקא קדישא]] (כמו כל עולם שיונק מהאור של העולם שבדרגה למעלה ממנו, והרי אבא ואמא יונקים תמיד מעתיקא קדישא), ולכן נקראת סעודת צפרא דשבתא "סעודת עתיקא קדישא". | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
{{שבת}} | {{שבת}} | ||
[[קטגוריה:שבת]] | [[קטגוריה:שבת]] | ||
[[קטגוריה:עתיק]] | |||